איסור נידה בטעמים שונים

Rabbi kook

הרב יובל פרוינד

דרך התייחסותו של הרב קוק לאיסור נידה אפשר ללמוד את גישתו לכל איסורי הטומאה והטהרה. הרב קוק בונה סולם שמוצב ארצה וראשו מגיע השמימה – תחילה טעם למצווה שמשיק לטבע הגופני, הנפשי והחברתי, ומשם טעמים שמטפסים במדרגות שונות של קדושה שחורגות מעבר לתחושות האנושיות הטבעיות.

בפנקסי ראי"ה (פנקס א', מב-מג) מתייחס הרב קוק לאיסור נידה כהגנה על האישה: "יסוד איסור נידה הוא להציל כבוד הנשים ולהיטיב גורלן... לאשר גורל הנשים... ולא יתעללו בהן פוחזים ואנשים גסים בעת שהיחשׂ אינו לפי טבען". כלומר, הטעם הבסיסי ביותר לאיסור נידה הוא הרחקה לטובת האישה. כדי לאפשר לה לעבור את התהליכים הפיזיים האינטימיים שלה מבלי ששום דמות אחרת תכפה עליה, בשום צורה שהיא, קרבה פיזית שאינה נוחה ואינה נעימה לה.

בהקשר הזה הרב קוק דורש באופן דומה גם את פרטי המצווה – מדוע בזמן ההנקה איסורי ההרחקה אינם נוהגים – לטובת רווחתה ושמחתה של האישה לאחר ייסורי ההיריון והלידה: "יש ערך שהשעשוע של ההורים עם הילד הנולד... לא יהיה נפרע מפני מקרה נידות... לשמח לב האישה הנדכאה שסבלה חבלי הלידה ולפי ריבוי חבלי הלידה... צריכה לזמן יותר ארוך להתגלות הפיוס והראות אותות האהבה באין מעצור מכל קירוב טבעי". כלומר, העובדה שאין איסורי נידה לאחר הלידה (הכוונה לזמן שאחרי ההתאוששות מהלידה) אינה רק בגלל המקרה הביולוגי (שאין דם). הרב קוק רואה בזה השגחה א-לוהית על ההורים ובעיקר על האם. כך בתקופה הראשונה של הגידול של הילד גילויי האהבה אינם 'נעצרים' וישנה אפשרות לריבוי של אותות ומחוות של אהבה באופן פיזי ומוחשי, שמשיבים את השמחה אל האישה, אחרי כל הסבל והצער שחוותה בזמן ההיריון, הלידה והגידול הראשוני.

בהמשך הרב קוק "עולה קומה" ומשתלב עם דברי חז"ל על ההתחדשות שהרחקת הנידה מביאה לתוך הזוגיות: "להגדיל את ערך חיי המשפחה בחידוש החיבה והאהבה". דיני הנידה יוצרים את הריחוק הפיזי, והוא מצית שוב את אש הגעגוע והתשוקה ואת ההתחדשות הרומנטית של החיבה והאהבה.

אבל הרב קוק לא עוצר שם. יש במערכת היחסים שדיני הנידה יוצרים עיצוב מחדש של כל המגע הפיזי: "זה הרושם הנאצל שאין דומה לו, שפועל על הבית הישראלי – חידוש היתר האישה לבעלה דווקא על ידי ההכנה התורית המתארכת... וגומרת בטבילה במקווה... אין לשער ערכו הגדול לנצחיות ישראל ולאומץ רוחו". העובדה הקבועה שהקשר הגופני ויחסי האישות עוברים "הכשרה רוחנית" (הלכות הריחוק והטבילה במקווה) מעדנת ומזככת אותם מן הקליפות הפראיות שקיימות בהם. יתרה מכך, העובדה שילדים נולדים מתוך תהליך כזה של טהרה וקדושה משפיע על פי הרב קוק על האופי הישראלי, כפי שהוא ממשיך מיד: "ורגשי קודש העמוקים החודרים בלב דור (ש)נולד על ידי פעולה נאדרת בקודש הזאת".

לאחר שהרב קוק טיפס לגבהים של ההשפעה על הנשמות שנולדות - הוא מזהיר לא לצמצם את ענייני הנידה רק לטעמים היגייניים אנושיים, גם אם טעמים כאלו, כפי שראינו, כלולים במצווה: "טהרה כזאת שתישא עליה רק את תו ההיגיינה לא תעצור כוח לפעול את הפעולה הנפשית הזאת שהיא חותכת חיים רוחניים וקדושים לאומתנו". אל לנו לצמצם את טעם הרחקות הנידה רק לעניין היגייני או פסיכולוגי. הטעם הוא עמוק מני ים והוא מגיע עד ההשפעה הנשמתית על הוולד ועוד למעלה מכך. רק לאחר שאנחנו שוחים ב"מים העמוקים" (או לפחות מכירים בהם) אנחנו יכולים לראות גם את הטעמים הקרובים ללבנו ולהרגשותינו ב"מים הרדודים".

 

atarMbaolam

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
מבחן השבת העולמי

    מוטי קרפל במאמר לכבוד...

הציבור קורא לה'

    מזכ"ל אריאל במאמר לחודש...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם