מי את בַּת מֵי זָהָב?

 2 zohar amar
טבע וריאליה בפרשיות השבוע

פרופ' זהר עמר

ברשימת מלכי אדום שבסוף הפרשה נזכר הדר (או הדד לפי דברי הימים א' א, נ), "וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ מְהֵיטַבְאֵל בַּת מַטְרֵד בַּת מֵי זָהָב" (בראשית לו, לט). סביר להניח שמדובר באישה בעלת ייחוס או מעמד כלכלי גבוה. השם "מי זהב", כשם סבה או סבתה, הוא ייחודי, וכנראה קשור למקור הזהב שהיה תחת שליטתם או למלאכת הפקתו.

הזהב הוא יסוד מתכתי (Au) שאפשר למצוא אותו טהור בטבע ולא כעַפרה. המרבצים הקדומים היו במצרים, בנוביה שבלוב ובחצי האי ערב, אך גם באזור הקווקז ואזור הים השחור. הזהב נמצא בטבע בתוך עורקים שבסלע או כגרגרים שהתפוררו מהם ונסחפו לנהרות. שיטת ההפקה הייתה חציבה בתוך סלעים שיש בהם עורקי זהב (אולי זהו "זהב סגור" המוזכר במל"א ו, כ ועוד), כתישתם לעפר ושטיפתו במים לצורך הפרדת הזהב ממנו. שטיפה וסינון נעשו באופן דומה גם בחול שנסחף לנחלים. בשני המקרים מדובר אפוא בשימוש במים, ודומני שזה מקור השם "מי זהב". אופן הפקת הזהב, שנקרא גם בשם "אופיר", מתוך כרייה בסלע ובליקוט גרגרי זהב מסחף נחלים, נזכר בספר איוב: "וְשִׁית עַל עָפָר בָּצֶר... כְצוּר נְחָלִים אוֹפִיר" ]איוב כב, כד).

לעיתים אפשר למצוא זהב שהוא מעורבב עם כסף. הדבר מאפיין את הזהב המצרי, שהכיל 10-24 אחוז כסף. לשם כך היה צורך בתהליך של הפרדה בכוּר: "מצרף לכסף וכור לזהב" (משלי, יז, ג; כז, כא). לכך כנראה מכוון פירוש אונקלוס, ש"מי זהב" הוא צורף זהב. גם במדרש מובא שבני משפחת "מי זהב" היו עשירים וידעו להפריד בין הזהב לכסף (בראשית רבה פג, ד). לפי פירוש זה, הפסוק מציין עוד שלב בהתפתחות הטכנולוגית של האנושות בייצור מתכות, לאחר שכבר הזכיר את ייצור כלי הנחושת והברזל (בראשית ד, יז-כב).

לא ברור מה היה המוצא המדויק של "מי זהב", אך ניתן להניח שמדובר שבאזור דרום הרי אדום. אחד ממקורות הזהב החשובים ביותר בעולם העתיק היה "זהב אופיר" (דה"א כט, ד). על רקע זה מעניין ממצא האוסטרקון מתל קסילה (המאה העשירית לפנה"ס), שעליו כתוב "זהב אופיר לבית חורון". גם מלכת שבא הביאה לשלמה מתנה יקרה של 120 כיכר זהב מארצה (מל"א י, י; תהלים עב, טו). מסתבר שגם באזור הרי אילת היו מרבצי זהב קטנים ועדויות ארכיאולוגיות מאוחרות להפקת זהב נמצאו בוואדי טוואחין.

מדוע התורה טורחת לתאר בפירוט את אילן היוחסין של עשו? מה משמעות אזכור הדד בעלה של מְהֵיטַבְאֵל בַּת מַטְרֵד בַּת מֵי זָהָב?

בפרשתנו נפרדים האחים יעקב ועשו לשלום (לג, טז-יז). דומה שיחסו של עשו ליעקב השתנה רק כאשר נוכח בעוצמת כוחו ורכושו של יעקב (לה, ו-ז).

בהמשך ההיסטוריה, יחסי ישראל ואדום עמדו בצל מתח ויחסי אימה מתמידים. דוד כבש את אדום בכוח והפקיד עליה נציבים (שמ"ב ח, יד; דה"א יח, יג). לפי המסופר, הוא לקח שלל רב של זהב וכסף ןייעד אותם לבניית המקדש (מל"א יח, יא-יג). והנה לאחר שנים, אחד מצאצאי מלכי אדום, הנקרא הדר או הדד הנזכר בפרשתנו, הנשוי למשפחת "מי זהב", מרד במלך שלמה והיה לו לשטן (מל"א יא, יד-יז).

פרשתנו באה ללמד על העתיד. אזכור מלכי אדום מובא מיד לאחר מות יצחק (לה, כט). כזכור, עשו רצה להרוג את יעקב לאחר פטירת אביהם (כז, מא) ועל רצונו זה הוא לא ויתר. את מורשת שנאתו ליעקב העביר לצאצאיו, לעמלק (לו, יב) ולהדד הנשוי למשפחת מי זהב. השאיפה של אדום לרדוף את אחיו (עמוס א, יא) וכן של המלכויות המסומלות בשמו במהלך כל שנות ההיסטוריה - טרם פסקה. רק באחרית הימים יוכרע המאבק בין האחים במשפט: "וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו וְהָיְתָה לַה' הַמְּלוּכָה" (עובדיה א, כא).

 

 


 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
הדור הבא של השו"ת

  הרב אברהם סתיו במאמר...

מיוחד לעשרה בטבת

  המאבק בנצרות, שלא הכרתם

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

איתן 054-6799933

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם