שורש פורה ראש

bazak kavuaa

הרב אמנון בזק

פרשת ניצבים פותחת בתוכחה חריפה לעם ישראל, אולם במבנה המעורר קושיה מתבקשת. בתחילה משה מזהיר את בני ישראל מפני חטאיו של מיעוט קטן בבני ישראל: "פֶּן יֵשׁ בָּכֶם אִישׁ אוֹ אִשָּׁה אוֹ מִשְׁפָּחָה אוֹ שֵׁבֶט אֲשֶׁר לְבָבוֹ פֹנֶה הַיּוֹם מֵעִם ה' אֱ-לֹהֵינוּ לָלֶכֶת לַעֲבֹד אֶת אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם הָהֵם פֶּן יֵשׁ בָּכֶם שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה" (כ"ט, יז). עונשו של מיעוט זה יהיה הבדלה מלאה לרעה מיתר עם ישראל – "וְרָבְצָה בּוֹ כָּל הָאָלָה הַכְּתוּבָה בַּסֵּפֶר הַזֶּה וּמָחָה ה' אֶת שְׁמוֹ מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם. וְהִבְדִּילוֹ ה' לְרָעָה מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אָלוֹת הַבְּרִית הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה" (שם, יט-כ).

ברם, מיד לאחר מכן עובר משה לתיאור שממנו משתמע שעם ישראל כולו חוטא, ומשום כך נענש עונש כפול, המתייחס מצד אחד לארץ: "וְאָמַר הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן בְּנֵיכֶם אֲשֶׁר יָקוּמוּ מֵאַחֲרֵיכֶם וְהַנָּכְרִי אֲשֶׁר יָבֹא מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה וְרָאוּ אֶת מַכּוֹת הָאָרֶץ הַהִוא וְאֶת תַּחֲלֻאֶיהָ אֲשֶׁר חִלָּה ה' בָּהּ. גָּפְרִית וָמֶלַח שְׂרֵפָה כָל אַרְצָהּ לֹא תִזָּרַע וְלֹא תַצְמִחַ וְלֹא יַעֲלֶה בָהּ כָּל עֵשֶׂב כְּמַהְפֵּכַת סְדֹם וַעֲמֹרָה..." (שם, כא-כב); ומצד שני – לעם: "וַיִּתְּשֵׁם ה' מֵעַל אַדְמָתָם בְּאַף וּבְחֵמָה וּבְקֶצֶף גָּדוֹל וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה" (שם, כז). כיצד אפוא מתקשרים שני חלקי הפרק? מדוע משה פותח בתיאור מיעוט מבני ישראל, ובלי לציין זאת הוא עובר לתיאור של חטאי עם ישראל כולו?

נראה שהתשובה לשאלה זו נמצאת במילים "פֶּן יֵשׁ בָּכֶם שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה". משה מבקש לומר, שאם יהיה מיעוט שלילי כלשהו שעם ישראל לא יתייחס אליו, הרי שאותו מיעוט אכן ייענש בידי שמיים, אולם האחריות מוטלת על העם כולו. בסופו של דבר, מיעוט זה עתיד להשפיע על העם כולו, ולגרום לחורבן הארץ ולגלות העם. משום כך, משה 'מדלג' על שלבי האמצע, ועובר באופן ישיר מתיאור הפרט החוטא לתיאור הכלל, ובכך הוא מבטא את רעיון הסיבה והתוצאה, גם אם התהליכים עשויים להיות ממושכים יותר.

לאור זאת אפשר להבין היטב את הפסוק המסיים את הפרק ואת נאומו זה של משה: "הַנִּסְתָּרֹת לַה' אֱ-לֹהֵינוּ וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת" (שם, כח). מטרת פסוק זה היא להדגיש שעם ישראל איננו אחראי לנסתרות, אך חובה עליו לטפל בנגלות, כדי למנוע את התפשטותה של ההשפעה השלילית: "אין אני מעניש אתכם על הנסתרות, שהן לה' א-לוהינו והוא ייפרע מאותו יחיד, אבל הנגלות, לנו ולבנינו לבער הרע מקרבנו, ואם לא נעשה דין בהם יענשו את הרבים" (רש"י שם).

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
דוס פתוח

  מזכ"ל תנועת עזרא במאמר...

גלובליזם ופטריוטיזם

  משה פייגלין במאמר נוקב...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם