להשתנות באמת

13 leviteh

יובל לויטה

האמיצים המחפשים

כידוע, אחד הצרכים הרוחניים השורשיים הוא הצורך בהתחדשות, בשינוי. לרוב אנחנו מבזבים צורך וכוח זה על על שינויים חיצוניים, שדרוג הטלפון, בגדים חדשים וכו'. אך באמת יש בפנימיות האדם שורש עמוק לכל הדרישה הזו להתחדש, להשתנות, זוהי תנועה שטבועה בפנימיות הבריאה ותחילתה בבורא עולם, אשר הוא "מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית". כוח ההתחדשות בפנימיותו הוא ממש צורך אלוקי, ויש ללמוד להקשיב לו, לתת לו מצע להתגלות. לזהות מה הדחף להתחדשות רוצה באמת ולא לסתום אותו בשינוי חיצוני. מה ה' אלוקיך דורש מעמך. זה דורש אומץ רוחני וכנות, ואחר כך יש כלים ליישום ההתחדשות.

 

זוהי שיחה ופנייה קודם כול לעצמי, וכן לכל מי שעדיין לא התייאשו מהרצון למצוא את האמת באמת. שרוצים את גדלותם, שדורשים את מקומם האמתי, את ערכם האמתי, את מי שהם באמת. מי שדורשים ומחפשים איך לשחרר את כל מה שהוא לא הם, את השריון והתדמית שנוצרו עם השנים ועם משברי החיים, את כל מה שדבק בנפש ולא באמת שייך להם. אלו הם כל ה'חצופים הקדושים' של עיקבתא דמשיחא, שרוצים רק את הדבר עצמו ולא ללכת סחור סחור מסביב, שמוכנים להשתנות באמת בשביל האמת (אפילו אם הם כבר דתיים).

 

למי שמזלזל בנושא הזה של החיפוש העצמי, שאולי חושב שזה מתורות המזרח או שזו דרך ש'עוקפת' את התורה ואינה קשורה אליה או שזה שייך לחילונים שעדיין לא הגיעו לעולם התורה, שייך 'לקטנים', בא הרב קוק זצ"ל ואומר: "כל מה שהאדם הוא יותר גדול, צריך הוא יותר לחפש את עצמו. יותר מסתתרת היא מהכרתו נשמתו העמוקה, עד שהוא צריך להרבות בהתבודדות, בהתעלות הרעיון, בהתעמקות המחשבה, בהשתחררות הדעה, עד שסוף כל סוף תתגלה אליו נשמתו, ע'י הזרחת קצת מזיוי אוריה" (קובץ ח קמט, אורות הקודש ג ער). וכן צועק: "את האני שלנו, נבקש, את עצמנו נבקש ונמצא" (אורות הקודש ג קמ).

 

אישור בד"ץ לתקיעות

ראיתי כמה נקודות שיכולות לעכב את האמיצים המחפשים ולחסום אותם, נקודות שעוצרות את היכולת והאפשרות להשתנות ולהתחדש באמת.

נראה שהסיבה השורשית, שהיא אבי אבות הטומאה, היא הפחד. מה יגידו? איך זה ייראה? כל השנים הייתי כזה ופתאום אהיה אחר? אולי זה רק יפגע בי? ואחרי זה כבר לא אוכל לשוב, ראיתי אנשים שכבר נפלו יותר בעקבות שינוי, זה לא שייך אליי, זה שייך לגדולים ולצדיקים. לאחר מכן הפחד מתחיל לייצר הסברים שכליים מהתורה לאי השתנות, הכול בשם ה' לכאורה, בשם היראה. ואז, לאחר האישור של הבד"ץ לתקיעות הרוחנית, הוא נשאר במקומו המוכר. אך באמת אין דבר כזה הישארות במקום, מי שאינו בתנועה – נופל (ממש כמו באופניים), וזה בגלל הצורך שטבע ה' להתחדש בכל יום.

נראה שהסיבה השורשית, שהיא אבי אבות הטומאה, היא הפחד. מה יגידו? איך זה ייראה? כל השנים הייתי כזה ופתאום אהיה אחר? אולי זה רק יפגע בי? ואחרי זה כבר לא אוכל לשוב, ראיתי אנשים שכבר נפלו יותר בעקבות שינוי, זה לא שייך אליי, זה שייך לגדולים ולצדיקים

והאדם הולך ויורד, הולך ונחלש, ובסוף גם עוזב את כל המערכה הרוחנית חס ושלום. או שגם אם הוא ממשיך, הוא עושה הכול מתוך עצבות וחוסר רצון, מצוות אנשים מלומדה. "הפחד הנפרז הוא הנוטל את זיו החיים של האדם ושל כל החי והמרגיש... מקור כל חולשה וכל רפיון חומרי מוסרי ושכלי הוא רק הפחד העובר את גבולו, הוא יאיים על האדם שלא יעשה דבר לישועתו, שלא ינקוף אצבע להצלתו, שמא ינזק, שמא יביא עליו רעה לא יוכל כפרה, עד שהוא עושהו לחלש ומלא רפיון עד שמעצלות ואפס מעשה הוא נופל בכל הרע" (הרב קוק, אדר היקר, 'הפחד').

 

מחנכים מלומדים

הפחד הזה שיש בנפש של כל אחד מוליך את האדם בחוסר מודעות למצוא מורי דרך שלא ייתנו לו לגטימציה לחיפוש הפנימי האמתי, שיאמרו לו שזה לא שייך. "באים מחנכים מלומדים מסתכלים בחיצוניות, מסיחים דעה גם הם מן האני ומוסיפים תבן על המדורה משקים את הצמאים בחומץ, מפטמים את המוחות ואת הלבבות בכל מה שהוא חוץ מהם והאני הולך ומשתכח, וכיון שאין אני אין הוא, וקל וחומר שאין אתה" (אורות הקודש שם).

ודאי שמצווה עלינו לעשות לנו רב, אין אנחנו באים לעורר מחלוקות על רבנים ורבנות חס ושלום, אבל כן על כזאת שקוברת את הרוח של העולמות הפנימיים. המצווה באה לעורר למחויבות פנימית של 'עשה לך רב' כזה שמחזק אותי, שמעודד אותי למצוא את העצמיות האמתית, שנותן לי את הלגיטימציה והכוח למצוא את דרכי לפי שורש נשמתי. ודאי שזה לא סותר ולא אמור לבוא על חשבון ההדרכה המעשית בשמירת המצוות וקיום התורה. כמו שיש 'קליפה' של חוסר מיקוד לעולמות הפנימיים של ה'אני', יש קליפה של ריבוי אור, של עיסוק בפנימיות וברוחניות מופשטת המנסה להתנער מהקיום המעשי של המצוות. ודאי שגם זה לא מבורר ולא מדויק; הסוד טמון בנשיאת ההפכים: המסגרת היא התורה והמצוות, ובתוכה אני מוצא את השביל והצינור המיוחד שלי, את צורת החיבור הייחודית שלי לתורה, לתפילה ולמצוות, את האות המיוחדת שלי בתורה.

רכב ממוגן

נקודה נוספת שמקשה על ההשתנות ועל ההתחדשות היא הסביבה, שמשאירה אותי לכאורה במקום הקודם שלי. למשל אדם שתמיד היה במרכז העניינים, תמיד יודע, פעיל, תמיד בשליטה, מתקתק את הדברים, והנה הוא קלט שהוא צריך להתחדש, להשתנות, לשחרר קצת את השליטה, את הפעלתנות, ומנסה למצוא קצת מנוחה פנימית, להישאר באי ידיעה, לפנות מקום, להקשיב. ואז כאשר הוא מתחיל לשנות את ההרגל הנפשי באות השאלות מהסביבה: מה קרה לך? תמיד היית בא, היית עושה, פתאום לא שומעים אותך? פתאום כבר לא רואים אותך כמו קודם? נהיית רוחני כזה. העולם שואל: מה קורה? איפה האדם הקודם שהכרנו? וצריך הרבה עוז וחוסן נפשי להמשיך בכיוון ההשתנות שנבחר למרות כל התהיות והביקורת.

 

רבי נחמן אומר שכל מחפש דרך צריך לפתח מקום פנימי שנקרא 'אחד היה אברהם', כלומר שיחשוב בדעתו שהוא יחידי בעולם ולא יסתכל בכל המונעים אותו בדרכו הפנימית. זה ממש כמו רכב ממוגן שאני נוסע בו, ולמרות שזורקים עליי אבנים אני יכול להמשיך להתקדם בלי להיפגע, בלי להיעצר.

המאבק הזה עם הסביבה הוא שיקוף של המאבק הפנימי שלי עצמי. פחד ללכת עד הסוף עם העניין שהבנתי ובחרתי לשנות, כי עדיין אין קבלה והשלמה של זה בתוכי, ואז כל דעה שבאה מבחוץ מקפיצה את הנפש ומסעירה אותה. הכלל הוא שהסביבה מגלה את נקודות האחיזה והפחד שלנו עצמנו, וכשאנו מבינים את זה, אנו קולטים שהחיכוך הזה עם הסביבה הוא הוא שמאפשר לנו לראות מה עוד יש להשלים ולשחרר.

 

התמדה

הסוד הבדוק הוא שאם אני לא מתבלבל מהתגובות אלא מתמיד בשינוי של ההתחדשות הפנימית בעוז ובנחישות, לאט לאט נבנה מקום פנימי חדש, כמו כוח חדש שחוזר אליי, וזו הנקודה שבשבילה יצאתי למסע הפנימי. התוצאה העיקרית היא שמחה גדולה ואור של אמונה, ביטחון וערך עצמי. ואז מיד עליי להמשיך לנקודה הבאה, אין עצירה. זה שינוי והתחדשות כדרך חיים, "המחדש בטובו"... שנזכה, אמן ואמן.

 

atarMbaolam

 

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
מי שנותן, מאושר יותר

  אבינועם הרש לפרשת נח  

לחשוב מחוץ לתיבה

  הרב לונדין על אינטגרציה...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם