המקרה המקרר

froind kavuaa

הרב יובל פרוינד

זכירת עמלק אינה רק זכירה שהוא אויב שלך. זכירת עמלק היא זכירת הטקטיקה העמלקית, הדרך שבה הוא הפיל אותך. כדי שלא תיפול שוב. רש"י מתמקד במילה אחת בפרשייה, מסתכל עליה כמו על אבן ספיר שמתנוצצת לכל עבר - ומוצא בה שלוש משמעויות:

"'אשר קָרְךָ בדרך' - לשון מקרה. דבר אחר: לשון קרי וטומאה. דבר אחר: לשון קור וחום". רש"י משחק עם המילה 'קרך' ומוציא ממנה גם את המילה מקרה, גם את המילה קרי וגם את המילה קור, וכולן תלויות בצווארו של עמלק.

מקובלני ממו"ר הרב אלי הורוביץ הי"ד ששלוש המשמעויות הללו נשזרות ונקשרות זו בזו ומספרות סיפור תרבותי שלם. איך רעיון הופך למעשה, איך תפיסה רעה מתגלגלת לרוע.

הכול מתחיל מהמקרה. עמלק נמצא בסיטואציה היסטורית מופלאה שבה יד ה' נגלית בעולם. יציאת מצרים וקריעת ים סוף לא מותירות  מקום לספק. יש א-לוהים בארץ. יש א-לוהים בטבע, בהיסטוריה, בעלילה האנושית. כולם רואים את זה. לא רק בני ישראל או יושבי ארץ מצרים אלא כל העולם. בשירת הים מוזכרים יושבי פלשת, אלופי אדום, אילי מואב וכל יושבי כנען. איך עמלק לא רואה? איך הוא מעז? תפיסת המקרה.

במצב הזה מגיע הקרי. כי אם אין כלום אז צריך להבעיר מהר את הארץ הקרה לפני שהיא תקפא לחלוטין. וזה יכול להגיע רק ממקום אחד – מאזורי הטומאה. מהיצר והדמיון, מהצחוק הפרוע, מהמסיבה המטורפת וההשתוללות לכל עבר - שתיתן לרגע תחושה חזקה של חום. כי אין שום דרך אחרת להתחמם. כי המקרה כבר קירר את הכול.

בתפיסת המקרה אין אף פעם משמעות פנימית. אין נשמה. יש הרבה נתונים אבל אין מאחוריהם דבר. הכול אקראי. הכול מכני. לא מעיד על שום רצון עמוק. בתפיסת המקרה לא רק שאין א-לוהים אלא שאין גם אהבה ("תוכיח שזה לא כימיקלים, אינטרסים, צרכים"), אין גם אדם אלא סתם צירופי מקרים סביבתיים. אין כלום בעצם. הכול קיים אבל הכול חלול.

מכאן מתפשט קור גדול בעולם. הכול קופא. ומלאה הארץ צינה וציניות. כי אם אין משמעות ואין אמת ואין התגלות של רצון ואין אהבה ואין נשמה, אז בשביל מה בעצם חיים? הלב מתקרר ומתאבן, מתקשח ונהיה 'cool'. הרומנטיקה והאמונה מפרפרות וגוססות, והספקנות והחשדנות, השעמום והבדידות הופכים להיות שגרת החיים.

במצב הזה מגיע הקרי. הטומאה וההתפרקות החומרנית הפראית. כי אם אין כלום אז צריך להבעיר מהר את הארץ הקרה לפני שהיא תקפא לחלוטין. להבעיר בכל דרך, להבעיר בלהבה גדולה – וזה יכול להגיע רק ממקום אחד – מאזורי הטומאה. מהיצר והדמיון, מהצחוק הפרוע, מהמסיבה המטורפת וההשתוללות לכל עבר - שתיתן לרגע תחושה חזקה של חום. כי אין שום דרך אחרת להתחמם. כי המקרה כבר קירר את הכול.

פורים הוא תשובה לעמלק. הוא הופך את תפיסת המקרה למגילה שמגלה את ההסתר-י-ה שבתוך ההיסטוריה. הוא מלא בחום אנושי שמאמין באדם ובחיבור בין איש לרעהו במשלוח מנות ומתנות לאביונים. והוא מביא את הסעודה, המשתה והיין - לא כמוצא אחרון שבו "דופקים את הראש" ואוכלים ושותים כי מחר נמות – אלא כסעודה שבה פותחים שולחן ומרחיבים אותו כמה שיותר, שבו יש דברי תורה ותפילה ויוצאים בו סודות של אמונה. ככה מוחים את זכר עמלק בקלאסה. לא בכלי נשק אלא במשלוח מנות ביד אחת וכוס יין ביד השנייה.

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
הזהות והחזון

  הרב זאב סולטנוביץ' על...

שבעים לישראל - לחזון ולאתגרים

  ח"כ מוטי יוגב במאמר...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם