העונג שבאתגר

 2 reuven sason

הרב ראובן ששון

קשה מאוד ומתסכל כשיש קשיים ואתגרים בחיים, והאדם כבר רוצה לעבור את התקופה הזו ולהגיע לימים שלווים ורגועים. הנפש האנושית קצה באתגר ומבקשת חיים נינוחים ויציבים. ויש גם סיבות טובות לבקש זאת: כי כך האדם יוכל לעבוד את ה' במנוחת הנפש, ללמוד בשמחה ולהתפלל בכוונה.

התקופות המטלטלות משביתות את השמחה ומפריעות לכאורה לעבודת ה'.את היסוד הזה אנו רואים מיעקב אבינו, כשלאחר פרק חיים כל כך קשה, של בריחה מעשו והתמודדות עם לבן, סוף-סוף באה השלווה: "וישב יעקב" – "ביקש יעקב לישב בשלווה".

ואולם כבר חכמים מלמדים אותנו דבר מפתיע: "כל מקום שנאמר וישב אינו אלא לשון צער". הווה אומר, עצם הישיבה והשלווה שבה כבר רומזת על סערה שהולכת ומתקרבת. יתר על כן, אנו רואים שהקב"ה מותח ביקורת על רצונו של יעקב לשבת בשלווה, וכך אומרים חכמים: "אמר הקב"ה – לא דיים לצדיקים מה שמתוקן להם לעולם הבא, אלא שמבקשים לישב בשלווה בעולם הזה?!"והדבר תמוה מאוד – וכי מה אכפת לו לקב"ה שיעקב ישב בשלווה? וכי לא מגיע לו נחת לאחר כל כך הרבה תלאות? ומדוע בכל פעם שיש 'ישיבה' ומנוחה היא מאותתת על צער שהולך ומתקרב?

התשובה היא שמנוחה ושלווה שייכות דווקא במצב השלם, כשהגענו אל התכלית. וכל עוד יש חסרונות אזי העמל והמאמץ מוכרחים, כי הם הכלים הנפשיים שמניעים את האדם קדימה. עיקר תיקון העולם הוא על ידי הצדיקים, ולכן כל עוד העולם לא יבוא לתכליתו, גם הם לא יבואו למנוחתם.

ניקח מכך מעט לחיים שלנו: הסיבה שהנפש חושקת במנוחה היא משום שזהו המקום הטבעי לנו, כי הנשמות שלנו באו מגן עדן ואנו מתגעגעים לחזור לשם, אבל בסופו של דבר צריכים אנו להיזהר שלא לשגות בדמיונות ולחלום על מנוחה טרם זמנה. צריכים אנו להכיר בעובדה שאנו בעולם הזה, מקום מלא חסרונות ומכאובים, ועיקר בואנו הוא בשביל העמל ולא המנוחה.

אכן, יש רגעי חסד בעולם הזה, מנוחה מעין עולם הבא, וראוי לראות זאת כ'בונוס'. אולי לא נעים לאוזניים לשמוע זאת, אבל באמת ידיעה זו היא הפתח לחיות חיים מאושרים בעולם הזה. מפני שראייה מפוקחת זו יוצרת התאמה בין הציפיות של האדם ובין המציאות, ובכך מונעת אכזבות מכאיבות. ראייה זו יוצרת מוכנות נפשית ומעניקה כוח, משל לאדם בשעת העבודה שמתמודד עם משימות רבות, אך כש'נוחתת' משימה בשעת מנוחה הוא חסר אונים, כי אינו מוכן לכך נפשית.

לכן כשהאדם מכין את נפשו לעולם הזה ויודע שהעולם הזה הוא מקום העבודה, אז הנפש מותאמת עם הסביבה ולא מיטלטלת כל אימת שיש אתגר. כמו כן כשיש חסרונות במציאות והאדם יושב במנוחה, הוא אינו מטפל בבעיות אמיתיות, וסופן להתגלגל לפתחו ולטלטלו. אי אפשר לברוח מהחסרונות ומוכרחים להתמודד איתם.

ואפשר לעלות למבט גבוה יותר ולשמוח בעמל, כי באמת המנוחה היא מצב סטטי של חוסר התקדמות, והעונג האמיתי הוא בהתקדמות, והדרך לכך היא עמל ואתגרים. ככל שמתאמצים יותר, כך מתקדמים יותר. ממש כמו בריצה או ברכיבה על אופניים, ככל שמפעילים יותר שרירים, כך ההתקדמות גדולה. כשמסתכלים על קושי כעל משקולת שמפתחת את השריר לומדים גם לראות שככל שהיא כבדה יותר, כך הצמיחה משמעותית יותר.

בואו נחשוב על זה כך: אנשים משלמים הרבה כסף בשביל חדר כושר עם מאמן צמוד. העולם הזה הוא חדר כושר עם המאמן הטוב ביותר, שמכיר את הנפש שלנו יותר מאיתנו ומזמן לנו תרגילים מדויקים כדי לפתח את מכלול הצדדים של אישיותנו – הנפש, הרוח והנשמה.

בספרים הקדושים מבואר שהקב"ה יצר את החיסרון בעולם כדי ליצור את ההתקדמות, כי ללא חיסרון אין תנועה קדימה. ותנועה זו היא הפלא הגדול של העולם, עד שתישאר גם לעתיד לבוא: "צדיקים אין להם מנוחה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא שנאמר ילכו מחיל אל חיל". ללמדך שהעונג הנפלא בא דווקא בהשתלמות והתקדמות, והדרך להמתיק את כאבי החסרונות היא בשעה שנבין שהם מרכיב חיוני בתנועה, וכל פעם שניתקל במחסום בחיים נשכיל להביט בו כמנוף צמיחה. אז במקום להתלונן על הצרה, נלמד להגיד תודה!

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
הדור הבא של השו"ת

  הרב אברהם סתיו במאמר...

מיוחד לעשרה בטבת

  המאבק בנצרות, שלא הכרתם

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

איתן 054-6799933

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם