שיר ליום השבת

13 LEVITEH

יובל לויטה

לא להיות רק ספסל בגן עדן

"פוסעים פסיעה קטנה", אשתי ואני, בשביל עפר מתפתל. בצד אחד שדה חרוש, רגבי עפר ענקיים מלאי עצמה דוממת, פסי רוחב ארוכים של המחרשה מסמנים את השדה. בצד השני, שדה של בטטות בתחילת צמיחתו, עלים ירוקים בצורת לב מלבבים את נפשנו. קרני שמש חמימות נשלחות אלינו לחיבוק, רגע לפני שקיעה. רוח נעימה מלטפת את בגדי השבת הלבנים שלנו, "במשעול בלב שדות זוג פוסע לבדו".

אלה הרגעים הכי גבוהים שבבריאה, מנחה של שבת קודש, הכול נח, שקט, נעים. חשתי שה' מתרגש מהמראה הזה שלנו, התבוננתי קצת בעיניים שלו מלמעלה, מה הוא רואה? זוג מתוק, משתדל לעשות לו דירה כאן למטה, לשמור את השבת שנתן לנו, ויותר מזה - מחפשים להתענג עליה. יכולתי לחוש שזה יקר בעיניו, שזה עושה לו נחת רוח, שממש חשוב לו שיהודים ירגישו ככה, לא רק ישמרו את שבתו, אלא יתענגו ממנה, "השבת נועם הנשמות והשביעי עונג הרוחות". אומרים בשם הרב הקדוש מקרלין זי"ע ששמע כרוז בשמים שגם זה שלומד ומקיים את התורה, ושומר שבת בכל דקדוקיה, אם לבו אינו מתעורר להרגיש תענוג שבת, אזי כשיזכה להיות בגן עדן גם שם לא יהיה אלא כספסל ולא ירגיש תענוג (נתיבות שלום שבת א). הרי ה' יתברך הוא הטוב והמיטיב, ורוצה כל כך להשפיע לנו את טובו, וחשתי שכך אנו ממש מרצים אותו, בזה שמקבלים את המתנה שיש לו בבית גנזיו ושבת שמה, ממש עושים לו נחת רוח גדולה בכך שאנו פשוט מקבלים את הטוב שלו ומתענגים עליו.

הוא היה בתחילה במבוכה קטנה, האט את קצב ריצתו, פנה אלינו במבט מופתע, ואמר בפשיטות ובהכנעה - "תודה", עם עיניים טובות, יפות, שלא ראיתי קודם בעיני הגאווה

עוד בעניין זה אומר ר' שלמה קרליבך: "אנחנו יושבים בארץ כמה שנים ועדין לא זכינו להחדיר את השבת לעם ישראל. זו לא אשמתם של הלא דתיים, זו אשמתנו, מכיוון שאנחנו לא מציגים את השבת עם העונג של שבת קודש. אנחנו לא מציגים את השבת עם המתיקות של שבת קודש" (פתחו שערי הלב).

הישות שמוציאה מהשבת

התבוננו לאופק בשתיקה, והנה במרחק נפגשו עינינו עם דמות "לא דתית", רצה לכיווננו ולא 'בפסיעות קטנות'. שרירי, ללא חולצה, כלב רץ לידו, והנה הוא מתקדם במהרה לכיווננו. בתחילה, אם אומר בכנות, החלק הקטן של הנפש התחיל להתנשא ולבקר את המציאות: "איזו גסות, איזה פער, איפה אנחנו ואיפה הוא". הגאווה המזויפת הזו הוציאה אותי קצת מהשבת, מהקשר הטוב עם ה' יתברך. ככה זה שמתחילים לתפוס יותר מדי מקום, "אני ואני", אז אין הוא. מיד השכינה הסתלקה לה. הענווה שלו יתברך היא פלא, איך הוא כל הזמן משאיר את הבחירה, וככה בן רגע מפנה את מקומו ונותן אותו לישות הדמיונית שלי שרוצה למלא את כל התמונה. ממש צריך ללמוד ממנו את היכולת הזו לפנות מקום, הלוואי עליי.

ב"ה זה לא נמשך זמן רב, כנראה בזכות שבת קודש. מיד לאחר שהרגשת ההתנשאות זוהתה במערכת, היא חלפה לה וחזרתי למקומי הטוב פנימה (כלומר למקומו). ומיד הלב נפתח, הבטתי שוב בדמות המתקרבת, והוא כבר נראה אחרת, זה אח שלי, חלק ממני, בנים אתם לה', גם אני וגם הוא בנים של אבא, יחד אנחנו משלימים את הפאזל האלוקי. לא שהייתי צריך ללמד עליו זכות (כי גם בזה יש עדיין סימני יוהרה) אלא זה היה טבעי. חשתי קרבה אליו, פשוטה, וכאשר עבר לידנו שלחתי לעברו בחום: "שבת שלום נשמה".

בתחילה הוא היה במבוכה קטנה, האט את קצב ריצתו, פנה אלינו במבט מופתע, ואמר בפשיטות ובהכנעה - "תודה", עם עיניים טובות, יפות, שלא ראיתי קודם בעיני הגאווה.

נראה היה שבשבילו המפגש אתנו לא היה כמו שהוא רצה להיראות, וכשבירכנו "שבת שלום" זה היה כמו שהוא באמת. היה נעים לו שרואים אותו, מכבדים אותו, מעבר לחיצוניות שנראית הפוכה. שבת היא יומא דנשמתא, יום שאפשר לראות את הנשמה של האחר, את ה"מעבר" שלו, את מי שהוא באמת. קשה להעביר רגעים של גילויי אלוקות. אשתי היקרה היא המדד בעבורי שמתרחש גילוי כזה. מיד עיניה דומעות מהתרגשות, זו התרגשות מהלב של ר' שלמה קרליבך, רגש של אהבת ישראל פשוטה, לב שרואה וחש מה זה "תודה" של יהודי, מה קורה בעולמות בעקבות זאת, כמה שערים נפתחים, כשאנחנו כאן למטה מתחברים בפשיטות, מעבר לפרצופים ולדעות.

"מזמור.. ליום השבת" - כל העולם כולו מחכה לשיר שכולו שבת... אינכם שומעים את ההד? אינכם שומעים את הפסיעות? היום הגדול מגיע, יום שכולו שבת... וזה תלוי בי ובכם לקרב את היום, לכן שירו: מזמור... ליום השבת, כל אחד יראה לשני איך לשיר את שיר השבת, עד שכל העולם ישיר יחד: מזמור... ליום השבת" (פתחו שערי לב).

שבת שלום.
 

atarMbaolam

 

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
מי שנותן, מאושר יותר

  אבינועם הרש לפרשת נח  

לחשוב מחוץ לתיבה

  הרב לונדין על אינטגרציה...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם