קצבת החיים

 

הרב יניב חניא


אחרי חטא העגל, משה רבנו לוקח את האוהל אל מחוץ למחנה, "וקרא לו אוהל מועד". שואל על כך הזוהר: "האם לפני כן הוא לא היה אוהל מועד?". ועונה: "בתחילה נקרא אוהל, ועכשיו אוהל מועד", נוספה המילה "מועד". שני חכמים דורשים זאת בצורה שונה. רבי אלעזר דורש זאת לטוב, כמו מועד, חג, כמו שהחג הוא יום טוב, התוספת לשם 'אוהל' היא לטובה. ואילו רבי אבא דורש לרעה, כמו הביטוי "בית מועד לכל חי" - בתחילה האוהל סימן חיים לכולם וכעת גם את המוות שבא בסוף (אולי מועד במשמעות "קצבה", הזמן קצוב).


כמו תמיד, דרשות "הפוכות" כאלו מעוררות למחשבה - איך ייתכן שאחד דורש את השינוי לטובה והשני לרעה. אולם כאן זה נראה קיצוני אפילו יותר, רבי אלעזר מדבר על חגים, על ימים טובים, ואילו רבי אבא על המוות בכבודו ובעצמו. מה הייתה מהותו של האוהל? או יותר נכון, מה היה מהותו של השינוי במעמד האוהל בעקבות נטייתו מחוץ למחנה, לטוב או לרע?

אולי אפשר להבין זאת מאמירה של רבי שמעון בזוהר בהמשך: "משה ידע שבני ישראל נפגמו בחטא העגל, ולכן ידע שהנחש התחבר בהם ובכולם שרה המוות, ולכן לא יכול האדם להתקיים עם האוהל (מלבד משה שהוא שורה במקום מיוחד), ולכן נטה אותו מחוץ למחנה... ואף אחד לא יכול לשרות שם תדיר, אפילו לא יהושע, וזהו 'מועד' - זמן קצוב, לכל העולם".


אחרי חטא העגל הבין משה שבני ישראל אינם יכולים יותר לחיות עם האוהל במצב תמידי. הנחש, כלומר הפגם, והמוות חזרו לשרות, ולכן אין לאף אחד מלבד משה אפשרות לחיות עם האוהל תדיר. ה'מועד', הקצבה, מאפשר את החיבור לאוהל בכל זאת, לזמן מוגבל. אז ההקצבה הזו היא בהחלט דו–משמעית - מצד אחד היא מוות, כי אי אפשר לשרות עם האוהל בתמידות, וזה נורא; אולם מצד אחר היא חיים, כי היא מאפשרת את החיבור לאוהל ולקדושתו. בזכות הקצבה זה אפשרי!

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
מתקפה גרעינית

  ד"ר יוסי לונדין בעקבות...

לא תחמוד

  הרב יהודה ברנדס על...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-662190

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם