מה בעצם אתה שואל?

froind kavuaa

הרב יובל פרוינד

בעל ההגדה מזהה ארבעה בנים שונים בפסוקי התורה. שונים במה בדיוק? בעל ההגדה מכנה אותם בשמות מסומנים היטב, כמו 'רשע' או 'חכם', אבל לא מסביר לנו איך הגיע למסקנה הנחרצת הזאת.

מכאן נפתחו שערי פירושים ופלפולים שהופכים כל מילה, מצביעים ואומרים: "הנה, אמרתי לכם שהוא כזה". אם מסתכלים על הקשר הפסוקים אפשר לנסות להבין קצת יותר את ההכרעה של ה'מגיד'. זה תלוי פחות במילה כזו או אחרת ואפילו לא בהכרח תלוי בתוכן השאלה, זה בעיקר קשור לעיתוי. מתי נשאלת השאלה, אגב איזו התרחשות.

ניקח לדוגמה את הצמד הראשון, החכם והרשע. מה הפך אותו לחכם ואותו לרשע? הסיטואציה. שאלת הבן החכם נאמרת בספר דברים בפרשת ואתחנן, תוך כדי נאומו של משה על עיקרי האמונה. אחרי עשרת הדיברות ופרשת שמע שוב מדגיש משה את זיכרון יציאת מצרים ומצייר מצב בעתיד שבו יום אחד יפתח הבן את הפה וישאל: "כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹהֵינוּ אֶתְכֶם?". קשה להבין מהי שאלת הבן. האם הוא רוצה פירוט של כל התורה כולה? למה הוא אומר "אתכם"? ומה פתאום הוא שואל?

התשובה מבהירה מה הייתה השאלה: "וְאָמַרְתָּ לְבִנְךָ עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם... וַיִּתֵּן ה' אוֹתֹת וּמֹפְתִים גְּדֹלִים וְרָעִים בְּמִצְרַיִם בְּפַרְעֹה וּבְכָל בֵּיתוֹ לְעֵינֵינוּ. וְאוֹתָנוּ הוֹצִיא מִשָּׁם לְמַעַן הָבִיא אֹתָנוּ לָתֶת לָנוּ אֶת הָאָרֶץ... וַיְצַוֵּנוּ ה' לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹהֵינוּ לְטוֹב לָנוּ כָּל הַיָּמִים לְחַיֹּתֵנוּ כְּהַיּוֹם הַזֶּה. וּצְדָקָה תִּהְיֶה לָּנוּ כִּי נִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת".

התשובה ארוכה ולכאורה אינה קשורה לשאלה. לא מוזכר כאן פירוט של שום מצווה ולא חלוקה לעדות, לחוק ולמשפט. ככל הנראה לא הייתה השאלה "מה" במובן הכמותי אלא "בשביל מה" במובן האיכותי – ואז התשובה ברורה – לטוב לנו. אנחנו כבר סומכים עליו. הוא היטיב לנו טובה מופלאה כדי להביאנו לארץ זבת חלש ודבש, וממילא ברור שכל מצוותיו הן כדי להיטיב לנו ולעולם.

מה הסיטואציה? סיטואציה פשוטה ומתבקשת. יום אחד הילד הקטן והחמוד מתחיל לגדל עמוד שדרה, והוא מרים את הראש ופותח דיבור צפוף עם אבא שלו (המופתע למדי) ומשיח לפי תומו (בבית, בבית הכנסת, ברחוב) בסתם יום של חול: בשביל מה בעצם כל הסיפור היהודי הזה? בשביל מה כל העדות והחוקים והמשפטים? והאב משתף אותו בזיכרון האינטימי ("לעינינו!") של יציאת מצרים והכניסה לארץ ומספר לו על הרצון המיטיב של הבורא. שאלה טובה ותשובה טובה.

יום אחד הילד הקטן והחמוד מתחיל לגדל עמוד שדרה, והוא מרים את הראש ופותח דיבור צפוף עם אבא שלו (המופתע למדי) ומשיח לפי תומו בסתם יום של חול: בשביל מה בעצם כל הסיפור היהודי הזה? והאב משתף אותו בזיכרון האינטימי ("לעינינו!") של יציאת מצרים והכניסה לארץ ומספר לו על הרצון המיטיב של הבורא. שאלה טובה ותשובה טובה

אצל הבן המכונה 'רשע' הסיפור אחר לגמרי אפילו שהוא דומה מאוד. גם הוא שואל שאלה כוללת וגם הוא תוהה על התכלית, אבל המצב שונה כל כך. מתי והיכן הדו-שיח מתרחש? ממש לקראת פסח, אולי אפילו תוך כדי פסח, וסביר להניח שהמשפחה בירושלים. יש חגיגה גדולה מסביב וכולם מתרגשים ואוהבים וקולות של תפילה נשמעים מכל עבר והשכינה מהלכת בין הסימטאות. ואז, תוך כדי כל הברכה הזאת, הילדים מגיעים ושואלים: "וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם". הם באים יחד, תוך כדי החגיגה. זאת כבר שאלה בסגנון אחר לחלוטין. שאלה מתריסה. שאלה שבזה למה שקורה כאן, שמניפה דגל של מרד.

לכן ה'מגיד' חושב שצריך להשיב בתקיפות כדי להקהות את שיניו ולאזן את המצב, אבל בתורה התשובה שקולה מאוד ומתמקדת בבית. היא מחזירה את הבן השואל הביתה:"וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַה' אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל". האב אינו מספר סיפור גדול ולא אמיתות עמוקות. הוא מחדד לבן שהקב"ה הציל לנו את הבית, זה הסיפור. אולי, בדרך אגב, הוא גם מזמין אותו לפסוח על השאלה שלו כרגע ולהציל לנו את הבית...

ה'מגיד' מלמד אותנו להקשיב לא רק למילים אלא למרחב – מתי נזרקת השאלה, על בסיס מה, מה גרם לה להתפרץ. אצל הבן התם זה מגיע תוך כדי עבודה בדיר. רק אתמול הייתה המלטה, ופתאום האב קם, לוקח את הרך הנולד ומסמן לבן שהוא כבר לא שלנו. שזה של הקב"ה. הבן התם, שאולי חיכה שכבר יוולד הבכור הזה, שאולי נקשר לכל עבודת המרעה ולוקח ללב את המשק, לא מבין מאיפה זה הגיע. הוא פולט ספק צעקה ספק תמיהה: "מה זאת??" (אומרת). זאת לא שאלה הגותית ולא שאלה מתריסה, זאת תחושת כאב מהירה. ולכן זאת שאלה אחרת לגמרי, והיא מזמינה תגובה אחרת לחלוטין.

ועוד לא דיברנו על הבן שמלא שאלות בפנים אבל אינו יודע איך לבטא אותן. כמה צריך להקשיב לעיניים המתרוצצות שלו או לברך המרקדת כדי לקלוט מאיפה השאלה שלו באה.

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
חורבן הבית

  אבינועם הרש במאמר על...

מכתב גלוי לבני נוער

  הרב יונה גודמן קורא...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

איתן 054-6799933

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם