אלונקה פתוחה באוויר

 

הרב ינון מדר, ראש המכינה הקדם-צבאית חמדת


בציווי לבניית הארון מוזכרים הבדים – המוטות שבהם נשאו את הארון – ונאסר להוציא אותם מהטבעות שלהם. מדוע? מדוע האיסור הוא אחד ממצוות לא תעשה לדורות?


מדוע בפרשת תרומה שבה הצטווינו לבנות משכן וכלים, אינו מוזכר אפילו פעם אחת אהרן הכוהן – מי שעתיד לנהל את עבודת המשכן?


בפרשת תרומה הצטוו ישראל לאסוף תרומות ולבנות בהן משכן לה' למען ישרה שכינתו בתוכם. הכלי המרכזי והחשוב ביותר שלוחות הברית נתונים בתוכו – ארון הברית – מתואר באריכות מרובה, 13 פסוקים. אין עוד כלי שהתורה האריכה בו כל כך. אחת המצוות הסתומות בציוויי הארון היא החובה להשאיר את הבדים בטבעות תמיד.


בתקופת המדבר הארון אמור היה להיות מוכן לנסיעה באופן מידי, ל"קיפול" ולנדידה של ארבעים שנה במסעי בני ישראל. אך גם שאר הכלים במשכן צריכים היות להיות מוכנים לתזוזה, ובהם לא נכתב ציווי כזה? וכמה זמן לוקח להכניס את הבדים לטבעות, האם השניות המועטות הן שיעכבו את הכוהנים? ומעל לכול - מדוע המצווה רלוונטית לדורות, גם למקדש שלמה?


דבקות הבדים בטבעות מבטאת את תפקידה של התורה בישראל. התורה היא מרכז החיים. כוח התערבות רב-עצמה להשראת שכינה וכמגן ומציל ביציאה למלחמה. הבדים בטבעות צריכים להיות מוכנים בכל זמן ליציאה מהירה לדרך. ישנו חשש כבד שמחמת הכבוד הגדול אליו והזהירות המרובה בו יהפוך ארון הברית לכלי מנותק ומרוחק, כלי השמור בנפטלין במוזיאון. לכן התורה מצווה אותנו "בכתף יישאו", דווקא על כתפי הכוהנים ולא על גבי עגלה. זאת הסיבה לתפקיד המרכזי של משה רבנו בפרשת תרומה. משה מבטא את כוח התורה. הדמות של משה בבניין המשכן מבטאת את היסוד של השראת השכינה בכלי המשכן – הארון והמנורה. בניין המשכן וארון הברית בתוכו היא המשך ישיר של מעמד הר סיני שמתמיד בישראל במשך הדורות. התפקיד
של משה רבנו דומה לתפקידו של אדם הראשון קודם החטא – להנחיל את הקודש העליון בעולם הזה. משה אינו חושש מן השכינה אלא נפגש עמה תדיר כדי לגלות את רצון ה'. ברור לו מדוע ישראל ניצלו את מצרים בכסף ובזהב – לקיים את "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול". ודאי שכל העושר לא ניתן אלא לצורך תרומה לבניין המשכן והכלים. לעומתו, אהרן רואה במשכן כוח של כפרה, מקביל בעבודתו לאדם הראשון לאחר החטא ולאחר הגירוש מגן עדן שצריך לחזור בתשובה. המזבח המצוי במשכן הוא כלי להעלות עליו חטאות לכפרה על חטאי ישראל. בגדי אהרן שעליו ללבוש בעבודתו במשכן הם סמל לכפרה – הכתונת מכפרת על שפיכות דמים, המכנסיים מכפרים על גילוי ערווה והמצנפת מכפרת על גסות הרוח (גמרא זבחים פ"ח ע"ב).


על פי הרב אשכנזי, שני התפקידים, זה של משה וזה של אהרן, אינם עומדים בסתירה אלא מבטאים שני צרכים בסיסיים בהנהגה הרוחנית של העם. משה בהנהגה של כוח אידיאלי מוביל ואהרן ביכולת לשאת את כישלונו של האדם, לחזור בתשובה ולכפר על עוונותיו.

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
חברים של הים

  איך מתמודדים עם סכנות...

כוח הצבא הוא ב'יסוד'

  הרב יעקב עדס במאמר...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-662190

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם