למה דווקא גפן וזית?

 2 zohar amar

פרופ' זהר עמר

טבע וריאליה בפרשיות השבוע

"והנה עלה זית טרף בפיה" (ח, יא).

המפנה המשמעותי בסיפור מי המבול בא לידי ביטוי במילה "והנה", כאשר היונה חוזרת בשנית ועלה זית בפיה. הפסוק מציין במפורש שזה היה הסימן שלימד את נוח שאכן יבשה הארץ.

אזכור הזית אינו מקרי. כידוע, המבול התרחש בחודשי החורף (ז, יא) ובתקופה זו עצי הפרי החשובים – גפן תאנה ורימון - נמצאים בשלכת. הזית לעומתם הוא ירוק-עד ונקל היה ליונה למצוא עלה של זית.

מציאותו של הזית מעידה שהוכשרה הדרך ליישובו של עולם. הזית הוא עץ פרי ידוע בעמידותו וביכולתו להתגבר על פגעי הטבע. הוא מותאם לאקלים הים תיכוני החם והיובשני, אבל רגיש לבעיה של העדר ניקוז מים בקרקע. כלומר, אזכור הזית מוכיח שהקרקע אכן יבשה באופן מוחלט. המים כלו לא רק בפסגת הרי אררט המושלגים, אלא גם באזורים הנמוכים והחמים יותר. לזית שימושים רבים - מזון, תאורה ועוד – והימצאותו מעידה שיש בסיס קיומי לעולם. אפשר להתחיל שוב לצמוח ולחיות.

הזית הוא עץ פרי ידוע בעמידותו וביכולתו להתגבר על פגעי הטבע. הוא מותאם לאקלים הים תיכוני החם והיובשני, אבל רגיש לבעיה של העדר ניקוז מים בקרקע. כלומר, באופן סמלי אזכור הזית אכן מוכיח שהקרקע יבשה באופן מוחלט. הזית מעיד שהוכשרה הדרך ליישובו של עולם
"וייטע כרם" (ט, כ)

כמעט שנה היו נח ומשפחתו כלואים בתיבה הצפה ומיטלטלת על פני המים. כאשר יצא מהתיבה הוא החל לעבוד את האדמה ונטע כרם. יכול היה נוח לטפח עצי פרי אחרים, כמו הזית הנזכר לפני כן (ח, יא), אבל הבחירה בגפן מסמלת את ההתקשרות העמוקה עם עבודת האדמה. יש בכך ביטוי לכמיהתו של נח, שעבר תקופה קשה של טלטול וחוסר ודאות במי המבול הגועשים, ליציבות והתיישבות בקרקע.

אין לך גידול יותר מפונק ותובעני כמו הגפן ותוצריו הדורשים טיפול כמעט לאורך כל השנה. זאת בניגוד לזית שרוב טיפוחו בעונת המסיק הקצרה. הגפן מסמל את ההשתעבדות לאדמה, דבר המאפיין את יושבי הקבע בניגוד לנוודים. בחברות נוודיות רבות לא שתו יין כאידאולוגיה, משם שהדבר סימל את ההשתעבדות לאדמה. כך מסופר על הנבטים יושבי המדבר וקדמו להם בני יונדב בן רֵכָב (ירמיהו לה, ו-ז).

המבול התחולל משום שמלאה הארץ חמס, והמים היו הגורם המטהר. אבל נח מראה שכל אירוע המבול לכאורה אינו משפיע עליו; במקום להתקדם הוא נסוג ונאחז באדמה, בחומר ולא ברוח (ראו בראשית רבה, פרשת נח, לו). דומה שמרומזת כאן ביקורת על נח שמחליט להפוך במהותו לאיש אדמה ולהקדיש את כל מרצו וחייו לכך, בעוד שהוא מזניח את כל חיי הרוח. מ"איש צדיק" הפך נח ל"איש אדמה", המייצגת את החומריות.

מעבר לכך, קיימת כמובן סכנה בשתיית יין שאינה מאוזנת. אמנם יין ישמח לבב אנוש (תהילים קד, טו), אבל השתעבדות והתמכרות ליין היא אסון, כפי שמובא על נח שלאחר שנטע כרם, שתה מן היין והשתכר, "ויתגל בתוך אהלֹה" (ט, כא).

פרופ' זהר עמר, המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה, אוניברסיטת בר אילן

מוזמנים להיכנס לאתר "קדמוניות הטבע והריאליה בישראל": zoharamar.org.il

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
חורבן הבית

  אבינועם הרש במאמר על...

מכתב גלוי לבני נוער

  הרב יונה גודמן קורא...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

איתן 054-6799933

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם