מניין היו לישראל שיטים?

 

הרב אמנון בזק


בין המוצרים שנזכרו בתחילת פרשתנו שאותם נתבקשו בני ישראל לתרום למלאכת המשכן, מופיעים גם "עצי שיטים". ראב"ע מקדיש עיון לשאלה מניין היו לבני ישראל עצי שיטים, ועיון זה משמש דוגמה מעניינת ליחסו של ראב"ע למדרש ולפשט.


ראב"ע פונה תחילה למדרש, המובא ביתר הרחבה בפירוש רש"י: "מאין היו להם במדבר? פירש רבי תנחומא: יעקב אבינו צפה ברוח הקודש שעתידין ישראל לבנות משכן במדבר, והביא ארזים למצרים ונטעם, וציווה לבניו ליטלם עמהם כשיצאו ממצרים" (הזיהוי של עצי שיטים עם ארזים מבוסס בעיקר על הפסוק "אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר אֶרֶז שִׁטָּה וַהֲדַס" בישעיהו מ"א, יט). ראב"ע הוסיף, שלכאורה יש ראיה למדרש זה מן הפסוק – "וְכֹל אֲשֶׁר נִמְצָא אִתּוֹ עֲצֵי שִׁטִּים לְכָל מְלֶאכֶת הָעֲבֹדָה הֵבִיאוּ" (ל"ה, כד), כלומר שמדובר בפריטים הנמצאים כבר בידם, ולא ככאלו שנאספו כעת לצורך עבודת המשכן. ברם, ראב"ע טוען שמשם אין להביא ראיה, שכן פירוש הביטוי "אֲשֶׁר נִמְצָא אִתּוֹ" הוא – "לצרכו", כלומר דברים העומדים לשימושו הפרטי של האדם, ולפי המדרש "יש לתמוה למה הוציאו עצי שיטים, כי מה צורך יש להם?"


יתרה מזו, ראב"ע מקשה על עצם הרעיון שבני ישראל לקחו אִתם ממצרים עצים גבוהים לצורך המשכן, מבלי שהדבר יעורר את תמיהת המצרים הסוברים שהם הולכים רק לשלושה ימים: "ועוד, הנה המצרים חושבים כי לזבוח הם הולכים, ואחר כך ישובו, ועל כן השאילום. ואיך יוציאו קרשים רבים אורך כל אחד מהם עשר אמות, גם בריחים, והם עברו על מצרים מקום המלוכה, ומה הייתה תשובה לשואליהם למה יוליכו עצי שיטים, והם הולכים לזבוח דרך שלשת ימים?" מכוח קושיות אלו מגיע ראב"ע למסקנה שאולי יש לפרש באופן שונה מן הדרש, אך כדרכו כמה פעמים הוא מקדים ומסתייג: "והנה לא ידענו, אם קבלה הייתה ביד אבותינו שממצרים הוציאום, גם אנחנו נסור אל משמעתם. ואם סברא היא, יש לבקש דרך אחרת". במילים אחרות, ראב"ע מעלה את הספק האם המידע המופיע במדרשים הוא מסורת – ואז יש לקבלו למרות הקשיים הפרשניים, או שמא הוא מסברה, ואז אפשר להעלות גם הצעות אחרות המתיישבות טוב יותר עם פשוטו של מקרא.


לאחר הסתייגות זו מציע ראב"ע את פירושו שלו לבעיה: "ונאמר כי היה סמוך אל הר סיני יער עצי שיטים, ובבואם שם, אמר להם ששם יתעכבו הרבה... אז עשה כל אחד סוכה, והנשיאים עשו כדמות חצרות, כל אחד כפי מעלתו, וכרתו כל היער, כי עם רב היו, ועשו סוכות". על פי פירושו אכן עצי השיטים היו בשימוש פרטי ("אֲשֶׁר נִמְצָא אִתּוֹ"), אך עם זאת הם השיגו אותם רק במדבר ולא נטלו אותם ממצרים, וכך מתיישבות הקושיות שהקשה על דרכו של המדרש.

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
הנרות מלמדים

   סיון רהב על הרב...

איחוד הקדושות

   הרב מקובר לכינון בית...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם