איזה יופי?

Rabbi kook

הרב יובל פרוינד

המשכן והמקדש בנויים ברוב פאר ובאסתטיקה מוקפדת. היופי המוחשי מקבל במשכן מקום של כבוד, עד שהשיא מגיע, כשבקודש הקודשים אנחנו נפגשים להפתעתנו עם פסלי כרובים בדמות אדם - דמויות שיש איסור מפורש לעשות מחוץ למקדש. מדוע דווקא במשכן ישנה המחשה עזה כל כך? מה מקומו של היופי בקודש הקודשים? משיב על כך הרב קוק: האמצעיים לשמחת הנפש הוא ההרגשה של הוד ויופי של הבריאה כולה, "כי שימחתני ד' בפעליך", "הוד והדר לבשת". אמנם ראוי להעמיד תכונת הלב על מכונה כדי שירגיש הלב את היופי של המציאות כולה... ויהיה שמח בחייו ומוכן לכל המעלות העליונות (עין אי"ה ברכות ז, מד).

החוש האסתטי על פי הרב קוק מאפשר לנו להיפגש עם האור שבחיינו בבת אחת. ממש כמו שאדם רואה נוף יפה ולפתע לבו נפתח לראות את הברכה הסמויה מן העין. תחושת היופי מאפשרת להרגיש באופן בלתי אמצעי שהחיים טובים, שהמחיר שווה, שיש טעם לכל זה. תחושת היופי היא המבוא לשמחה והבסיס למוטיבציה להסתער על החיים ולמצוא בהם כל טוב.

אבל, כמובן, יש צד שני למטבע. כאשר התכונה האסתטית מצטמצמת ומתכווצת, הרדיפה אחרי היפה מסתירה את היופי ה'כולל': אמנם מי שלא הרגיל נפשו להשתמש בהכרת ההוד והיופי שבחיים לתכליתם הרצויה, הוא משתכר מהדר הברק החיצוני, ויבוא לנטות אחר ההברקה החיצונית יותר מדאי, עד שיעזוב תעודת היופי ומטרתה, ויפסיד המושגים האמתיים הראויים להתרומם על ידי התפתחות הנפש בכל כוחותיה. אותה נטייה אסתטית יכולה לאבד את ההשראה והעדינות שבה ולהפוך לחושניות מוגזמת. לעיסוק אובססיבי ב"איך זה נראה" ובתרבות שלמה שמעורבבים בה חומר ויצר, גירוי והחצנה. אז היופי אינו מרחיב את הנפש ונותן לה כוח לגדול אלא "תוקע" אותה בתוך תמונת עולם חיצונית שהיא לכודה ונחנקת בתוכה.

אז מה עושים עם הנטייה האסתטית? מחברים אליה שכל, מכניסים אותה לתוך המקדש: לפי רוב השליטה השכלית כן יגדל גם כן שימוש היופי, עד שבית המקדש, ששם הוא המכון לאור השכל הטהור... הוא גם כן נויו של עולם. ופרצוף אדם שאסור לעשות אפילו לנוי... אמנם זהו רק ב'גבולים', אבל במקום המקדש, בקודש הקודשים, שמה מצווים אנחנו להעמיד את הכרובים, שפני אדם להם, ברוב כישרון, כי ראוי ליתן ליופי חלקו כפי ערך הגברת השכל עליו, שאז יתנהל במישרים לאושר האדם והצלתו האמתית. על פי הרב קוק המשוואה פשוטה: ככל שיש יותר קדושה, ככל שיש יותר שכל ורגישות – כך אפשר יותר להרחיב את החושים ואת היופי. כך הקודש שומר על היופי שלא יתנוול, והיופי מביא אל הקודש.

ואם כבר נכנס אדר אי אפשר שלא להבחין בין היופי הטמא והמכוער, שמתרוצץ בארמונותיו של אחשוורוש, יופי שכולו שכרות, יצר ופראות, ולהבין עד כמה אותה תמונה גלותית היא הנגטיב של התמונה האמתית והראויה של פני כרובים בקודש הקודשים.

 

atarMbaolam

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
מי שנותן, מאושר יותר

  אבינועם הרש לפרשת נח  

לחשוב מחוץ לתיבה

  הרב לונדין על אינטגרציה...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם