וידוי ש"בא בטוב"

Rabbi kook

הרב יובל פרוינד

תקופת אלול כבר נכנסה, בואכה חגי תשרי, ועמם הסליחות, חשבון הנפש והווידויים. מהו אופיו של הווידוי? במה הוא ממוקד? האם רק בחטאיו של האדם ובחסרונותיו או שיש בו גם מקום "להתוודות" על מצוות ומעשים טובים? הרב קוק רואה בווידוי המופיע בפרשתנו - וידוי המעשר – פרט שמלמד על הכלל. הנה וידוי שאינו עוסק במה שאין אלא דווקא במה שנעשה כמו שצריך. וידוי על כך שנתינת המעשרות הייתה כשורה ועל כך שמעשיו של האדם טובים וישרים. האופי החיובי הזה של הווידוי מלמד אותנו כיצד צריכים הווידויים להיראות.

כך כותב הרב קוק (בעין אי"ה פאה טו): "צריך שיהיה מוטבע באדם גודל עוצם חובתו בעבודת ד', בעשות הטוב וקדושת המעשים והדרכים... עד שיבורר לו שאם גם יהיה משתדל בכל כוחו לרדוף אחר הטוב והצדק, בכל זאת רחוק הדבר הוא שיצא באמת ידי חובתו הגמורהועל כן כך היא מידתן של צדיקים שהם משקיפים על עצמם כמקצרים בצדקה ומעשים טובים, ע"כ הם רחוקים מגאווה ומסובלים בענוַת צדק". הווידוי ה"קלאסי" עוסק במה שאין. לא כדי לענות או לשבור את נפש האדם אלא כדי ליצור מוטיבציה חיובית של תיקון והתעלות. הצדיקים "משקיפים על עצמם כמקצרים בצדקה" ובכך מצילים את עצמם מגאווה מיותרת ומזחיחות הדעת.

ואף על פי כן, בעיסוק המתמיד בחיסרון יש חשש שהאדם ישקע בעצבות, שביטחונו העצמי ייפגע ושהוא יסבול מרגשי נחיתות – "על כן נתנה לנו התורה דרך להערה שצריך האדם שישמח גם כן לפעמים גם בביטוי שפתיים על מעשה הטוב אשר עשה... ולא יהיה תמיד בעיניו כרשע וכמקצר גם במקום שיצא באמת ידי חובתו... וללמד על הכלל יצאה תורה במצות וידוישלא יפליג האדם עצמו לדון תמיד את נפשו לכף חובה, ולמצוא עצמו חייב ובלתי ממלא חובתו גם במקום שהוא ממלא אותהכי אם ידון על עצמו גם כן בקו האמת".

הרב קוק לומד ממצוות הווידוי החיובי שני דברים עקרוניים: א. אסור שמצב הרוח של ה"חובה" ישתלט על הדיון. אסור שכל הזמן האדם ירגיש רדוף על ידי תחושת ה"לא בסדר". חייבים ליצור איזון פנימי על ידי הודאה בפה מלא בדברים הטובים שעשיתי ובתשומת לב לטוב שבקרבי.

ב. וידוי הוא מלשון הודאה על האמת. נכון שלא פעם ההודאה על האמת עוברת דרך המוכנות לראות גם צדדים פחות מחמיאים בחיי. אבל לא יכול להיות שבשם ההודאה על האמת תיווצר תמונה שקרית - תמונה שלילית שמתעלמת בבוטות מכל המאמצים וההישגים החיוביים שבמהלך החיים. הווידוי צריך להציג את האמת הכוללת, גם את החלקים החסרים וגם את החלקים היפים.

בהמשך הפסקה הרב קוק מחדד את העובדה שהווידוי השלילי והווידוי החיובי מפרים זה את זה. כאשר האדם מוכן לקבל את הטוב שבו יש לו גם הכוחות הנפשיים והיכולת לשאת את הביקורת העצמית – "אז יתבררו לו דרכיו לדעת גם כן את חלקי הרע שבהם למען יסור מהם ביותר אומץ, בהיותו מעריך את שמחת לבבו בגלל הטוב וצערו ועצבונו ונפילת רוחו בגלל הרע".

לבסוף, הרב קוק משלים את תמונת הווידוי, בחזרה אל הצניעות. הוא מצביע על כך שעם כל הרצון של התורה, שהאדם יכבד ויעריך את רצונו הטוב, הוא לא אמור "לעוף על עצמו" ועל כן הווידוי מגיע רק ברגע האחרון כשאין בררה אלא להגיד את דברי השבח העצמי בפה מלא: "ונכון מאד גם כן להטביע בטבע האדם מידת היושר והצניעות. שגם במקום שעל פי התורה הוא מצווה לספר בשבח מעשיו שעשאם כתיקונם, מכל מקום יהיה נוטה בטבעו הישר אל הענוה והצנע לכת, עד שיהיה הדבר עליו כמשא ויאחר כפי היכולת, עד שיבא למלאות החובה הזאת רק במועד היותר מאוחר שאי אפשר לאחרו עוד".

 

 

atarMbaolam

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
הערבה של פרופ' פאוץ'

  אבינועם הרש בטור לחג...

ה"מנטור" לעולם התורה

  ליאור לביא מתגעגע לרב...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם