הנחש הקדמוני

 2 zohar amar

פרופ' זהר עמר

אחד מסיפורי בראשית שמשמעותו עדיין לוטה בערפל עוסק בנחש ובתפקידו באכילת פרי עץ הדעת בידי אדם וחוה. אין ספק שאי אפשר להבין את הסיפור כפשוטו ושטמונים בו רבדים רעיוניים עמוקים. למרות זאת, ברור בהעברת המסר מתייחסת התורה בבעל חיים המוכר בשם נחש.

זכה הנחש והיה לבעל החיים הראשון המתואר בתנ"ך (חוץ מתיאור כללי של בריאת היצורים) ולבן שיחו של האדם נזר הבריאה. ההסבר טמון בעובדה שהוא היה היצור המתוחכם ביותר מכל היצורים, עמד על רגליו, היה מסוגל לתקשר עם האדם ונמצא בדרגת "מדבר": "והנחש היה ערום מכל חיית השדה אשר עשה ה' א-לוהים" (ג, ב) - "עָרוּם" במשמעות פיקח ובעל תחבולות. אולם, כדרכו של מקרא הוא משתמש במילים בעלות כפל משמעות, ובשינוי ניקוד עֵרום הוא יצור שמעורטל מלבושו. הנחש מייצג את הזוחלים שאין להם "לבוש" כמו פרווה אצל היונקים או נוצות אצל העופות. לא מקרי שהוא יגרום לאדם וחוה לאכול מהפרי האסור, ובערמומיותו הוא הביא אותם למודעות וליצירת הלבוש הראשון של האנושות: "ותיפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירומים הם ויתפרו עלה תאנה ויעשו... חגורות". (ג, ז). על פי הפרשנים, הנחש הקדמוני היה בתחילה מהלך על רגליו עד שקולל ונענש בקיצוץ רגליו.

אם מחפשים זיהוי ריאלי לנחש הקדמון, אפשר להציע כמה מיני נחשים ממשפחת החנקיים: סמוך לביב שלהם יש שרידי רגליים, כעין שני טפרים קטנים. בארץ ישראל יש למשפחה זו נציג אחד - חנק משריץ (Eryx jaculus).

"ועפר תאכל" – האומנם?

כשהתורה דיברה על מזונו של הנחש היא כיוונה לתפיסה שרווחה בקרב חלק מהקדמונים שלפיה הנחש אכן אוכל עפר. בימינו ידוע שנחשים ניזונים מבעלי חיים שונים ולא מעפר. אולם בעת העתיקה, האפשרויות לראות נחש אוכל היו נדירות ומוגבלות. ישנם נחשים שיכולים לצום חודשים ולכידת מזונם ואכילתו נעשות לעיתים בלילה ובמקומות מסתור. יתרה מזאת: לֶָרוב פעילותו צמודה לאדמה והוא מסתתר בתוך מחילות עמוקות בקרקע, כדברי המדרש: בוקע ויורד עד שהוא מגיע לסלע ושומט גידין של אדמה ואוכל" (ב"ר כ, ה). אין זה מפליא אפוא שסברו שהוא כביכול אוכל עפר.

המקרא אינו מתייחס בהכרח לעובדות הזואולוגיות כפי שהן, אלא כפי שהן נתפסו בידי האדם להעברת המסרים אליו. גם בימינו, שהידע הזואולוגי שונה, הפן רעיוני הוא העיקר. הנחש נתפס כמי שנושא את תפקיד "יצר הרע", אבל אפשר שהוא דימוי לכל דמות ערטילאית יציר א-לוה בעלת פוטנציאל גדול, שנועדה לגדולות, הכזיבה וקלקלה במעשיה גם לאחרים. הייתה לנחש הזדמנות גדולה להיות קרוב לדרגת האדם מבחינה רוחנית ותפקודית והוא החמיץ אותה והפנה אותה לאפיקים שליליים, כמאמרו של הקב"ה במדרש: "אני עשיתיך שתהא אוכל מאכלות כאדם ואתה לא ביקשת, ועפר תאכל כל ימי חייך" (ב"ר, שם).

פרופ' זהר עמר, המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה, אוניברסיטת בר אילן

מוזמנים להיכנס לאתר "קדמוניות הטבע והריאליה בישראל": zoharamar.org.il

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
דוס פתוח

  מזכ"ל תנועת עזרא במאמר...

גלובליזם ופטריוטיזם

  משה פייגלין במאמר נוקב...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם