מהפך בתודעת ה"אני"

 2 reuven sason

 

"כאילו הוא יצא ממצרים" – מהפך בתודעת ה"אני"

הרב ראובן ששון

 

"חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". כיצד? הלא יציאת מצרים התרחשה לפני אלפי שנים!

יש שלוש דרכים לכך. הדרך הראשונה, הצמודה לפשט, מורה שיחבר האדם עצמו לשלשלת הדורות ויבין שמאורע זה שהתרחש לאבותיו הציל אותו ממצרים, כדברי ההגדה, "אילו לא הוציא הקב"ה את אבותינו... הרי אנו ובנינו ובני בנינו משועבדים היינו לפרעה במצרים", ובכך יראה שביציאת אבותיו כאילו הוא יצא.

הדרך השנייה מרחיבה את המושג 'מצרים' לכל המְצָרים שבעולם, ובכללם הקשיים של דורנו בכלל ובפרט. ובאמת הרמח"ל מלמד שיציאת מצרים לא הסתיימה, והיא נמשכת והולכת, עד שיתבטלו כל הגבולות והצוררים שקיימים עלינו בכל דור ודור. כל דור צריך לשאוב כוח מנקודת ההתחלה, מיציאת מצרים, ולהמשיך 'לצאת ממצרים', מהמצרים, בהווה, עד לגאולה השלמה.

הדרך השלישית היא עמוקה מאוד, ונוגעת בשינוי תודעת האדם ביחס לעצמו. בספרים הקדושים מבואר שהיחס בין כל אחד מישראל ובין האומה הוא כיחס בין תאי הגוף אל האדם, וכל אחד מאיתנו הוא תא בגוף האומה, והשכינה, נשמת האומה, היא ה'אני' הקולקטיבי של כולנו. תאי הגוף מתחלפים תמיד, אבל ה'אני' לא משתנה, והוא מחבר בין כל התאים שבכל תקופות החיים, ועושה אותם לישות אחת. כך גם בישראל - ההיסטוריה של האומה היא שלבי חיים של ה'אני' הכללי שלנו, כך שגם אם "דור הולך ודור בא" – "הארץ", סוד השכינה, "לעולם עומדת", ומאחדת את כל הדורות למקשה אחת.

כאן נבחנת תודעת ה'פרט', ה'תא' שבגוף – הוא יכול לתפוס את עצמו כישות נפרדת, שהתחילה בלידתו ומסתיימת במותו, אך הוא יכול גם לתפוס את ישותו בצורה עמוקה ורחבה יותר – כחלק מה'אני' השלם, ובכך ירחיב את גבול עצמו, ויתחבר לישות האמיתית של עצמו, וממילא לבבו ייפתח ויחוש את פעימות הלב הכללי של האומה. ואז, ביום ההולדת של האומה, ביום שבו הזיכרונות המאירים של המאורע הגדול מתגברים בכל עוז בלב האומה – גם הוא יחוש זאת בצורה ממשית, ממש כמו שתאי גופו של אדם מתרגשים בסעודת הודיה על שניצַל ממוות לחיים, גם אם ההצלה אירעה הרבה לפני שהם נוצרו.

זוהי הקריאה והחובה – לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, כלומר להרחיב את תפיסת ה'אני', להגדיל את חוג חייו ולרומם אותו, מישות בודדת לחלק חי מהאומה הקדושה והנצחית. בכך הוא ימזג את זהותו הפרטית עם הזהות הכללית של ישראל, וממילא יחוש שהוא עצמו יצא לפני אלפי שנים ממצרים.

עבודה קדושה זו, שהוגדרה בלשון הרב קוק זצ"ל – "להיחלץ ממסגרותיו הפרטיות הממלאות את כל מהותו", איננה 'עוד' משימה בעבודת ה', אלא היא 'המשימה', היא סולם ההתקדשות, והלב של כל עבודת ה' - לפתוח את עצמו אל ה'אני' האמיתי שחי בקרבו, אל אור השכינה, לב ישראל בכל הדורות, עד שיחוש שכל הופעת חייו היא ניצוץ מהאור הגדול של כנסת ישראל. בכך יזכה וחייו החולפים יתרוממו וייהפכו לחיי נצח, ויאפשר לגלי החיים האדירים של השכינה למלא את לבבו, עד שיחוש את הגעגועים האינסופיים של האומה אל דודה, ויתמלא עוז וגבורה, מאותן עוצמות קודש אדירות, שנתנו עוז ואומץ לכל הדורות כולם. עוצמות אלו אמנם גנוזות בתוך כולנו, אך קטנות הדעת אוטמת את הלב, ומרחיקה את האדם מהכוח האדיר שמצוי בקרבו.

בליל הסדר מושפע שפע עצום, בחינת "ובמורא גדול – זה גילוי שכינה", גילוי מתוכנו ממש, המסייע לכל אחד לראות באור חדש את עצמו, לחולל מהפך בזהותו, עד שיחוש את האני הכי העמוק והכי אמיתי – את השכינה, את היותנו הוויה אחת ממש, עם אחד, נשמה אחת בגופים מחולקים, וממילא ההרגשה 'כאילו הוא יצא ממצרים' תהיה פשוטה וטבעית. זהו המבואר בספרים הקדושים, שבליל הסדר נמשך שפע המוציא מ'מוחין דקטנות' 'מוחין דגדלות' – ה'קטנות' היא תפיסת הילד, אגוצנטריות ושיקוע ב'עצמי', וה'גדלות' היא תפיסת 'עצמי' בוגרת, המתמזג בצורה מלאה בעם ישראל.

גם החירות נעוצה בכך - כי אין שעבוד עמוק יותר מאשר אגואיזם וקטנות דעת, שהם השורש לכל המידות הרעות, ואין חירות אמת יותר מאשר גדולת דעת זו, המאחדת את האדם עם השכינה, ועם אור קוב"ה.

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
פוליטיקה בהיכל הצדק

   עו"ד זאב לב במאמר...

חי באמת

  רן שריד נזכר ברב...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

איתן 054-6799933

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם