האם שבת נחשבת מועד?

bazak kavuaa

הרב אמנון בזק

התשובה לשאלה שבכותרת איננה חד-משמעית. מצד אחד, לאחר פתיחת פרשת המועדות (פרק כ"ג) במילים – "מוֹעֲדֵי ה' אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי" (שם, ב), נזכרת מיד השבת – "שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ" (שם, ג), ומכאן שאף השבת נכללת ב"מוֹעֲדֵי ה'". אולם מצד שני, מיד לאחר ציון השבת מופיעה שוב הכותרת – "אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה' מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ" (שם, ד), ולאחריה מופיעה רשימת המועדים, ללא השבת. גם מסיום הפרשה משתמע, לכאורה, שהשבת אינה כלולה במועדים: "אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה' אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ לְהַקְרִיב אִשֶּׁה לַה'... מִלְּבַד שַׁבְּתֹת ה' וּמִלְּבַד מַתְּנוֹתֵיכֶם..." (שם, לז-לח; ועיינו בדיונו של רמב"ן בפס' ב).

המורכבות בפסוקים מצביעה על מעמד הביניים של השבת. מצד אחד, יש מכנה משותף לשבת ולמועדים, בהיותם "מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ"; מצד שני, יש הבדל בין השבת לבין יתר המועדים: בעוד ששאר המועדים חלים במועד מיוחד, הרי שהשבת קביעא וקיימא מששת ימי בראשית, חוזרת מדי שבעה ימים, ואין היא קשורה לתאריך כלשהו

מסתבר שהמורכבות בפסוקים מצביעה על מעמד הביניים של השבת. מצד אחד, יש מכנה משותף לשבת ולמועדים, בהיותם "מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ", כלומר: "שיהיו ביום הזה כולם קרואים ונאספים לקדש אותו, כי מצווה היא על ישראל להיקבץ בבית הא-להים ביום מועד לקדש היום בפרהסיא בתפילה והלל לא-ל בכסות נקייה... שלא יהא חוקם אצלך כחוק שאר הימים, אבל תעשה להם מקרא של קודש לשנותם במאכל ובמלבוש מחול לקודש" (רמב"ן). מצד שני, בכותרת השנייה (שם, ד), שבאה לאחר ציון השבת, נוספה מילה שאינה מופיעה בכותרת הראשונה – "אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם". מילה זו ממחישה את ההבדל שבין השבת לבין יתר המועדים: בעוד ששאר המועדים חלים במועד מיוחד, הרי שהשבת קביעא וקיימא מששת ימי בראשית, חוזרת מדי שבעה ימים, ואין היא קשורה לתאריך כלשהו.

הבדל זה בא לידי ביטוי בקרבנות היום: פרשת המועדות מדגישה את חיוב הקרבת "אִשֶּׁה לַה'" בכל המועדים – בפסח (שם, ח), בחג הביכורים (שם, יח), ב"יום זכרון תרועה" (שם, כה), ביום הכיפורים (שם, כז), בחג הסוכות ובשמיני עצרת (שם, לו), לעומת השבת, שבה כלל לא נזכר ציווי זה. גם מפסוקי הסיכום שהזכרנו לעיל משתמע שרק במועדים יש דין "אִשֶּׁה לַה'", ולא בשבת: "אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה' אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ לְהַקְרִיב אִשֶּׁה לַה'... מִלְּבַד שַׁבְּתֹת ה'...". ואכן, בפרשת פינחס (במדבר כ"ח-כ"ט) מפורטים כל מוספי המועדים, המכונים גם שם "אִשֶּׁה לַה'", בעוד שבקרבנות השבת, הנזכרים אף הם שם, נאמר רק: "וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת שְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת..." (במדבר כ"ח, ט). אין הם מכונים "אִשֶּׁה לַה'", ואף לשון קרבן לא מוזכר בהם. יתרה מזאת, בשבת מקריבים שני כבשים – כמו בכל יום בקרבן התמיד, בעוד שביתר המועדים מקריבים שבעה כבשים, וכן פר או פרים, איל ושעיר חטאת. גם הקרבנות מבטאים אפוא את מעמדה המיוחד של השבת – ישנה תוספת המציינת את היותו של היום מקרא קודש, אולם "אִשֶּׁה לַה'", הכולל סוגי בהמות וסוגי קרבנות שונים, יש רק במועדים.

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
ענווה ועוצמה

  הרב שמואל אליהו מספיד...

שינוי פני העיר

  נתנאל אחיטוב מארגון 'חותם'...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם