הערוב

 2 zohar amar

טבע וריאליה בפרשיות השבוע

הערוב – מכת ברחשים כבדה?

פרופ' זהר עמר

מהי מכת ערוב? כבר מגן הילדים מלמדים אותנו שמדובר בחיות טרף מעורבבות. זה כמובן נתמך בפירושים המסורתיים, אולם לאמיתו של דבר מצאנו בכך מחלוקת בקרב חז"ל, שנטו לדעת ר' יהודה:

למה הביא ערוב על המצריים? לפי שהיו אומרים לישראל: הביאו לנו דובים ואריות, כדי להיות מצירים בהם. לפיכך הביא הקדוש ברוך הוא עליהם חיות מעורבבות - דברי ר' יהודה. ר' נחמיה אומר: מיני צרעין ויתושין (שמות רבה וארא, יא).

דומה, שדברי ר' יהודה מתאימים יותר לריאליה הארץ ישראלית שבהם נמצאים אריות ודובים, ולא למצרים. קשה שלא לחוש בדוגמה האקטואלית שמביא הדרשן מתקופתו, שבהם הרומאים היו משתמשים בשבויים יהודים כגלדיאטורים, שאותם אילצו להילחם על נפשם בחיות טרף מורעבות (ראו יוסף בן מתתיהו, קדמוניות טו, 273-274). לכן נאסר להשתתף במופעים כאלה ולמכור לרומים חיות אלה: "אין מוכרין להם דובין ואריות וכל דבר שיש בו נזק לרבים" (ראו למשל משנה, עבודה זרה א, ז). לפי פירושים אחרים, מכת הערוב הייתה עורבים ועופות דורסים, נמרים וזאבים (שוחר טוב לתהלים עח, מה; ילקוט שמעוני לתהילים רמז תתכ).

הפסוק בתהילים "ישלח בהם ערוב ויאכלם" ( עח, מה) מתאים לכאורה לחיות טרף, אבל גם מי שנתקף על ידי עדת יתושים יכול לחוש כיצד הם "אוכלים" כביכול את בשרו. מכת יתושים עלולה להיות טורדנית, ולפיכך נקבע בירושלמי שמפנים את הסוכה מפני הגשמים, השרב ומפני היתושים (סוכה נג ע"ב). במקרים מסוימים היו קובעים תענית ותפילה מיוחדת מפני נזקם של חרקים שונים ובהם יתושים (בבלי, תענית יד ע"א).

ה"פלסמדיום" כמחולל המלריה, מגורמי המוות העיקרים בעבר ובהווה, התגלה רק בסוף המאה התשע-עשרה, אבל הקדמונים ידעו שיש קשר בין ה"קדחת" ובין היתושים והקרבה לביצות. תיאורו של ר' נחמיה מתאים מאוד לריאליה המצרית. תרגום השבעים שנכתב במצרים מתרגם את הערוב כיתושים (בספר היובלים מח, ה: נזכרים יתושים במקום כינים). הרודוטוס מציין שהמצרים סבלו כרגיל ממכות יתושים בשל הסמיכות ליאור והיו להם שיטות שונות להתמודד עמהם ובהם רשתות (כילות) שפרסו מעל מיטותיהם (היסטוריה ב, 95).

בקרב כמה מהחוקרים המודרניים (אהרני, מרגולין) מקובל להניח שהערוב הוא כינוי ל"ברחש" (Leptoconops bezii), יתוש זעיר המהווה מטרד קשה לבני אדם ולבעלי חיים. הבוגרים מופיעים בהמונים בימי הקיץ, לעיתים בצורת עמוד ענן. הם מציקים בכך שהם חודרים לתוך עיניהם, אפם ואוזניהם של אנשים, והנקבות הזקוקות לדם אף עוקצות.

גם במכה זו הנס התאפיין בעוצמה, ב"ערוב כבד" מהרגיל, שפגעה רק במצרים ולא בבני ישראל. קביעת תזמון הופעת המכה והסרתה היה ניסי: "ויעש ה' כדבר משה ויסר הערב מפרעה, מעבדיו ומעמו – לא נשאר אחד" (ח, כז). דומה, שהנס נראה גדול יותר כאשר מדובר בחרקים קטנים ומזיקים כמו היתושים שלא נותר מהם אחד. דוגמה נוספת לכך מוצאים במכת חרקים אחרת, הארבה, שעל אף ריבוים העצום בסוף המכה "לֹא נִשְׁאַר אַרְבֶּה אֶחָד בְּכֹל גְּבוּל מִצְרָיִם" (שמות י, יט).

פרופ' זהר עמר, המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה, אוניברסיטת בר אילן

מוזמנים להיכנס לאתר "קדמוניות הטבע והריאליה בישראל": zoharamar.org.il

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
לחזור לחיים

  הטור האישי של אבינועם...

מעגלים שאין לברוח מהם

  מאמר מאת ד"ר בני...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם