סעודת אברהם

 2 zohar amar

טבע וריאליה בפרשיות השבוע

פרופ' זהר עמר

אברהם אבינו מתואר בפרשתנו כמארח למופת (יח, א-ט). מכיוון שהיה אדם אמיד ביותר (יב טז; יג, ב), היה יכול לשכב בנחת באוהלו לאחר שעבר ברית מילה. אולם הוא יושב בפתח האוהל כחום היום ומחכה לאורחים. כאשר נקרית לפניו ההזדמנות הוא מזדרז לשרתם ולהכין את האוכל: "וַיָּרָץ לִקְרָאתָם...וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה אֶל שָׂרָה וַיֹּאמֶר מַהֲרִי...וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם... וַיְמַהֵר לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ". כאשר האוכל מוכן, הוא מגיש אותו בעצמו ומשרת אותם: "וַיִּתֵּן לִפְנֵיהֶם וְהוּא עֹמֵד עֲלֵיהֶם תַּחַת הָעֵץ וַיֹּאכֵלוּ".

סעודתו של אברהם אינה מייצגת את המזון הבסיסי המקובל של "לחם ונזיד עדשים" (בראשית כה לד). על מנת לפתות את האורחים שנראו ממהרים, הוא משדל בדברים: אנא, רק תיכנסו, תיקחו רק מעט מים ופת לחם ואַחַר תַּעֲבֹרוּ. אולם בפועל, מדובר בסעודה דשנה שהכנתה ארכה כמה שעות. מכאן למדו חז"ל "אמור מעט ועשה הרבה".

הסעודה לא הכילה סתם "פת לחם". שרה מכינה בעצמה לחם איכותי מ"שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת". נפח סאה על פי השיעור המצומצם של הרמב"ם הוא כ-7 ליטרים. כלומר, שרה מכינה סולת בכמות של כ-21 ליטר, שהיא שוות ערך למשקל של 17 ק"ג. נציין שסולת הוא התוצר המשובח ביותר באפיה הקדומה. הכוונה לגרגרי חיטה עתירי גלוטן, לאחר שהסירו מהם את קליפתם (סובין) וניפו את החלק העמילני הקמחי. לאחר הלישה במים והאפייה קיבלה שרה לחם עגול שמשקלו הכולל כ-21 ק"ג. מדובר בכמות גדולה ביותר. מאכל אדם אחד ליום היה כמידת ה"עומר" (ראה שמות טז, לו) שהוא עשירית האיפה, שנפחה שלוש סאים, כלומר כשני ק"ג – כך שהלחם שנאפה בעבור האורחים היה בכמות רבה ביותר.

אכילת בשר בעת העתיקה בסל המזונות היומי הייתה מנת חלקם של עשירים בלבד. לרוב הוא הוגש באירועים חגיגיים ובקרב המשפחה המורחבת. הבקר היה בהמה יקרה וגוּדלה בראש ובראשונה ככוח עבודה בשדה. רק כאשר הבהמה הזדקנה היא נשחטה לשם הבשר.

יוצאים מן הכלל היו העשירים שיכלו להרשות לעצמם לגדל בקר מפוטם למאכל, כפי שמופיע אצל אברהם: "וַיִּקַּח בֶּן בָּקָר רַךְ וָטוֹב". הפסוק בא ללמד שהוא בוחר בקפידה את הבקר הטוב ביותר, עגל צעיר, שבשרו רך ומשובח. חז"ל דייקו מהתיאור המפורט שמדובר בשלוש בהמות "כדי להאכילן שלש לשונות בחרדל" (בבא מציעא פו ע"ב) – מאכל תאווה מהתקופה הרומית ועד היום בקרב אניני הטעם.

תהליך התקנת הבקר לאכילה - השחיטה, ההפשטה, ההכשרה והבישול – ארך שעות ארוכות. לכן, נראה שהארוחה פתחה במנה ראשונה על בסיס לחם ומוצרי חלב, ורק בשלב מאוחר יותר הוגש הבשר, וזה משמעות סדר הגשת המזון בפסוק: "וַיִּקַּח חֶמְאָה וְחָלָב וּבֶן הַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה". סביר להניח שלארוחה העשירה בכמותה ובאיכותה הצטרפו החשובים שבידידי אברהם וגדולי בני ביתו על מנת לכבד את האורחים (רמב"ן יח, ו). דרך הפרטים שמספרת לנו התורה על הארוחה שהכינו אברהם ושרה, נמצאנו למדים עד כמה השקיעו בהכנסת אורחים.

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
היסטוריה על סולם אחד

  הטור האישי של סיון...

מנהלי בית ספר, לכאן

  אבינועם הרש ביוזמה חדשה...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

איתן 054-5764476

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם