מה מאפשרים הייסורים

14 leviteh

יובל לויטה

הפך רצונו

בחסדי ה' אני רוצה לשתף ולפתוח עוד קצת העמקה בנושא של הייסורים שעסקנו בו בעת האחרונה, כדי להתחזק, לגלות ולדלות את מה שטמון בעומק הצורה הקדושה והלא נעימה הזאת שההשגחה בוחרת להתגלות בה.

לכאורה אף אחד לא בוחר בייסורים (חוץ מצדיקים שמזמנים עצמם לקבל ייסורים בעבור עם ישראל, כדי להמתיק את הדינים). לרוב הייסורים הם חוויה שנראית ומורגשת כהפך הרצון של האדם. "כל הייסורים שיש לאדם ח"ו בגוף ונפש וממון רחמנא לצלן, ומסתמא הם כנגד רצונו, כי רצונו של אדם בוודאי שיתנהג לו הכול כסדר, והייסורים הם שינוי רצונו. וכל מה שהשינוי גדול ביותר כנגד רצונו, אז הייסורים גדולים ביותר ח"ו" (ליקוטי הלכות, פריקה וטעינה, ה"ד אות ב, י).

סודי סודות

אם מעמיקים ומעזים לשאול: האם זה באמת הפך רצוני מה שקורה עכשיו בעקבות הייסורים? התשובה הראשונה שעולה היא: ודאי שזה הפך רצוני, אני רוצה להמשיך כרגיל, לא רוצה לעצור, לא רוצה שיכאב. אך אם מתמקדים עוד פנימה, מתוך המתנה עמוקה, ושואלים שוב: מה המצב הזה מאפשר לי? או אז רואים סודי סודות שנחשפים מעומק פנימיותנו, מהתת-מודע מתגלה רצון וצורך שלא העזנו לראות, והייסורים, דווקא הם, אפשרו למקום זה לעלות למודעות ולהתקיים במציאות.

ננסה להבהיר את הדברים. אנחנו יודעים שהמבנה הרוחני של האדם עמוק מאוד והוא ממש "כסולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה". החכמים מלמדים אותנו שהמערכת שלנו בנויה שכבות-שכבות, וכל שכבה היא כלבוש לשכבה פנימית ממנה, כמו שהגוף הוא שכבה ולבוש לנפש, והנפש לבוש לרוח וכו'. כשאנו פונים לפגוש את הרצון שלנו ולהכירו, גם שם יש שכבות ולבושים: רצון הגוף, רצון הנפש, רצון הרוח וכו'. בהכללה, יש שתי בחינות ברצון: הרצון הגלוי, המודע שלנו, והרצון הפנימי, הגנוז מהתת-מודע.

ברצון החיצוני, כאשר האדם כואב לו הראש, הוא חש חוויה של מרחק, של התנגדות הרצון. אני רוצה לפעול, לעבוד, ללמוד, וייסורי הראש הם התנגדות לרצוני, הם מקשים עליי מונעים ממני לעשות את מה שאני רוצה לעשות עכשיו.

אמת לאמתה

אך כאן מגיע הסוד. אם האדם מעז ומחפש את האמת לאמתה, כאשר יבדוק היטב וישאל את עצמו: מה הייסורים מאפשרים לי? אילו דברים מתקיימים עכשיו בזכות הייסורים ובדרך כלל איני עושה? הוא יראה פלאות ויגלה דברים שלא חלם לפגוש.

למשל, אדם שבדרך כלל מתקשה להציב גבולות, מרצה את הסביבה רוב הזמן, הנה עכשיו בזכות כאבי גוף ונפש ח"ו מרגיש ש'מותר לו', שיש אישור שלא לענות לטלפונים כאשר לא מתאים. הוא מוצא את עצמו אומר: לא! וממשיך לחיות, אומר בבהירות את כל מה שהוא צריך ורוצה בלי לטשטש, בלי לחשוב יתר על המידה על האחר, ואין לו על זה רגשי אשם, הרי הוא חולה וכולם יודעים, אז גם יבינו אותו, נו, הכול טוב.

בהכללה, יש שתי בחינות ברצון: הרצון הגלוי, המודע שלנו, והרצון הפנימי, הגנוז מהתת-מודע. ברצון החיצוני, כאשר האדם כואב לו הראש הוא חש חוויה של מרחק, של התנגדות הרצון. אני רוצה לפעול, לעבוד, ללמוד, וייסורי הראש הם התנגדות לרצוני, הם מקשים עליי ומונעים ממני לעשות את מה שאני רוצה לעשות עכשיו

באמת לאמתה זהו רצונו הפנימי גם כשהכול בסדר, בלי קשר לייסורים; הוא ממש רוצה להצליח שלא לענות לכל טלפון, הוא רוצה לומר "לא!" כאשר לא מתאים לו, הוא רוצה לבטא בבהירות את מה שהוא צריך. הייסורים הקדושים חשפו לו את תיקונו ואת השלמתו, ובאמת לאמתה מה שמתקיים עכשיו בזכות הייסורים אינו הפך רצונו אלא רצונותיו הפנימיים שלא העז לבטא.

"רחמנא ליבא בעי", הוא רוצה ורואה את פנימיות רצוננו, ובאהבתו מייצר לאדם מציאות (ייסורים) שעל ידה יוכל להגשים את הצרכים והרצונות האלה, כי הוא רואה שהוא לא יעשה זאת במצב הרגיל, כאשר הוא בריא. אך ודאי שעומק טובו יתברך הוא לתת לנו להגשים ולהוציא מהכוח לפועל את רצונותינו בצורה ישרה, ללא שום צער ומניעה אלא מתוך רוב טוב ושמחה. אך הוא צריך את עזרתנו, את הבחירות שלנו, את האומץ לקיים את מה שבפנים מלכתחילה, מתוך מודעות, בדרך תורה ולא בדרך ייסורים.

דוגמה נוספת: אדם שהוא 'גיבור', שאינו מוותר לעצמו, שתמיד עושה, גם אם קשה, שתמיד בשליחות, אינו נח ואינו עוצר, והנה הקב"ה ברחמיו נותן לו ייסורים שמחייבים אותו לעצור, להקשיב, להרפות וכו'. החוויה הראשונה שלו היא שהייסורים נגדו, שה' נגדו, עושה לו הפך רצונו, שאינו יכול להמשיך לדהור עכשיו בגלל הכאב. אך שוב, כשבודקים פנימה מזהים שלא רק שזה לא הפך הרצון אלא שזה עומק רצונו הפנימי שלא העז לראות.

הצורך במנוחה, בהרפיה ובשקט הוא באמת לאמתה רצונו הפנימי, רק שבגלל מוסכמות חברתיות או מה שהרגיל את העולם ואת עצמו, שהוא אחד כזה גיבור, הוא לא יכול לעשות משהו אחר, והנה הייסורים כמו משחררים אותו מה'תפקיד' ומאפשרים לו מקום חדש שכה ייחל אליו. האתגר הגדול שלו, לאחר שפגש את הדברים, הוא לקיים אותם ביומיום גם כשהוא בריא והכול בסדר, לייצר לו רווחים של מנוחה והרפיה גם בלי התירוץ של הייסורים.

הכלל

יש עוד דוגמאות רבות, אך הכלל הוא שהכול לכול זה רק רחמיו ואהבתו האינסופית של הקב"ה לברואיו, ובפרט לעמו הקדוש, "בנים אתם לה'". וכמו שראינו למעלה, אהבתו רבה יותר ממה שהאדם אוהב את עצמו, וכל הייסורים שהוא שולח הם צורה של הנהגת אב רחמן שרוצה לתת לאדם את מה שהוא צריך ורוצה באמת ולא את מה שהוא מדמיין שהוא צריך ורוצה.

"כל הייסורים הבאים על האדם ח"ו הוא באמת ברחמנותו יתברך, כי כוונתו יתברך הכול רק לטובת האדם... כי על ידי זה יכול לקבל טובה גדולה בעניין אחר, ובלתי אלו הייסורים אי אפשר שיקבל הטובה הנ"ל" (ליקוטי הלכות, תחומין ה"ג).

העבודה המיוחדת שיוצאת משיחה זו היא נפלאה, אך צריך לדעת שה'אגו' שלנו, התפיסה הרגילה שלנו את עצמנו, יגלה התנגדות רבה לזה. זו תנועה שהיא הפך הטבע הגשמי: האדם חווה ייסורים קשים ח"ו, ובמקום להתלונן ולגדף את השמים הוא פונה פנימה ושואל שאלה נוקבת: מה הייסורים הללו מאפשרים לי? מה ה' הטוב רוצה בעבורי שלא יכולתי לראות לבד? זו שאלה של אדם שחי אמונה, שמאמין בהשגחתו הפרטית של הבורא, אב הרחמן, על כל חלקיק של הבריאה.

יהיה רצון שנכה לראות מבפנים את רחמיו הפרוסים על כל מרחב חיינו ולהחזיר לו טובה והודיה, שלא נבוש ולא ניכלם על כפיות הטובה וכן שנזכה לרחמים פשוטים שאנחנו מבינים, בחינת "אל שדי ייתן לכם רחמים" – לכם דייקא, רחמים שאנו מבינים. שכל החולים יתרפאו, שכל הרווקים יתחתנו, שכל הצרות יתרחבו בפשיטות, אמן ואמן.

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
הזהות והחזון

  הרב זאב סולטנוביץ' על...

שבעים לישראל - לחזון ולאתגרים

  ח"כ מוטי יוגב במאמר...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם