לא נפרדים לעולם

Rabbi kook

הרב יובל פרוינד

לא נעים לסכסך בין שכנים, אבל המפגש עם עמלק העלה בזיכרוני פסקה מפורסמת של הרב קוק שבה הוא יוצא נגד שיטת רש"ר הירש המככבת בטור השכן. רש"ר הירש הוביל קו רדיקלי של היפרדות טוטלית וחוקית בין הקהילה האורתודוקסית לקהילה הכללית שבה היו ניצני הרפורמה. כנגדו יצאו רבנים אחרים מגרמניה, ונראה שגם הרב קוק מתכתב אִתם באותו עניין - ומגיע עד פרשת עמלק:

"מחלוקת הדעות על דבר הדרכת הכלל - אם בזמן הזה, שרבו פריצים נושאי דגל ההפקרות ביד רמה, ראוי להפריד את האומה, שהכשרים נושאי דגל שם ד' לא יהי להם שום יחשׂ עם פורקי העול הפושעים, או שמא כוח השלום הכללי מכריע את הכול - כל עיקרה של פלוגתא זו באה מפני השפלות הכללית, שעדיין לא נגמרה הטהרה לגמרי ביסוד האופי של האומה, מצד חיצוניות נפשה, והיא מיטהרת והולכת" (אורות התחיה כ).

הרב קוק מציג את שתי העמדות: עמדה אחת האומרת שלמען היהדות צריך להיפרד לשלום באופן מובהק וטוטלי מכל מי שיוצא נגדה ופוגע בה, והעמדה האחרת מצדדת בכוח השלום, שאף על פי שהפגיעה כואבת ונוראית עדיין למען "שלום בית" בעם ישראל אסור להפריד.

לא רק שהרב קוק מצדד בדעה השנייה, הוא אף כואב את עצם הדיון. הוא לא מבין איך ייתכן בכלל לחשוב על חיתוך של חלק מעם ישראל ורואה בזה מחלת גלות שאנחנו לאט לאט מתרפאים ממנה.

האסוציאציות התנ"כיות שעולות לרב קוק בהקשר הזה הן שתיים: א. הדין שהיה למלך שלמה כאשר שתי נשים זונות התווכחו למי שייך הילד החי. ב. ההתנגשות עם עמלק.

נתחיל באירוע הראשון שמזכיר הרב קוק: אלה הכתות יחדיו הנן בזה במדרגת שתיים נשים זונות שבאו אל שלמה. הדיבור "קחו לי חרב" ניסיון הוא מחכמת א-להים שבמלכות ישראל: אותה הראויה להידחות, היא הטוענת: "גזורו", ובהתמרמרה מבלטת היא את אמתת הטינא שבלב שהיא חשה בעצמה, שכל עניינה הוא רק "גם לי גם לך לא יהיה - גזורו!", והאם הרחמניה, אם האמת, אומרת: "תנו לה את הילוד החי והמת אל תמיתוהו", ורוח הקודש צווחת: "תנו לה את הילוד החי, היא אמו!"

הרב קוק מבין שלא במקרה זה הדין ש"התגלגל" לשלמה לשפוט בתחילת מלכותו. יש פה התרחשות שהיא 'אב-טיפוס' לא רק לוויכוח בין שתי נשים אלא להנהגה של הממלכה כולה. הוא מזהה בכל טענה שרוצה לגזור חלקים מן העם מרמור פנימי שההד הנשמע ממנו הוא: אם אתה פוגע בי - אני שובר את הכלים - ו"גם לי גם לך לא יהיה!" ולעומת זאת, מי שנלחם על הקשר והחיבור הוא ה'אימא' האמתית של האומה, זהו הקול שאמור להנהיג את האומה.

האירוע השני שעולה על לבו של הרב קוק שייך לפרשתנו: אין קץ לרעות הגשמיות והרוחניות של התפרדות האומה לחלקים... והפירוד המדומה חותר הוא תחת יסוד הקדושה כולה, כמעשה עמלק שזינב את הנחשלים, פליטי הענן.

הרב קוק משווה לפעולה של חיתוך חלק מעם ישראל רוח עמלקית (!) שמזנבת דווקא את הנחשלים הופכת אותם לקבוצה מובחנת, ואז מוציאה אותם מחוץ למחנה.

אז מה עושים עם "הרשעים" לפי הרב קוק? המענה לרשעים ברמה הציבורית הוא הפוך. לערבב אותו בתוך הציבור. לא לסמן אותו ובעצם להפריד אותו לחלוטין; לאפשר לו להיות קשור אל הכלל, כל עוד הוא רוצה בכך. לערבב אותו עם הצדיקים (ודווקא עם הצדיקים ולא עם מי שאינו צדיק) כדי שיוכל להיות ביניהם קשר ויחס שישפיע על שני הצדדים (!):

יסוד צדקת הצדיקים בכל דור ודור נתמך הוא גם על ידי הרשעים, שעם כל רשעתם כל זמן שהם דבוקים בחפץ לבם לכללות האומה, עליהם נאמר, "ועמך כולם צדיקים", וחיצוניות הרשעות שלהם מועילה היא לאמץ כוחם של צדיקים 'כדורדיא לחמרא' (כשמרים ליין).

הרב קוק נכנס לסוד הדברים ומגלה לנו שהרשעים הם חלק מהציבור באופן פנימי ואורגני, עד שכל עוד הם רוצים להיות חלק מעם ישראל ושותפים בגורלו נאמר עליהם "ועמך כולם צדיקים". אין הכוונה שהם עצמם הופכים להיות צדיקים, אלא שהם חלק מהדברים הטובים שקורים לעם ישראל. ביניהם מפרט הרב קוק את העובדה שמעשיהם של הרשעים מתסיסים ומעוררים את הצדיקים (כמו שמרים ליין), וזה תפקידם הנסתר. וכבר נכנסנו יותר מדי מאחורי הפרגוד בשביל פינה קטנה ב'עולם קטן'. שבת שלום.

 

atarMbaolam

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
נקודת ההכרעה

   הצצה ראשונה לספרו של...

קומו ונעלה ציון

   שר החינוך במאמר מיוחד...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-662190

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם