הבָּטְנִים ששלח יעקב ליוסף

 2 zohar amar
טבע וריאליה בפרשיות השבוע

פרופ' זהר עמר

יעקב אבינו ציווה את בניו להוריד למשנה למלך מצרים "מִזִּמְרַת הָאָרֶץ" – מוצרי רפואה,בושם ופירות המיוחדים לארץ ישראל: "בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים" (בראשית מג, יא). התרגום המיוחסליונתן מציין שהכוונה לשמנים שהופקו מהם.

כל מסורות הזיהוי הקדומות ביותר מסכימות שהבוטנים הוא כינוי לעץ מהסוג אלה (Pistacia);האלה הארץ-ישראלית ((P. palaestina ואלה אטלנטית (P. atlantica). העץ, בעיקר פריו, נקראבארמית בשם "בוטנין" ועד היום בערבית בשם "בֻּטֻם".

מסורת זיהוי אחרת שמביא אסף הרופא ובה אחזו חוקרים אחדים, היא שמדובר בפירותאלה אמיתית (P. vera) המוכרת בשם העממי "פיסטוק חלבי". נראה שמדובר בזיהוי מאוחר; שרידי העץ אינם מופיעים באזורנו בממצא הבוטני-ארכאולוגי מתקופת המקרא, ושיטת ריבויובאמצעות הרכבות נפוצה בעולם החקלאי רק מהתקופות הקלאסיות ואילך. כמו כן,המציאות המתוארת בפרשתנו כתקופת בצורת מתאימה יותר לאיסוף מוצרים ייחודייםמצמחי בר הגדלים בארץ, ולא לעץ מבוית. אגוזי האדמה (Arachis hypogaea) הנקראיםבימינו בטעות "בוטנים" מקורם בעולם החדש.

האלה הארץ-ישראלית היא יסוד מרכזי בנוף החורש, וטופחה בידי האדם. על שמהנקראו מקומות, כמו "בְּטֹנִים" (יהושע יג, כו) שבעבר הירדן ויריד הבוטנה (ירושלמי, ע"ז א, ד)שמצפון-מערב לחברון. השימוש השכיח ביותר בפירות האלה הארץ-ישראלית והאלההאטלנטית הוא למאכל ולתבלין. בשלהי הקיץ קוטפים את הפירות עתירי השמן, קולים במחבתעם מעט מלח ואוכלים. מהפירות היו מפיקים שמן שנחשב למשובח ובעל ניחוח אופייני. עדויותלכך ישנן מימי הביניים מאזור חברון ומהגליל. מקורות יהודיים רבים מציינים עצי "בוטן" גדולים בסמוך לקברי קדושים. למשל, ר' משה באסולה מספר על "אילן הבטן" שעל קבר ר'אלעזר בן עזריה בכפר עלמא, שמפיקים ממנו שמן. מוצרים אלה היו מופקים בכפרי הדרוזיםבגליל עד שלהי המאה העשרים, ובימינו הפירות עדיין נמכרים בחנויות התבלינים שבשווקיםהמסורתיים באזור חברון. על פי ניסוי שערכתי אפשר להפיק מקילוגרם אחד של הפירות הבשליםהירוקים כ-200 מ"ל שמן.

מסורת השימוש בפרי האלה ובשמנה הולכת ונעלמת מן העולם, אבל כאמור הבוטנים נחשבו בעת העתיקה למוצר ייחודי של ארץ ישראל. מעצי האלה הפיקו גם שרף לקטורת ולרפואה.

לסיפור מנחת יעקב אפשר למצוא אישוש בממצא הארכאולוגי. למשל, עדויות לשרף של אלות נמצא באמפורות (כדים) וקערות כנעניות בעמארנה שבמצרים מתקופת הברונזה המאוחרת. בשני אוסטרקנים (שברי חרס) מהמאות השביעית-שישית לפנה"ס שנמצאו בארץ ישראל נזכר משלוח של מוצרים שונים ובהם ה"בטנא". באחד מהם מופיעה כתובת על כד בגודל בינוני המזכירה מוצר זה, ששימש כמנחה, וכמקום בשם "כפר גלגול" (כנראה ח' כפר ג'ול) שבשפלת יהודה. סביר להניח שמקור הפירות מאזור הרי חברון שעד היום נאספים ונמכרים שם.

פרופ' זהר עמר, המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה, אוניברסיטת בר אילן

מוזמנים להיכנס לאתר "קדמוניות הטבע והריאליה בישראל": zoharamar.org.il

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
הדור הבא של השו"ת

  הרב אברהם סתיו במאמר...

מיוחד לעשרה בטבת

  המאבק בנצרות, שלא הכרתם

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

איתן 054-6799933

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם