וידוי על הווידוי Featured

froind kavuaa

הרב יובל פרוינד

אפתח בווידוי: בכל שנה זה קורה לי. אני מקווה שהפעם המחשבות לא יגיעו, אבל הן באות. בתחילת התפילה של יום כיפור, כשמתחיל הניגון של 'כל נדרי', פתאום הכול נראה לי כזה פתטי. לא התשובה חלילה ולא יום כיפור, חלילה וחס. 'כל נדרי'. מה יש בתפילה הזאת שזכתה לכבוד מלכים כזה שכמעט שום תפילה לא זכתה לו? מה יש במילים בארמית שכמעט אף אחד לא מבין את פשרן או מה ההבדל ביניהן? איך התפילה הזאת יכולה לפתוח לי את הלב?? הרי כבר התרנו נדרים וההליך הושלם, אז למה זה מגיע עכשיו? למה במקום שיא אני מחכה שהזמן יעבור?! ואז אני מתייסר על שאני לא מחובר לשורשים ועל שדורות של יהודים מיררו בבכי בתפילה הזאת ואני לא מרגיש כלום...

בכל שנה אני עונה לעצמי אחרת. השנה, תוך כדי אלול וסליחותיו, התברר לי פשר חדש: תפילת 'כל נדרי' פותחת את וידויי היום מאחר שבלעדיה אי אפשר להתוודות. למה? כי אין לנו מילה, זה למה. כי כל השנה זרקתי עשרות אלפי מילים לאוויר והן התפוגגו כמו בועות סבון. כי המילים ריקות, כי ההתחייבויות הן צ'ק בלי כיסוי. כי קל כל כך לומר, להקליד, להתבטא בתקיפות, לשאוג בפתוס, למולל מילים יפות, עד שהמילים מחוללות.

השנה, תוך כדי אלול וסליחותיו, התברר לי פשר חדש: תפילת 'כל נדרי' פותחת את וידויי היום מאחר שבלעדיה אי אפשר להתוודות. למה? כי אין לנו מילה, זה למה. כי כל השנה זרקתי עשרות אלפי מילים לאוויר והן התפוגגו כמו בועות סבון

 

ועל זה אנחנו בוכים בתחילת היום, על שאין לנו פה. שגם אם נאמר זה לא יזיז שום דבר. שגם אם נתוודה המילים ידהו וייעלמו עוד לפני צאת הצום. 'כל נדרי' הוא וידוי על הווידוי. הודאה בכך שיש מחיצה של ברזל בין הפה ובין הלב, ולכן גם אם המילים ייאמרו הן לא יפעלו על הלב, ואז מה בעצם נותר מהן? ב'כל נדרי' אנחנו מבכים את הפגיעה ששוב ושוב פגענו בכוח הדיבור במשך השנה. הפכנו אותו מהיר, מזויף וחלקלק. עיקרנו וסירסנו אותו. הפכנו אותו לגימיק, לבדיחה, ללהג, להבל הבלים.

ורק אחרי שהאדם יודע שהמילה שלו לא שווה הרבה, רק אז היא מתחילה להיות כבדת משקל. רק אחרי שיש בושה על הקלות הבלתי נסבלת של הדיבור, רק אז אפשר להתיר להתפלל עם העבריינים, שמכשיר הדיבור שלהם התקלקל והתנתק מהלב עד שהם יכולים לדבר ולהצהיר ולהתחייב, והמידע לא מגיע ללב ולא מזעזע ומותח אותו אלא מותיר אותו באדישות מנומנמת.

אולי השנה המחשבות לא יגיעו ואתפלל בתמימות ובלב שבור על שאין לי פה ואין לי מילים ואין לי וידוי ואין לי לא נדרים ולא תפילה, ואתחנן שה' יפתח את שפתיי ויוציא משם דיבור אחד של אמת.

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
חורבן הבית

  אבינועם הרש במאמר על...

מכתב גלוי לבני נוער

  הרב יונה גודמן קורא...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

איתן 054-6799933

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם