קדושה מעל הכול

 shut790

הרב אורי סדן, רב המושב נב

שאלה: אני משתדל מאוד להתפלל בכל בוקר בבית כנסת אם כי לצערי אני מאחר סידרתי. לכן תמיד יוצא שבזמן שהציבור אומר קדיש או קדושה אני נמצא באמצע משהו אחר ואיני יודע אם מותר לי לענות. ניסיתי לעבוד עם הטבלאות שבסוף הסידורים אבל איני מצליח לזכור אותן, ובטח שלא אוכל לפתוח טבלה בזמן אמת. האם ישנו עיקרון פשוט שלפיו אפשר לדעת מתי מותר לענות על מה?

תשובה: הבלבול שאתה מתאר מובן לחלוטין לאור העובדה שכדי לדעת מתי מותר לקטוע את רצף התפילה לשם אמירה של דברים שאינם חלק מהרצף נדרשת אבחנה כפולה:

האחת, מהי חשיבות האמירה שבעבורה אנחנו מבקשים לקטוע את רצף התפילה - ישנן אמירות שמעלתן גדולה מאוד, כגון קדושה וקדיש, ששווה לקטוע את רצף התפילה בשבילן, ולעומתן אמירות חשובות פחות, כגון "ברוך הוא וברוך שמו" ו"אמן" על ברכות של החזן, שאינן מצדיקות את קטיעת הרצף.

השנייה, מהו אופיו וחשיבותו של הקטע או המקום שבו אנחנו מבקשים להפסיק - ישנם קטעי תפילה, כגון פסוקי דזמרא, שבהם ההפסקה אינה בעייתית; ישנם קטעים אחרים, כגון קריאת שמע וברכותיה, שבהם ההפסקה בעייתית, ולעומתם קטעי תפילה, כגון תפילת עמידה, שבהם כל הפסקה אסורה.

נאמץ את האבחנה הראשונה כדי לנסות לתת תמונה ברורה עד כמה שאפשר. את האמירות השונות אפשר לחלק לשלוש קבוצות:

א.      דבר שבקדושה

  1. קדיש – לדעת המשנה ברורה(סו יז(  קדיש לעניין זה כולל רק את עניית "אמן יהא שמה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא" ואמן שאחרי "דאמירן בעלמא" וכך נוהגיםהאשכנזים. ואילו לדעת הבן איש חי(שנה ראשונה פרשת שמות סעיף ו) עניית קדיש כוללת את כל ה"אמנים" שבחצי קדיש (עד "דאמירן בעלמא"), וכך נוהגיםרבים מהספרדים.
  2. קדושה – הכוונה רק לשני הפסוקים "קדוש קדוש קדוש ה' צ-באות מלא כל הארץ כבודו" ולפסוק "ברוך כבוד ה' ממקומו" (מגן אברהם סו ו). על פי הירושלמי (וכך פוסק הרמ"א סו ג) למעמד זה זוכה גם עניית אמן אחרי ברכת "הא-ל הקדוש" וברכת "שומע תפילה", וכך נוהגים האשכנזים, אולם דין זה אינו מובא בבבלי ומנהג הספרדים להתייחס אליהם ככל אמן אחר (בן איש חי שנה ראשונה שמות כו, יחווה דעת ה י).
  3. ברכו – עניית "ברוך ה' המבורך לעולם ועד" על קריאת החזן "ברכו את ה' המבורך". למעמד זה זוכה גם אמירת המילים "מודים אנחנו לך" כאשר הציבור אומר "מודים דרבנן" (שו"ע או"ח סו ג).

לדבר שבקדושה עונים תמיד, גם באמצע ברכות קריאת שמע, אלא אם כן אדם נמצא באמצע תפילת עמידה (ופסוק ראשון של שמע ישראל) שאז אסור לענות לשום דבר אלא עליו לשתוק, להקשיב ולכוון לדברי החזן (שו"ע קד ז).

ב.      אמירות של מצווה שמקורן בהלכה

בקבוצה זו נכללת עניית אמן אחרי כל ברכה שהאדם שומע, ועל פי הרמב"ם אליהם מצטרף האמן הראשון בקדיש (אגרות משה או"ח ד יד). אמירת מודים דרבנן בשלמותו נתונה במחלוקת האחרונים; יש הסוברים כי היא בגדר של חובה (משנה ברורה נא ח) ויש הסוברים שאינה אלא מנהג (יביע אומר או"ח ו ד). מכיוון שלאמירות אלו ישנו מקור בהלכה, מותר לאומרן גם באמצע פסוקי דזמרא (כך נהג האר"י הקדוש כמובא בבן איש חי שנה ראשונה ויגש י ובמ"ב נא ח), אך אין הן מצדיקות הפסקה באמצע ברכות קריאת שמע.

ג.       אמירות של מצווה שמקורן במנהג

בקבוצה זו נכללת אמירת "ברוך הוא וברוך שמו" (מ"ב נא ח), משפטי הפתיחה והקישור המצטרפים לקדושה ("נקדישך ונעריצך...", "לעומתם ברוך יאמרו" וכו') (יחוה דעת ו ג), וה"אמנים" על הבקשות המתווספות לקדיש ("על ישראל", "תתקבל", "יהא שלמא", "ועושה שלום"). אמירות אלו מקורן במנהג ולפיכך אין להפסיק לשם אמירתן אפילו לא בפסוקי דזמרא וּודאי שלא בקריאת שמע וברכותיה.

בשולי הדברים: דין זה, המחייב, מאפשר או אוסר את הפסקת הרצף בתפילה, עמוס בפרטים רבים. אך גם אם לא זוכרים פרט כזה או אחר, הרי שעצם הצורך להידרש אליו מחייב את האדם מחד גיסא לפתוח אוזניים ולהיות קשוב לעולם הקדושה הסובב אותו בבואו לבית הכנסת, ומאידך גיסא לשים לב לערכם של הדברים שבהם הוא עסוק ולמשקל הרוחני המדויק שיש לתת להם.

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
חורבן הבית

  אבינועם הרש במאמר על...

מכתב גלוי לבני נוער

  הרב יונה גודמן קורא...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

איתן 054-6799933

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם