משנאת חינם לאהבת חינם

Rabbi kook

הרב יובל פרוינד

נדמה שאין משפט מצוטט יותר של הרב קוק בתקופת 'בין המצרים' מהמשפט "ואם נחרבנו, ונחרב העולם עמנו, על ידי שנאת חינם, נשוב להיבנות, והעולם עמנו ייבנה, על ידי אהבת חינם". משפט יפה ומתוק שיכול להשתלב מצוין במתנת סיום חגיגית או על קירות בית הספר. אבל לא הרבה נוהגים לצטט את המשפט המקדים למשפט הזה (שמופיע באורות הקודש ג, שכד): "וכאשר עומק הרע ורוממות שורשו הרי הוא עומק הטוב, נמצא שעומק השנאה הרי הוא עומק האהבה". זה כבר משפט מורכב ומסובך שקשה מאוד להבין, אבל הוא הבסיס של הברכה העתידית של אהבת החינם. בלי להבין אותו – אי אפשר להגיע לסוף הטוב. בלי להבין, ולו במעט, איך עומק השנאה הוא עומק האהבה, אי אפשר להבין למה הרב קוק מתכוון כשהוא מדבר על אהבת חינם.

נחזור לתחילתה של אותה פסקה. רובה עוסק בשנאת החינם ובשורשים העמוקים שלה בטבע האנושי. הטענה המרכזית של הרב קוק היא שכל המריבות והמחלוקות האנושיות אינן מתחילות בגלל מעשה כזה או אחר או בגלל דעה שונה. המריבה היא בגלל השוני המהותי בין שני בני אדם. זה לא נקודתי, זה מכלול חיים שמרגיש שמכלול החיים השונה שונה ממנו באופן מהותי כל כך ולכן הנוכחות שלו מאיימת עליו. וכך כותב על הרב קוק: "כשיוצאת מריבה בין כוח לכוח, בין איש לאיש, בין עם לעם, בין עולם לעולם, המריבה בתוכנה היא תוצאה מהשינוי והניגוד שיש בעצמיות של אוצר החיים. מעט מאוד הוא הערך של יסודי ההתנגדות, שהם מתבטאים בבינה ופירוט מדעי (הסיבות הספציפיות שמתבטאות ברעיונות). אבל היסוד העליון הוא שנאת החינם, שאוצר החיים מבטא למה שהוא מנגדו".

הרב קוק בעצם הולך עם המושג 'שנאת חינם' עד הסוף. זה לא בגלל סעיף א' ולא בגלל אירוע מסוים, זה לא מה שנאמר ולא מה שקרה. זה הרבה יותר עמוק. מדובר בשנאה בגלל עצם העובדה שאתה ממש לא אני. מפני שאתה כל כך שונה ממני. משום שבחושים שלי אני מרגיש שאתה נגדי. הסיבה ממש לא משנה. היא יכולה להיות גדולה והגיונית וגם קטנה ודבילית – השורש הוא שנאת חינם.

עד כאן אפשר היה לחשוב שזהו כתב אישום כבד וכולל נגד התכונה האנושית שנקראת 'שנאת חינם' אבל במשפט הבא הרב קוק טורף את הקלפים: "ויצרא דשנאת חינם זה חובק בתוכו את סתר האהבה, שהיא גם כן כמותה אהבת חינם". איך אותו יצר של שנאת חינם חובק בתוכו את אהבת החינם?! הרב קוק לא מפרש את כוונתו אולם אפשר להבין את הדברים על פי מקומות אחרים שבהם הוא מתייחס ליחסי השנאה-אהבה. השנאה והאהבה בעצם נולדות מאותו שורש – מהזיהוי שהזולת עומד כנגדי. השאלה הגדולה היא אם הוא נגדי במובן של אויב, או במובן של אוהב, "עזר כנגדי". השנאה מפעילה את הדחייה של הזולת והאהבה מפעילה את המשיכה אל הזולת.

מה קובע מתי תהיה זו משיכה ומתי דחייה? הרב קוק רואה בשלב או ב'מצב' את נקודת המפתח. כאשר האדם או הקבוצה בתחילת דרכה או בשלבים בוסריים של ההתפתחות – השנאה דומיננטית מכיוון שהאדם צריך להגן על עצמו. לעומת זאת, כאשר האדם הוא בעל שיעור קומה וביטחון עצמי, האחר הופך להיות מסקרן ומעורר ובעצם מקור הצמיחה וההשלמה שלו. זהו התהליך שהרב קוק מייחל אליו של מעבר מ'שנאת חינם' שמגבשת כל פרט, ל'אהבת חינם' שמחברת בין הפרטים.

עכשיו אפשר לקרוא את המשפט שבו פתחנו ולהבין אותו במשמעויות נוספות: "וכאשר עומק הרע ורוממות שורשו הרי הוא עומק הטוב, נמצא שעומק השנאה הרי הוא עומק האהבה. ואם נחרבנו, ונחרב העולם עמנו, על ידי שנאת חינם, נשוב להיבנות, והעולם עמנו ייבנה, על ידי אהבת חינם".

 

atarMbaolam

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
הנרות מלמדים

   סיון רהב על הרב...

איחוד הקדושות

   הרב מקובר לכינון בית...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם