בין כוהני מצרים לישראל

Rabbi Samson Raphael Hirsch

הרב אמנון בזק

לקראת סוף פרשתנו, התורה מתארת את התכנית הכלכלית הייחודית שיוסף הנהיג במצרים. יוסף קנה מאזרחי מצרים את אדמותיהם והעביר אותם לערים, ולאחר מכן נתן להם בחזרה אפשרות לעבוד את האדמה תמורת חמישית מהיבול, שאותה עליהם לתת לפרעה. ברם, מהתנהלות זו הוחרגו הכוהנים במצרים, שעליהם נאמר: "רַק אַדְמַת הַכֹּהֲנִים לֹא קָנָה כִּי חֹק לַכֹּהֲנִים מֵאֵת פַּרְעֹה וְאָכְלוּ אֶת חֻקָּם אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם פַּרְעֹה... לֹא מָכְרוּ אֶת אַדְמָתָם" (מ"ז, כב). מכיוון שהכוהנים קיבלו את מזונם מאת פרעה, הרי שלא היה צורך שהם ימכרו את אדמתם.

בנקודה זו מתפלמס רש"ר הירש עם דעות, שעל פיהן משה רבנו שאב את חכמתו - וממילא גם את תורתו - מחכמי מצרים: "הרי לפנינו כאן ניגוד גמור לאותה ההשערה בדבר 'שליחותו של משה', שכביכול למד מהמצרים את 'חכמתו' המדינית והדתית. הן מוריו המדומים של משה, כוהני מצרים, היו בעלי אחוזות, וגדולה מזו, אחר שחל השינוי בימי יוסף, היו הם היחידים שהיו בעלי קרקעות באמת, ונוסף על כך עוד הייתה להם הכנסה קבועה מטעם המדינה. אך כוהני ישראל היו מחוסרי קרקע, ולא הייתה להם הכנסה בטוחה מכספי המדינה; כל קיומם היה תלוי ברצונו הטוב של כל יחיד ובכבוד שהוא רוחש להם. אילו משה רבנו ע"ה היה כפי שבעלי אותה השערה מדמים בלבם, אכן - לא כך היה דואג לשבטו!"

רש"ר הירש מציין שפרשייה זו מוכיחה את ההפך הגמור מהטענה שמשה למד מהמצרים את חכמתו. כוהני מצרים, כאמור בפרשתנו, מוצגים כבעלי הקרקעות היחידים, וכמי שמקבלים את מזונם מטעם מוסד המלוכה. כוהני ישראל, לעומת זאת, נמצאים בדיוק במצב ההפוך, שהרי לשבט לוי אין נחלה בארץ, ואף את מזונם הם מקבלים לא מאת השלטון, אלא בתרומותיהם של כל אחד ואחד מישראל.

אפשר להוסיף על דבריו של רש"ר הירש, שהתורה אכן יוצרת במפורש את הניגוד שבין שני סוגי הכוהנים, במצרים ובישראל. בפסוק בפרשתנו נאמר, כאמור: "רַק אַדְמַת הַכֹּהֲנִים לֹא קָנָה כִּי חֹק לַכֹּהֲנִים... וְאָכְלוּ אֶת חֻקָּם אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם פַּרְעֹה עַל כֵּן לֹא מָכְרוּ אֶת אַדְמָתָם". פסוק זה בנוי באופן דומה לפסוק המתאר את מצבם של בני שבט לוי: "כִּי אֶת מַעְשַׂר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָרִימוּ לַה' תְּרוּמָה נָתַתִּי לַלְוִיִּם... עַל כֵּן אָמַרְתִּי לָהֶם בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה" (במדבר י"ח, כד). בעוד שכוהני מצרים מקבלים את אוכלם מאת המלך ולכן הם לא נזקקים למכור את אדמתם, הרי שבתורת ישראל הלויים מקבלים את אוכלם בצו ה', ולכן דווקא הם לא נוחלים נחלה, שהרי, כדבר ה' – "אֲנִי חֶלְקְךָ וְנַחֲלָתְךָ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (שם, כ).

 

atarMbaolam

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
היועץ התורני של החוק

    עידו רכניץ על משפט...

המאבק במסתננים זקוק לכם

   שפי פז ממשיכה להיאבק...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם