צלחת של התחזקות

13 leviteh

יובל לויטה

לצאת מהסרט

כולנו אוהבים שהדברים הולכים כסדר, שהכול 'מתוקתק' לפי התכניות שרצינו. למשל: הנה פורים בא ואתה מלא בשמחה ובסבלנות לאשתך ולילדים, כל המשפחה בעניין, אבא לומד בחדווה את הלכות החג, האם והילדים מכינים יחדיו משלוח מנות, מתרגשים מהשמחה של האביונים שיקבלו את המתנות, מוזיקה משמחת ברקע "משמשמשמשנכנס אדר מרבין בשמחה".

יש סדנאות וסמינרים על יהדות שמתארים סרט ורוד כזה שמראה רק את האור והיופי שביהדות - הבית היהודי, השלום, הכול נועם עליון באהבה ושמחה, בשבת כולם יחד סביב השולחן, האב מדושן עונג מהתורה, והאם מוארת מהדלקת הנרות לכל השבוע וכו'.

לשים את הדברים על השולחן

רבי נחמן מברסלב בא לגעת במקומות שלא מעזים לגעת בהם ולדבר עליהם בדרך כלל. הוא שם את הדברים על השולחן, כמו שהם, ומזכיר שיהדות היא לא סרט הוליוודי מתקתק, אלה עומק של מפגש נוקב עם החיים, עם כל מה שהם מזמנים, מפגש בצורות שונות ומשונות - לפעמים אכן רגעי חסד מתוקים ונעימים, אך לידם לא פחות רגעי מרירות, חושך וכפירה, שצריך לעבור דרכם. למשל, דוגמה שלא ייתנו בסמינר: הנה פורים בפתח, האב עם כאבי גב, האישה עוברת משהו בעצמה ולא ממש בעניין של שמחה, הילדים לא מרוצים משום תחפושת שמציעים להם, מקטרים ומרגיזים, אין כסף למשלוח מנות ומתנות לאביונים, ואף אחד לא הזמין את המשפחה לסעודה... נו? מה עכשיו?

א. התרחקות

בדיבור ישיר הוא חותך ואומר כלל: "כשאדם נכנס בעבודת ה', אזי הדרך שמראים לו (היא) התרחקות, ונדמה לו שמרחיקין אותו מלמעלה, ואין מניחן אותו כלל לכנס לעבודת ה'" (ליקוטי מוהר"ן מח תניינא), ממש הפוך מהעולם. אחר כך, באותה תורה, רבי נחמן יחבק ינחם ויחזק "שבאמת כל ההתרחקות היא כולו התקרבות", ומטרת ההתרחקות היא כדי להכין כלים לאור. "כשצריך האדם לעלות ממדרגה למדרגה צריך שיהיה לו ירידה קודם העלייה כי הירידה היא תכלית העלייה" (ליקוטי עצות התחזקות ד). וכן ההתרחקות באה כדי שהאדם יוכל לברר כמה הרצון שלו כן במקום החדש שהוא מבקש להיכנס אליו, כמה באמת דחוף לו להתחדש, להתקרב, להיטהר ולהתקדש, האם הוא באמת רוצה את האמת או שאלה "משחקי רוחניות", כי אז הוא מיד עוזב את המערכה הרוחנית ובכך מראה כמה חיפושו לא היה רציני. אם כן, השלב הראשון בכל התקרבות באשר היא הוא מרחק, ערפל, חוסר בהירות.

נשמות רבות מתרסקות מפני שלא קיבלו את ההדרכה הזו, את היסוד הזה. רודפים בטרוף אחר אורות גבוהים, וצונחים לשאול תחתיות כשהדברים לא מאירים ולא מסתדרים. תורתו של המנחם הגדול הזה פונה לכל המורים, לכל ההורים, לכל אחד, שידע שעיקר מה שצריך לשים עליו את המיקוד בהתפתחות הרוחנית, יותר מכל האורות והמוסר הנוקב, צריך לתת כלים לאור.
העצה העיקרית

מתוך כך הוא ממקד להדרכה העיקרית שצריך לדורנו בכלליות, דור "העקב של הגאולה" - רגע לפני הסוף של הגלות, שמתגבר החושך, צריך להחזיק מעמד, להישאר בקדושה, וכן לכל אחד בפרטיות שמעז להתחדש בשביל ה', שמעז להתקרב למרות כל השנים, העצה העיקרית היא עצת ההתחזקות: "וצריך התחזקות גדול מאוד מאוד מבלי ליפול בדעתו ח"ו כשרואה שעוברים כמה וכמה ימים ושנים שהוא מתייגע ביגיעות גדולות בשביל עבודת ה', ועדיין הוא רחוק מאוד, ולא התחיל להיכנס לשערי הקדושה" (שם).

נשמות רבות מתרסקות מפני שלא קיבלו את ההדרכה הזו, את היסוד הזה. רודפים בטרוף אחר אורות גבוהים, וצונחים לשאול תחתיות כשהדברים לא מאירים ולא מסתדרים. תורתו של המנחם הגדול הזה פונה לכל המורים, לכל ההורים, לכל אחד, שידע שעיקר מה שצריך לשים עליו את המיקוד בהתפתחות הרוחנית, יותר מכל האורות והמוסר הנוקב, צריך לתת כלים לאור. ועיקר הכלי הוא בדעת: "שלא ייפול בדעתו" מכל מה שעובר. לאחר מכן ודאי יזכה לקשר ולעומק של מפגש עם ה', עם עצמו, עם החיים שלא יכול לשער, לפום צערא אגרא. רבי נתן תיאר את היחס בין האורות של ההתחדשות לכלים כך: "לכל כפית של התעוררות, צריך צלחת של התחזקות".

"איך שהוא"

אותו רבי נתן היקר והקדוש, תלמידו העיקרי של רבי נחמן מברסלב, כתב את הספר "עלים לתרופה" שכולו מכתבי התחזקות מופלאים לבנו ר' יצחק, שבהם הוא נותן לו כוח אינסופי, במילים פשוטות חמות ומרגשות שיש בהן חכמה נפלאה ושכל אמתי ממקור האמת על היסודות שקיבל מרבו. והיסוד והכלל שעובר ונשזר בכל המכתבים, ובכל ספרי ליקוטי הלכות, הוא "שאין שום ייאוש בעולם כלל", ושכל איש ישראל יזכה לכל טוב אם רק יחזיק מעמד על ידי העצות הקדושות של הצדיקים. לפעמים מספיק רק לקרוא את הפתיחה של המכתבים כלפי בנו יצחק כדי לקבל כוח ועידוד, לרוב זו הלשון: "אהובי בני חביבי, שיחיה" וכו', ובסוף כל מכתב, מילים כמו: "דברי אביך הכותב מנקודה שבלב ומצפה לישועה".

בחרתי קטע קטן מתוך מכתב שנכתב בשנת תקצ"ג, פרשת עקב. והמילים הללו ממש העלו אותי פעמים רבות מהמקומות הכי קשים. אנא קראו אותם מלב תמים, מבקש כוח, מבקש אמת:

"כי באמת לא דבר ריק הוא להתחזק איך שהוא, איך שהוא, כי זה העיקר ובזה תלוי כל היהדות, כי הרבה נפשות שקעו רחמנא ליצלן על ידי הייאוש שלהם, אשר לכל אדם נדמה שירידתו גרוע מכל העולם וכיוצא במחשבות אלו".

המילים הללו: "איך שהוא, איך שהוא", הן הנקודה של ההדרכה הרוחנית שלו ושל רבו הקדוש. כמו אומרים לכל אחד מאתנו, עם ישראל הקדוש והמקודש, לכל אחד באשר הוא, כמו שהוא, אחי אהובי - כמו שאתה יש לך מקום אצל ה' יתברך. איך שאתה ממש, מפה, מהמקום הזה שאתה נמצא בו וחש את שיא המרחק, שיא הבושה, הכיעור, מכאן תיצור קשר, אל תתבלבל. זה עושה את השעשועים הכי גדולים בשמים. אתה אהוב ומקובל בעיני ה', ורצונו שתתחבר אליו דווקא ממקום זה – ככה, כמו שאתה, ומכאן יעלו הניצוצות הכי גדולים של הקדושה, יותר מכל הרגעים שחשבת שהם עדיפים, שהם נראים טוב יותר, שבהם הכול האיר, שבם היו שקט שלווה ובהירות, דווקא כאן -" איך שהוא, איך שהוא", ממקומך אחי - תופיע, והוא ממקומו - יופיע. מהמקום שאתה נמצא בו עכשיו, כמו שאתה, עם החסרונות הרבים, בכל זאת רק חזק בדעתך, קווה ושוב קווה אל ה', חזק ויאמץ לבך כי מכל חיסרון של כל אחד מאתנו נבנית הקומה השלמה של השכינה, עד שתחזור לשורשה, לייחוד השלם של קודשא בריך הוא ושכינתיה בקרוב ממש, אמן.

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
דוס פתוח

  מזכ"ל תנועת עזרא במאמר...

גלובליזם ופטריוטיזם

  משה פייגלין במאמר נוקב...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם