ניסיונו של יוסף

Rabbi Samson Raphael Hirsch

הרב אמנון בזק 

מכל דמויות המקרא, יוסף הוא המפורסם ביותר שכונה בפי חז"ל בתואר "צדיק", בעיקר בזכות עמידתו בניסיון בפרשת אשת פוטיפר. חז"ל הרחיבו את תיאור גודל הניסיון שנכפה על יוסף: "אמרו עליו על יוסף הצדיק: בכל יום ויום הייתה אשת פוטיפר משדלתו בדברים, בגדים שלבשה לו שחרית לא לבשה לו ערבית, בגדים שלבשה לו ערבית לא לבשה לו שחרית. אמרה לו: הישמע לי! אמר לה: לאו. אמרה לו: הריני חובשתך בבית האסורין, אמר לה: ה' מַתִּיר אֲסוּרִים (תהילים קמ"ו, ז). הריני כופפת קומתך – ה' זֹקֵף כְּפוּפִים (שם, ח). הריני מסמא את עיניך – ה' פֹּקֵחַ עִוְרִים (שם). נתנה לו אלף כיכרי כסף לשמוע אליה לשכב אצלה להיות עמה ולא רצה לשמוע אליה" (יומא לה ע"ב).

נראה שגם התורה הדגישה את גדולתו של יוסף, וזאת באמצעות רמיזה לגדול הניסיונות שעמד בפני האדם – פרשת עקדת יצחק. פרשת העקדה פותחת ומסתיימת במילים – "וַיְהִי אַחַר(י) הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה" (כ"ב, א, כ), וכך נפתחת ומסתיימת גם פרשת אשת פוטיפר (ל"ט, ז; מ', א). נוסיף, שציון זמן זה מופיע בתורה רק בפרשיות אלו. דברי ה' לאברהם בפרשת העקדה – "וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱ-לֹהִים אַתָּה וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי" (כ"ב, יב), מזכירים את דברי יוסף לאשת פוטיפר – "וְלֹא חָשַׂךְ מִמֶּנִּי מְאוּמָה כִּי אִם אוֹתָךְ בַּאֲשֶׁר אַתְּ אִשְׁתּוֹ וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת וְחָטָאתִי לֵא-לֹהִים" (ל"ט, ט). נקודה זו מחדדת השוואה נוספת: כשם שהעקדה הוכיחה שאברהם הוא "יְרֵא אֱ-לֹהִים", כך גם ניסיונו של יוסף הוכיח את יראת הא-לוהים שבלבו, כפי שהוא עתיד לומר על עצמו – "אֶת הָאֱ-לֹהִים אֲנִי יָרֵא" (מ"ב, יח). וכבר אמרו חז"ל (במדבר רבה כב א): "אֶת ה' אֱ-לֹהֶיךָ תִּירָא (דברים ו', יג) – שתהא כאותן שנקראו יראי א-להים, אברהם איוב ויוסף". הלשון "וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו" (כ"ב, ד, יג) מופיעה גם בסיפור יוסף – "וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת אֲדֹנָיו אֶת עֵינֶיהָ" (ל"ט, ז). בשני הסיפורים מודגש שהמתנסה עמד לבדו עם האדם שכלפיו הופנה הניסיון, ואין איש מבלעדיהם (כ"ב, ה – "שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר וַאֲנִי וְהַנַּעַר נֵלְכָה עַד כֹּה"; ל"ט, יא – "וְאֵין אִישׁ מֵאַנְשֵׁי הַבַּיִת שָׁם בַּבָּיִת").

מובן ששני הניסיונות שונים באופיים: אברהם נצטווה על ידי הקב"ה, והעמידה בניסיון הוכיחה את נאמנותו המוחלטת לצו ה', בעוד שיוסף צווה על ידי בשר ודם, וניסיונו היה דווקא בסירובו לאותו צו. אולם הצד השווה שבין שני הניסיונות היה היכולת להתגבר על נטיות הנפש הטבעיות, ולדבוק בקב"ה בכל העצמה, גם כאשר עומדים מולו לבד.

atarMbaolam

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
הזהות והחזון

  הרב זאב סולטנוביץ' על...

שבעים לישראל - לחזון ולאתגרים

  ח"כ מוטי יוגב במאמר...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם