התכונות

Rabbi Samson Raphael Hirsch

הרב אמנון בזק

בפרשתנו חוזר משה ומתאר את פרשיית מינוי השופטים, שהוזכרה בפרשת יתרו. אמנם קיימים כמה הבדלים בין שתי הפרשות, אולם רש"ר הירש חותר לאחד ביניהן, ולהסיק מן המשותף לשתי הפרשיות את תכונות האופי העיקריות הנחוצות לשופטים ולדיינים בישראל.

כאשר תיאר יתרו את התכונות הנדרשות הוא אמר כך: "וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל יִרְאֵי אֱ-לֹהִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע" (שמות י"ח, כא). בפרשתנו, לעומת זאת, משה מזכיר תכונות אחרות לכאורה: "אֲנָשִׁים חֲכָמִים וּנְבֹנִים וִידֻעִים לְשִׁבְטֵיכֶם" (דברים א', יג). אפשר היה לומר, שבעוד שיתרו הדגיש את מחויבותם של השופטים לאמת, משה הדגיש את חכמתם ואת תבונתם. ברם, רש"ר הירש ביקש לאחד בין שני התיאורים, ולכן טען כך: "'ידועים לשבטיכם' כולל את כל תכונות האופי המוסריות שיתרו פירט אותן בלשון 'יראי א-להים אנשי אמת שנאי בצע'; ואילו החכמה והבינה הנזכרות כאן הם הכישרון של 'אנשי החיל' הנזכרים שם". לדבריו, שני הדוברים הדגישו הן את תכונות היושר הן את תכונות השאיפה לצדק ואמת. הביטוי שהזכיר משה – "וִידֻעִים לְשִׁבְטֵיכֶם" – מתייחס באמת להיותם אנשי צדק ואמת, שכן כל הרעיון מאחורי הביטוי הזה הוא – "הייתי יכול לבחון אותם בעצמי כדי לעמוד על חכמתם ובינתם, אולם אופיים המוסרי נודע רק מתוך חייהם והוא ידוע רק לאלה הבאים אתם במגע. משום כך אוכל למנות אותם רק על פי הצעתכם". ובמקביל, הדרישה של יתרו ל"אַנְשֵׁי חַיִל", התייחסה לתבונה ולחכמה.

עם זאת, רש"ר הירש איננו מתעלם מהבדלי הדגשים בין שני האנשים. אדרבה, הוא רואה בכך הבדל טבעי: "אופייני הדבר שיתרו בהצעתו אל משה מבליט את תכונות האופי הישר, ואילו משה בהצעתו אל העם מבליט את הכישרונות הרוחניים של האנשים שייבחרו לשופטים".

מכל מקום, רש"ר הירש רואה במשותף לשני האנשים – תכונות הצדק והאמת במשולב עם חכמה ותבונה – הבדל בין גישת התורה לגישה האנושית המקובלת ביחס לתכונות הנדרשות משופטים: "ונמצינו למדים מכאן: לאמתו של דבר, על פי השקפת משה ויתרו, הרי תכונות האופי – יראת א-להים, אהבת אמת, שנאת בצע – חשובות יותר לעשיית משפט מהשכלה וחריפות שכלית. אך בעיני הבריות עיקר מעלתו של השופט הוא בהשכלתו ובחכמתו".

כך, בסופו של דבר, נקבע גם בתורה שבעל פה: "העובדה שרק ראשי השבטים נתמנו על ידי משה לראשים על השבטים באה לידי ביטוי גם בהלכה הנוהגת לדורות, שכן הסמכות המלאה של דיין תלויה בשני תנאים: 'מומחה לרבים' ו'נטילת רשות'; עוד בטרם נתמנה לדיין הוא נודע ברבים כאדם ישר לב, יודע דת ודין, ואחר כך קיבל סמכות מהנציגות הלאומית העליונה".

 

atarMbaolam

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
מבחן השבת העולמי

    מוטי קרפל במאמר לכבוד...

הציבור קורא לה'

    מזכ"ל אריאל במאמר לחודש...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם