חטא דור הקניונים

4 kook

הרב יובל פרוינד

החוויה של ראשית ההיסטוריה האנושית המתוארת בפרשות בראשית–נח היא חוויה מטלטלת. האוטופיה האנושית של גן עדן מתנפצת לרסיסים; אנחנו מגורשים מגן עדן בבושת פנים, מזועזעים מהרצח ומהאלימות ההרסנית המתגלה שם בחוץ, והעולם מידרדר ומידרדר עד אבדן הצלם בימי המבול.

על רקע הקטסטרופות הללו האירוע של דור הפלגה מחוויר. לא ברור על מה המהומה. מה הבעיה בכך שבני אדם רוצים לחיות יחד ומגבשים שפה ותרבות משותפת?! אמנם הכול סובב סביב מיזם העיר והמגדל, אבל אחרי ש"מלאה הארץ חמס" נראה שמדובר בהתפתחות מבורכת. לפחות רוצים כאן שלום. לפחות מסתדרים זה עם זה. אם כן, מדוע הקב"ה חושש מהמיזם האנושי של בניית המגדל? מדוע מתנהל מרוץ נגד הזמן לפני שבני האדם יממשו את זממם? מה רע כל כך שחובה להפיץ אותם במהירות לכל עבר?!

השאלה הזאת זרקה אותי לכאן והעכשיו שלנו. נדמה שגם היום תרבות המערב הולכת בכיוון של "שפה אחת ודברים אחדים" סביב העיר והמגדל. אחרי המבול של שתי מלחמות העולם האנושות הגיע העולם למסקנה שצריך לפנות לכיוון אחר, לעולם המרוכז בכלכלה ובהישרדות אנושית בסיסית, כדי להסיח את הדעת מהאידיאולוגיות המחרחרות מלחמה ומוות.

מוטב לבנות קניונים בקצב מסחרר, לעסוק בכלכלה חופשית ולהתעסק ללא הרף באוכל, בכסף ובמין, מלתת מקום לזהויות, לאומים ודתות ולחיפוש אחרי האמת והסיפור הגדול. כבר היינו בסרט הזה, והוא הוביל למבול. עדיף קטן וחי מגדול ומת. מוטב שיובל מבית רימון ומחמוד מכפר-קנא יקנו ב'זארה' בצומת נצרת ויריבו על מבצעים עם המוכר משיחזרו לריב על אדמות הגליל. עדיף שכולם יעריצו דוגמניות, יזמזמו את אותו להיט יוטיוב וילבשו את אותם מותגים בכל העולם משייתנו ללבה המבעבעת של שורשים ולבקשת אלוקים לשרוף את העולם.

יש בחזון הזה משהו משכר, אבל הקב"ה בכבודו ובעצמו רואה בו מהדורה נוספת של המבול. מהדורה שקטה. בלי סימני פגיעה. יש כאן ויתור מרצון על החזון האנושי מכיוון שהוא מסובך ומאחר שהוא מוליד אסונות. נצמדים למכנה המשותף הנמוך כדי לשרוד, ואז התקרה האנושית יורדת ויורדת והעולם נעשה שטוח, עם פחות מלחמות ועם פחות אנושיות. עולם שהשאיפות שלו הולכות ומתכווצות עד שנשקפת סכנה של ממש לאפשרות של קיום 'צלם אלוקים' שבאדם.

כמובן, עדיין נראית כאן התקדמות בהשוואה לטירוף, לברבריות ולשפיכות הדמים שהשתוללו פה בתחילת המאה העשרים – אבל אין זה מענה. ייתכן שזהו מענה זמני כדי להתאושש מהזוועות, אבל הוא לא יוכל להחזיק עוד זמן רב. האדם זקוק לגובה כמו אוויר לנשימה, וכשהוא מאבד את הזהות ואת המשמעות הוא מתחיל לאבד את עצמו – הוא אינו מוליד ילדים והוא חש ריקנות ובדידות. הוא עדין ומכיל יותר אבל נהיה חלש ואנמי. לכן שלום כזה של מכנה משותף נמוך לא יוכל להחזיק מעמד. פערי השפות יצוצו, השורשים יעלו ויכסו את רצפת הקניונים, השאלות הגדולות של המהות והייעוד ישובו להדהד בעולם וכל חברה תצטרך להתמודד אתן מחדש, והפעם אי"ה באופן כזה שלא יוביל שוב למלחמת כול בכול.

 

atarMbaolam

 

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
היועץ התורני של החוק

    עידו רכניץ על משפט...

המאבק במסתננים זקוק לכם

   שפי פז ממשיכה להיאבק...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם