החלום של בנג'מין מתגשם

9 leviteh

יובל לויטה

החלום של בנג'מין מתגשם

רמז לעתיד המיוחל

בחסדי ה' חזרנו לפני שבוע מאומן לארצנו אהובה, חזרה מהקיבוץ הקדוש בציון של רבנו נחמן בן פייגא, קיבוץ והתכללות של כלל נשמות ישראל. ממש כך, כפשוטו. כל כך מרגש לראות את כל הגוונים והצבעים, הגם שפרצופיהם שונים ודעותיהם שונות, הנה הם רוקדים יחד, משוחחים יחד על החיים, על קרבת אלוקים, על העליות ועל הירידות בדרך - והכול בגובה העיניים "מקבלין דֵין מן דֵין", מקבלים כל אחד מהנקודה הטובה של חברו, והכול בשחרור וטבעיות שלא מוכרים מהיומיום. השיחות מלוות במילא דשטוטא וצחוק מתגלגל מצד אחד, ולב נשבר ועיניים דומעות מצד שני. וכן, לפעמים זה מתערבב, דמעת צחוק, או צחוק דומע, המשותף הוא שנקודת האמת מאוד חיה, מוחשית. קשה "לברוח" שם, וגם לא רוצים, יש רצון להיפגש באמת, לגעת, לחוות, לחיות את היהדות - אבל באמת, מבפנים, בקשר חי, פועם ונובע.

האוויר מלא בהרגשת התכללות ענקית, תחושת אהבה חזקה שמעבר לזמן ולמקום.

שואלים אותי החברים: "נו, היה אורות?" ותשובתי היא: "היה כלים". התחושה היא שמכינים כאן כלים לעתיד לבוא (עוד השנה ממש, אמן) להתכללות שממתינה לנו בעלייה לרגל למקום המקדש, קיבוץ של כלל ישראל, בשירה וריקודים, לבבות פתוחים עולים יחד לעבוד את ה' בשמחה ובטוב לבב, כאיש אחד בלב אחד. יש כאן באירוע המיוחד הזה ממש רמז לחויה העתידית הזאת.

תוך כדי סריקה במבט של המעגל אני מזהה אחד מיוחד, ראשו מלא בראסטות, והכיפה מונחת "מטר" על הראש, על גבי הצמות המעוצבות היטב. בתחושה הראשונית לא היה נראה לי שהוא יהודי, ואכן, הלב ידע

סיפורי מעשיות

האירועים הם כה רבים, מבפנים ומבחוץ. הנפש עוברת "לונה פארק" של תחושות - הבנות, רצונות וגעגועים. בחרתי לשתף בסיפור קטן ומרגש.

אנחנו חבורה של חברים מפרדס חנה, אשר יוצאים בחסדי ה' כל שנה (לא למהר לשפוט), לוקחים אתנו ספר תורה, ומזמינים אורחים רבים להצטרף למעגל. שם באומן מתארחים בדירה של גוי שמפנה את משפחתו וממלא את הדירה במיטות. בכל מיטה הוא רואה את הדולרים מתגלגלים לנגד עיניו, וכך גם הם שמחים אתנו (כל אחד והשמחה שלו).

קשה לתאר את האווירה בחג. סביב השולחן כ-60 חסידים, מלאים באהבה ושמחה, מלאים ברצון להשפיע טוב לכל מי שסביבם. השירים עד לב השמים, הריקודים סביב השולחנות, וכן שיחות משותפות בין בשר ויין, ודברי התורה הם בצורה כל כך חיה, קרובה. לא מנותקים מהמצב הנפשי הייחודי שעוברים. הדיבורים מהלב, קרובים, מעלים, מנחמים, מחזקים ומעוררים, כמו הרוח של הצדיק הזה, המנחם הגדול – נחמן, זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל אמן.

תוך כדי סריקה במבט של המעגל הקדוש של החברים, אני מזהה בתוך הדמויות המיוחדות אחד מיוחד במיוחד. ראשו מלא בראסטות, והכיפה מונחת "מטר" על הראש, על גבי הצמות המעוצבות היטב. גון עורו שחום, נראה בשנות העשרים לחייו. בתחושה הראשונית לא היה נראה לי שהוא יהודי, ואכן, הלב ידע.

שאלנו אותו - מי אתה, איש יקר? והוא ענה באנגלית, מה שסיבך קצת את היכולת להבין (לא הייתי נוכח ממש בשיעורים הללו, ורוב האנגלית שלי היא מהשיחות עם המתנדבים שבאו מחו"ל ועבדו איתנו בנעוריי בגידולי שדה, לרגלי הגלבוע בקיבוץ עין חרוד, "ג'ו ברינג דה טרקטור" וכו', עכשיו אני מבין שזו הייתה הכנה).

הסיפור שלו הוא מדהים, ממש "סיפור קרליבכי". שמו בנג'מין, הוא בא מהאיים הקנריים, "כולם נקבצו באו לך". כשהיה בן שתים-עשרה, הוא סיפר, הוא החליט בלבו שיש "גאד", יש אלוקים תקיף ובעל הכוחות כולם. בתחילה הלך באופן טבעי לכנסיות ולמפגשים עם כמרים שונים, אך חש שזו לא הדרך, שזה שקר ואחיזת עיניים. הייתה לו חברה (שעכשיו הם התארסו) שגם היא הצטרפה לחיפוש אחר ה'.

הוא אמר שלפני חג שבועות (אז הוא לא ידע מה המשמעות של הזמן הזה) הוא חלם חלום, ובו הוא ראה מקום, מלא חסידים, לבושים בלבן, לומדים ומתפללים. ובהשגחה פרטית גם חברתו חלמה ממש אותו חלום, עם החסידים וכו'. לאחר זמן הם פגשו אדם שנראה להם לבוש כמו בחלום, שהוא כנראה היה חסיד ברסלב, והוא הפנה אותם לנסוע לאומן. וכך עשו, בתמימות ופשטות (שנזכה). בבואם לציון של רבי נחמן, הם ניסו להיכנס יחד, אך הסבירו להם שזו עזרת גברים ומסביב זו הכניסה לנשים. והנה, איך שהם נכנסים למקום קבורתו של רבי נחמן, מתגלה לעיניהם התמונה המדויקת של החלום - החסידים לבושים בלבן לומדים ומתפללים - זה מה שהם ראו יחד בחלום המשותף. הנה זה חי, קיים, זה לא חלום אלא מציאות, איזה טוב ה'. והנה עכשיו הוא כבר בא לראש השנה להגיד תודה.

בתפילות של ראש השנה אנו לא מתפללים לא רק על עם ישראל, אלא "מלוך על כל העולם כולו". הנה התפילות נשמעו גם באיים הקנריים, בנג'מין שלנו וארוסתו נוספו למעגל המרקדים, זכו לשמוע את הקול, את הניגון שיסחוף את כל העולם, "וידע כל פעול כי אתה פעלתו, ויבין כל יצור כי אתה יצרתו". ואני תפילה וברכה לכל עם ישראל, לכל העולם כולו, שנזכה לחתימה טובה ולהמשך התהליך הגאולי הנפלא הזה – ניפגש בבית המקדש עוד השנה ממש! אמן.

 

 

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
מי שנותן, מאושר יותר

  אבינועם הרש לפרשת נח  

לחשוב מחוץ לתיבה

  הרב לונדין על אינטגרציה...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם