מה שכנע את רות?

froind kavuaa

הרב יובל פרוינד

נעמי עומדת מול רות ומסבירה לה בפעם האלף למה אין שום סיבה הגיונית לניסיון שלה להצטרף אליה לארץ ישראל: "אף אחד לא יקבל אותך ובטח שלא יתחתן אתך, אני לא אלד עוד ילד ואת גוזרת על עצמך גזרת עקרות ובדידות נוראית. התעשתי וחזרי אל ההורים. לכי והקימי חיים חדשים, את עוד יכולה, אני כבר אסתדר". אבל רות ממשיכה ללכת אחריה. נעמי מצביעה על דמות רחוקה ואומרת לה: "תלמדי ממנה. היא הפנתה את העורף בזמן. אין לך מה לחפש אתי". ורות ממשיכה ללכת אחריה.

איזה אור גדול ראתה רות בחושך האיום הזה? שתי אפשרויות עולות, ושתיהן מפליאות: האחת היא תכונת חסד נדירה של רות. האפשרות השנייה היא תכונת הקשבה נדירה של רות. כל העצב והכאב שהיא חווה סביבה אינם מסתירים את מה שראתה בבית אלימלך: נורמות חיים חריגות. תשומת לב אחרת, ניואנסים דקים שמספרים סיפור אחר

בפעם הבאה שנעמי מנסה לעצור אותה רות אומרת באופן נחרץ ומטלטל את אשר על לבה: "כִּי אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין, עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹקַיִךְ אֱלֹקָי. בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת וְשָׁם אֶקָּבֵר; כֹּה יַעֲשֶׂה ה' לִי וְכֹה יוֹסִיף, כִּי הַמָּוֶת יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ". רות דבקה בנעמי ובעם ישראל באופן מוחלט, במסירות נפש, עד המוות. כל החשבונות אינם מעניינים אותה. זו אהבה שלא תלויה בדבר.

מניין הגיעה? הרי בני משפחת אלימלך אינם שגרירי ישראל ולא ירדו למואב כדי לגייר את בנות מואב. משפחת אלימלך היא משפחה יורדת. משפחה שמהר מאוד זוכה גם לתואר המפוקפק 'משפחה מתרסקת'. אבי המשפחה מת מהר מאוד (שברון לב? אכזבה איומה?) והבנים שוכחים את ארצם ואת מולדתם, מתבוללים ונושאים נשים נוכריות, ובכעבור כמה שנים גם מתים. איזה אור גדול ראתה רות בחושך האיום הזה? המוות שורר שם בכל פינה! הרי נעמי החליפה את שמה (לפחות בתודעתה) מנעמי למרא, וסיפרה לנו ולעולם עד כמה רע ומר לה. אם כן, למה רות ממשיכה ללכת עמה?

שתי אפשרויות עולות, ושתיהן מפליאות: האחת היא תכונת חסד נדירה של רות. רות נקשרת אל נעמי ואוהבת אותה כל כך עד שהיא לא מסוגלת לראות אותה הולכת לבית לחם בעליבות ובחוסר כול. בהקשר הזה הקטסטרופה רק מעצימה את הקשר. רות רואה אדם שחרב עליו עולמו, ולבה הומה בקרבה עד שהיא אוחזת בנעמי ואינה מרפה. דבקה לחלוטין בנעמי.

האפשרות השנייה היא תכונת הקשבה נדירה של רות. היא אינה מתרשמת מהאסונות ואינה נבהלת מן העתיד הקשה; כל העצב והכאב שהיא חווה סביבה אינם מסתירים את מה שראתה בבית אלימלך: נורמות חיים חריגות. משהו שונה מאוד ממה שהכירה במואב. משהו שלמרות כל החספוס והקליפה שעוטפת אותו עדיין אחר לגמרי. לא זה מה שפגשה בבית או ברחוב במואב. אין זה האגואיזם שינקה מילדות. זה משהו עדין, תשומת לב אחרת, ניואנסים דקים שמספרים סיפור אחר; ועל זה רות אינה מוכנה לוותר בשום מחיר. היא מזהה שם עומק שלא יהיה לה במואב, ומוכנה ללכת אחריו עד קצה העולם.

ואולי אפשר להרהר מעט על כוחה של השפעה שאינה מתכוונת להשפיע בכלל; על נוכחות שמקרינה אפילו שהמילים אומרות משהו אחר לחלוטין; על אור קטן ותמים שרועד בכל הטלטלה הגדולה הזאת ויכול להאיר את החיים של מי שמצליח להסתכל בו.

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
חוק יסוד: בית המקדש

  עו"ד יאיר פייגלין רוצה...

הבורגני שמכר את האושר

  אבינועם הרש במדריך מקוצר...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם