בני דודנו הסוחרים בבשמים

 2 zohar amar

פרופ' זהר עמר

סופה של פרשתנו עוסק ברשימת היוחסין של בני אברהם אבינו וקטורה (פרק כה). חז"ל דרשו שקטורה היא הגר אם ישמעאל: "למה נקרא שמה קטורה, שנאים מעשיה כקטורת" (תנחומא, פרשת חיי שרה, ח). ניתוח שמות צאצאיהם אכן מגלה את הזיקה הישירה שלהם למסחר בסממני הקטורת ולבשמים היקרים ביותר בעולם בתקופת המקרא. בשמות בני ישמעאל נמנו "מִבְשָׂם" (שם, יג) ו"בָּשְׂמַת" (לו, ג) – שנגזרו מהמילה בושם.

במסחר זה התמחו במיוחד בני "דְּדָן" ו"שְׁבָא" (כה, ג), שפעלו בדרום חצי האי ערב – תימן וסעודיה של היום. הם שלטו במשך מאות שנים במסחר הבשמים העולמי: "רֹכְלֵי שְׁבָא וְרַעְמָה הֵמָּה רֹכְלָיִךְ בְּרֹאשׁ כָּל בֹּשֶׂם" (יחזקאל כז כב). הישמעאלים כסוחרי בשמים נזכרו גם בסיפור מכירת יוסף למצרים (בראשית לז כה).

על רקע זה יש להזכיר את הכתובת השבאית העתיקה שנמצאה בדרום תימן, ושנכתבה כנראה בסוף המאה השביעית. הכתובת מזכירה את שליחו של מלך שבא, ואת המסחר ל"דדן עזה וערי יהודה(HGR YHD)".

כל העדויות הללו, ובמיוחד האחרונה שבהן, מעמידהבקונטקסט היסטורי את הרקע לסיפור המקראי המפורסם על המתנות שהעניקה מלכת שבא לשלמה המלך:"בְשָׂמִים הַרְבֵּה מְאֹד... לֹא בָא כַבֹּשֶׂם הַהוּא עוֹד לָרֹב אֲשֶׁר נָתְנָה מַלְכַּת שְׁבָא לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה"(מל"א י', י').המקרא מציין במפורש: "לְבוֹנָה מִשְּׁבָא תָבוֹא" (ירמיה ו כ).עד היום מהווה אזור זה את בית הגידול הטבעי של עצי הקטורת כמו האפרסמון, המור והלבונה.

עדויות אחדות למסחר בבשמים מדרום ערב לישראל מתקופת הברזל נמצאו בתל באר שבע ובערד בדמות מכסי אבן של בקבוקים קטנים. התפשטות המסחר בבשמים בא לידי ביטוי גם בהתרחבות השימוש הפרטי במקטרי קטורת דמויי מזבח. עשרות מהן נמצאו למשל בתל מקנה (עקרון). ממצא יוצא דופן הוא מזבח שנמצא בתל באר שבע ועליו חרות עיטור של גמלים חד-דבשתיים. מקטרים נמצאו גם במגזר הפרטי והדבר מעיד לשימוש נרחב של הקטורת בחיי היומיום בעולם הקדום ובכלל זה בארץ ישראל, כפי שעולה למשל בדיני ברכות על ה"מוגמר" (משנה, ברכות ו, ו).

השבטים הערביים שלטו על דרכי הבשמים גם בתקופת חז"ל והם ידועים בשם הנַבָּטים. לא בכדי זיהה אונקלוס בתרגומו את 'קֵדר' עם הנבטים: "ערב וכל נשיאי קדר המה סוחרי ידך" (יחזקאל כז כא) "ערב וכל רברבי נבט אינון תגריך".

אין ספק שבני דודנו הערבים נמנו עם ספקי הקטורת והבשמים החשובים לבית המקדש. ייתכן שמציאותם של חרותות בכתב דרום-ערבי בעיר דוד מהמאות השביעית-שישית לפנה"ס מעידות על קשרי מסחר אמיצים בסממני הקטורת.

הנביא ישעיהו ניבא כי לעתיד לבוא ישתתפו עמים רבים בגאולת ישראל ובבניין ירושלים והמקדש, ובני שבא יביאו בין היתר קטורת לעבודת ה':"כֻּלָּם מִשְּׁבָא יָבֹאוּ זָהָב וּלְבוֹנָה יִשָּׂאוּ וּתְהִלֹּת ה' יְבַשֵּׂרוּ" (ס, ו).

פרופ' זהר עמר, המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה, אוניברסיטת בר אילן

מוזמנים להיכנס לאתר "קדמוניות הטבע והריאליה בישראל": zoharamar.org.il

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
היסטוריה על סולם אחד

  הטור האישי של סיון...

מנהלי בית ספר, לכאן

  אבינועם הרש ביוזמה חדשה...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

איתן 054-5764476

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם