תמיד

bazak kavuaa

הרב אמנון בזק

מילת מפתח בפרשתנו היא המילה "תָּמִיד". מילה זו, שהופיעה לראשונה בתורה בפרשה הקודמת (בציווי על שולחן לחם הפנים; כ"ה, ל), חוזרת בפרשתנו שבע פעמים, ביחס להיבטים שונים: הפרשה פותחת בציווי להעלות "נֵר תָּמִיד" (כ"ז, כ); ועוברת לשלושה מהדברים שאהרן הכוהן לובש אותם "תָּמִיד" – החושן ("לְזִכָּרֹן לִפְנֵי ה' תָּמִיד"; כ"ח, כט), האורים והתומים ("עַל לִבּוֹ לִפְנֵי ה' תָּמִיד"; שם, ל) והציץ ("וְהָיָה עַל מִצְחוֹ תָּמִיד"; שם, לח). לקראת סוף הפרשה עוברת התורה לדבר על קרבן התמיד (כ"ט, לח-מב), והפרשה מסתיימת בתיאור מזבח הקטורת, שעליו מקטירים – "קְטֹרֶת תָּמִיד לִפְנֵי ה' לְדֹרֹתֵיכֶם" (ל', ח). מה טיבה של תופעה זו?

אפשר לעמוד על תופעה מקבילה, בביטויים שונים, הקיימת לגבי המקדש. כאשר דוד ביקש לבנות את בית המקדש, סירב הקב"ה לכך, והנימוק המרכזי שהובא לסירוב זה היה: "וַהֲנִיחֹתִי לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ וְהִגִּיד לְךָ ה' כִּי בַיִת יַעֲשֶׂה לְּךָ ה'... וַהֲקִימֹתִי אֶת זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ וַהֲכִינֹתִי אֶת מַמְלַכְתּוֹ. הוּא יִבְנֶה בַּיִת לִשְׁמִי וְכֹנַנְתִּי... מַמְלַכְתּוֹ עַד עוֹלָם" (שמ"ב ז', יא-יג), כלומר, רק לאחר שתובטח היציבות המדינית, מצד אחד, והשלטונית – בהקמת בית מלוכה – מצד שני, אפשר יהיה לדבר על השראת השכינה במקום קבע.

להשכנת שם ה' במקום ארעי, כמו במשכן, אין אמנם צורך ביציבות מדינית-שלטונית, אולם, כפי שנראה מפרשתנו, יש צורך ביציבות ובקביעות. תיאור השראת השכינה בפרשתנו מובא בצמוד לפרשת קרבן התמיד, עד כי נראה שדווקא קרבן התמיד הוא זה שמאפשר את השראת השכינה: "עֹלַת תָּמִיד לְדֹרֹתֵיכֶם פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לִפְנֵי ה' אֲשֶׁר אִוָּעֵד לָכֶם שָׁמָּה... וְנֹעַדְתִּי שָׁמָּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל... וְקִדַּשְׁתִּי אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו אֲקַדֵּשׁ... וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (כ"ט, מב-מה). ואכן, קרבן התמיד הוא הקרבן היחיד שלו קורא הקב"ה "קָרְבָּנִי" (במדבר כ"ח, ב).

כך גם ביחס לציוויים האחרים בפרשה, היוצרים מערכת של "תָּמִיד" לאורך כל שעות היממה. כאמור, הפרשה פותחת בנר התמיד, האמור להיות דולק "מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר" (כ"ז, כא), ומסתיימת בקטורת התמיד, שאותה יש להקטיר "בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר בְּהֵיטִיבוֹ אֶת הַנֵּרֹת" (ל', ז), ובין הערביים "וּבְהַעֲלֹת אַהֲרֹן אֶת הַנֵּרֹת" (שם, ח). נמצא שהמשכן פועל בכל עת בדרך ה"תָּמִיד", ללא הפסקה. ואף בני ישראל נזכרים תמיד לפני ה' במשכן, בעזרת בגדיו התמידיים של הכוהן הגדול.

נמצאנו למדים, שפרשתנו הדגישה באופן מכוון שבע פעמים את המילה "תָּמִיד", כביטוי לתופעת ההתמדה הנדרשת במשכן. יכולת ההתמדה בעבודת ה', מבוקר עד ערב ומערב עד בוקר, דווקא מתוך המחויבות למסגרת השגרתית, היא התנאי ההכרחי להשראת השכינה בעם ישראל.

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
המלך בשדה

  הרב איל ורד במאמר...

משפט יהודי

  הרב ברוך אפרתי במאמר...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם