בין נזיר לבעל תשובה

Rabbi kook

הרב יובל פרוינד


הרב קוק צועד בעקבות חז"ל ולומד מפרשת הנזיר דברים שברומו של עולם. חז"ל הרי דרשו את הפסוק "וכיפר עליו מאשר חטא על הנפש" – ככפרה שהנזיר מביא על כך שחטא כלפי נפשו ועינה אותה עינוי קשה (בכך שאסר על עצמו את המותר). הרב קוק מבין את הדברים במשמעות הכוללת של היחס אל הטבעיות ואל הרצון האלוקי לברוא עולם שהטבע דומיננטי בו. כך הוא כותב באורות התשובה (ה, ו): "שלמותם של החיים היא דוקא עם המשך התגלותם על פי טבעם העצמי. וכיוון שהטבע מצד עצמו אינו בעל הסתכלות והבחנה, הרי החטא מוכרח הוא מצד זה, 'ואין אדם צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא'".
החיים הם תנועה עצמית. זורמת ואותנטית. אלו חיים שלמים על פי הרב קוק - כאלו שנובעים ומתפרצים, ללא התערבות מבחוץ וללא הגבלה ועיכוב. ובעומק העניין: החידוש הגדול של העולם הזה הוא שהרצון האלוקי יתגלה מתוך חופש, מתוך כוחות חיים ספונטניים שיעשו מעצמם את הטוב. אבל, וכאן מגיע אבל ענק, הטבעיות לא מובילה באופן מובהק אל הטוב. בטבע אין מודעות ואין למידה, אין התבוננות ואין בחירה מחודשת. הטבע זורם ככל העולה על רוחו, מוּנע מתוך דחף ותשוקה, וממילא הוא עלול ליפול בכל חטא אפשרי.
מה עושים? לכאורה יש פתרון פשוט מאוד – לתכנת את הטבע. ליצור טבע "מושלם" שתמיד עושה רק טוב. האפשרות הזאת קורצת לכל אדם שהשתעשע במחשבות על העולם וטבעו, אבל הרב קוק מחזיר אותנו לתכלית הראשונית – שהעולם יפגוש את אלוקיו מתוך תוכו, מתוך טבעיותו, וזה לא יכול להתקיים כשמהנדסים עולם של מלאכים: "וביטול עצם טבעיותם של החיים, כדי שיהיה האדם בלתי-חוטא, זהו עצמו החטא היותר גדול, 'וכיפר עליו מאשר חטא על הנפש'". החטא הכי גדול הוא לוותר על הייעוד של הבריאה כדי לחסוך חטאים ספציפיים. במובן הזה הביקורת על הנזיר היא שהוא מוותר על תיקון החיים והתקדשות עצמית על ידי הימנעות מן החיים. ההימנעות והנזירות אמנם מצילות אותו מן החטא אבל מחטיאות את כל סיפור חייו.
כעת אנחנו ניצבים במצב פרדוקסלי: מצד אחד רוצים עולם עצמאי וטבעי, שאינו מחויב לרצון ה', שיש בו כוחות של חומר, יצר, תחושה ואגו – ומאידך גיסא איננו רוצים רוע וחטא; זאת השאלה שמתוארת במדרשים על בריאת העולם ועל נתינת התורה – מצד אחד ברור שיש כאן קידוש השם ומצד שני ברור שיש כאן חילול השם – אז מה מכריע?
"התשובה מתקנת את הקלקול ומחזירה את העולם ואת החיים למקורו דוקא בגילוי יסוד עצמיותם העליון" – התשובה היא התשובה. האדם לא נועד שלא לחטוא, האדם נועד לחטוא ולשוב. התשובה שומרת על המתח הבריא בין הטבעיות לקדושה. היא שומרת גם על הטבעיות והחופש שבחיים וגם על המוסר והטוב המוחלט. התשובה היא המערכת שבה העולם יכול להיברא (ולכן "תשובה קדמה לעולם") מכיוון שדרכה הטבע אינו מאבד את כוחו וגבורתו ועם זאת הוא מסוגל להתעדן ולהשתנות בהתאם לנורמה "גבוהה" יותר. בחיים שיש בהם תשובה – האדם והטבע סוללים את דרכם העצמאית ועם זאת לא "נשארים במקום" אלא מתפתחים ומשתפרים.
במובן הזה, המודל האידיאלי הוא בעל התשובה ודווקא הנזיר הוא בדיעבד. האדם צריך להיכנס לתוך החיים, לדעת שיש בהם עיוורון וחטא, ולזכך שוב ושוב את טבעו. עליו ללמוד מכישלונותיו ולהתעלות מתוך ירידותיו – רק כך הוא מקיים את ייעודו בעולם.

 

atarMbaolam

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
הערבה של פרופ' פאוץ'

  אבינועם הרש בטור לחג...

ה"מנטור" לעולם התורה

  ליאור לביא מתגעגע לרב...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם