וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר

 2 zohar amar

טבע וריאליה בפרשיות השבוע

פרופ' זהר עמר

כשהתורה מצווה על שמיטת הארץ היא מציינת במפורש איסור של מלאכות היסוד המתייחסות לשני ענפי החקלאות העיקריים שרווחו בארץ ישראל – זריעה בגידולי השדה וזמירה בעצי פרי. אולם מקרב עצי הפרי השכיחים (דברים ח, ח) התורה מזכירה רק את הגפן מפני שבאותה תקופה היא הייתה עץ הפרי היחיד שלצורך התפתחותו התקינה והשבחתו יש צורך בפעולת הזמירה לקבלת פרי איכותי.

פעולת הזמירה נעשית כרגיל בחודשי החורף (טבת-אדר), ואסף הרופא כתב: "החודש הרביעי הוא חודש טבת... הוא המועד לזמור את הכרמים". הכלי ששימש לזמירת ענפים נקרא בלשון המקרא בשם "מזמרה": "וְכָרַת הַזַּלְזַלִּים בַּמַּזְמֵרוֹת" (ישעיהו יח, ה). אולם מונח זה נשתכח בתקופת חז"ל ובימיהם הוא נקרא "מגל" (ראו למשל תרגום הארמי לישעיהו ב, ד). כלי זה לא שימש רק לזמירת הענפים, אלא גם לפעולות אחרות כמו חטיבת עצים ובציר. הוא היה דומה בצורתו למגל לקציר תבואות, אך בעל ידית ארוכה ולהב קצר וחד יחסית. כלים כאלה נמצאו בחפירות ארכאולוגיות והוא מופיע גם באיורים שעל רצפות פסיפס.למזמרה הקדומה אין קשר למונח המודרני המתייחס למזמרת המספריים הקפיצית.

פעולת הזמירה מתקיימת באופן סדיר בכל שנה: "שש שנים תזמור כרמך" (כה, ג). במהלך פעולת הזמירה קוצצים חלק מהענפים החד-שנתיים היוצאים מהגזע והם הנקראים "זמורות". מהניצנים ("עיניים" בפי החקלאים) שעל הזמורות יוצאים בכל שנה הענפים הצעירים (שׂריגים) והם עתידים לשאת את אשכולות הענבים. תפקיד פעולת הזמירה לעצב את מבנה הגפן על מנת לווסת את היבול, וכדי שלא תהיה סבוכה ויהיה קל לטפל בה. חיתוך הזמורות מזרז את תהליך הלבלוב וההתעוררות מתרדמת החורף ובעיקר מאפשר קבלת תנובת פרי איכותית. מדובר במלאכה חיונית הנזכרת במשל הכרם: "וַאֲשִׁיתֵהוּ בָתָה לֹא יִזָּמֵר וְלֹא יֵעָדֵר" (ישעיהו ה, ו). חז"ל הדגישו את חשיבות הזמירה כשוות ערך בחשיבותה לזריעה: "אלא מה זרע וזמיר מיוחדים שהם עבודה בארץ ובאילן" (ספרא, בהר, א).

השמיטה מעמידה אתגר אמוני גדול לשומריה. כיום נמצאו פתרונות אגרו-הלכתיים אחדים שמתמודדים עם בעיית איסור הזמירה בשמיטה, שאינם גורמים נזקים ארוכי טווח לגפן ולתנובת פרייה. לפי כמה ניסויים שנערכו, אפשר לבצע בגפן גיזום מוקדם מיד אחרי בציר מוקדם (לפני ראש השנה) ואין הדבר משפיע לרעה באופן משמעותי על היבול בשנים שלאחר מכן. לפי ניסיון שהצטבר בקרב כמה מכורמי השומרון, גידול הכרם בשמיטה ללא זמירה אמנם עלול להביא להפחתה בכמות היבול בכמחצית בשנה השמינית, אבל כבר בשנה שלאחר מכן, הכרם יכול להניב יבול בכמות הרגילה. פתרון נוסף הוא "גִרדום" הגזע בשנת השמיטה – פעולה שמותרת בשביעית (ראו שו"ת מהרי"ל דיסקין, כז, ב).

פרופ' זהר עמר, המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה, אוניברסיטת בר אילן

מוזמנים להיכנס לאתר "קדמוניות הטבע והריאליה בישראל": zoharamar.org.il

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
פגע וברח

  הנשים שנפגעו מעזרא שיינברג...

על ברווזים וניצים

  צער בעלי חיים בשידור...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

איתן 054-6799933

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם