הצינור המיוחד

b 13 leviteh

יובל לויטה

גילוי הנשמה דרך תלמידים

כאשר התחלתי ללמד לפני שנים, לא הבנתי מיד מה אני חש ועובר מבפנים, אך לאורך הזמן קלטתי שיש בי תחושה ש"חזרתי הביתה", חזרה למקום מוכר טבעי. ובאמת זה עוד הרבה יותר: חשתי שהקשר וההשפעה מול החברים/תלמידים מוציא ממני את המיטב, את המקומות הכי פנימיים, שכמו כספו והשתוקקו להתגלות, רק לא מצאו את הכלי המתאים ביותר לצאת מהכוח אל הפועל. קיבלתי כוח ואישור מהרב חרל"פ זצ"ל ברשמים אישיים שלו בספר "רזי לי": "לכל אחד יש צינור מיוחד שעל ידו מגלה לעצמו ולאחרים את אורות נשמתו. יש שהצינור שלו הם תלמידים, 'ומתלמידיי יותר מכולן'" (תענית ז, א).

זה ממש חיזק את ההבנה של ההרגשה שלי - שפשוט מצאתי את "הצינור שדרכו נשמתי צריכה להתגלות". הרב החרל"פ מבהיר ומדגיש שם "שלכל אחד יש צינור מיוחד... יש שהצינור שלו הוא הכתיבה... כי בלא צינור לא ייתכן גילוי".

כל אחד והצינור שלו

דיברתי עם חבר יקר, ודרכו התבררה עוד יותר הנקודה שאצל כל אחד הצינור ממש שונה וייחודי. הוא סיפר שאצלו המצב ממש הפוך ממה שתיארתי. הוא קלט שהפנימיות שלו יכולה להתגלות במלואה רק במפגשים של אחד על אחד בצורה אינטימית. רק במפגש אישי ושיחת לב, יש לו הכי הרבה מנוחה ונעימות, יש לו הרגשה של הכוח והנוכחות שלו, שזה הצינור שלו.

חבר נוסף גילה שהצינור שלו הוא עשיית חסד, ובעיקר דרך צינור של אוכל. הוא עוסקר בקייטרינג, ובכל פעם שאנחנו עם כל החברים יחד הוא קורן מאושר, מלא בחיות כשהוא מגיש לאנשים את האוכל, מבשל, כאשר מנפנף במנגל, רואים ממש שזה הצינור שלו.

האם אתה עושה את העניין שלך?

בפשטות אפשר לגלות אם אדם נמצא במקום האמתי והשורשי שלו, אם הוא עושה את העניין שלו. למשל כשרואים מורים או מורות, כמובן בלי לפגוע באף אחד, אפשר לזהות בקלות אצל מי ההוראה היא צינור הגילוי של הנשמה שלו. אם הוא חדור במסירות נפש על כל תלמיד, אם חשים את החיות שהוא מעביר בשיעוריו, את האכפתיות הפנימית, את המחויבות לדייק בכל מילה כך שתיגע ותשפיע על התלמידים, שתעורר את לבם לה' – כאן הצינור ברור. במקביל אפשר לראות מורה שבא "להעביר כרטיס", שזו הפרנסה שלו. כן, הוא חכם ויודע להעביר את החומר בצורה מובנת, אך "לבו בל עמו", הוא לא כולו ממש שם. כי זה עיסוק שלו ולא הצינור שלו.

הרגשה פשוטה

על כל אחד מוטלת אחריות אישית לזהות את הצינור שדרכו מתגלה נשמתו, ונחשפים כישרונותיו הפנימיים שניתנו לו בהשגחה פרטית מהבורא, על מנת שיגלה את הגילוי האלוקי באופן מיוחד ופרטי. המדדים לגילוי הצינור הפרטי קשורים למה שדיברנו למעלה – הדברים שהכי פשוטים לך, טבעיים, ללא מאמץ, שאתה הכי נהנה ושמח לעשות, שבהם אתה מרגיש הכי טוב, שאתה "הכי אתה". זו הרגשה של מנוחה פנימית, של אדם ש"שב הביתה". זהו מקום פנימי של ידיעה, ודאות. הביטוי העיקרי הוא שמחה בעשייה, הרגשה שאתה לא מתפשר. זה פלא, לפעמים אנחנו כל כך מזלזלים בהרגשה הפשוטה הזו של הנאה, תענוג, שמחה, אך השורשים של ההרגשות הללו הם עליונים ביותר (כידוע, עונג בא מספירת הכתר העליונה ביותר, ושמחה באה מספירת הבינה, שהיא האור של הנשמה שלנו) ודווקא תחושות טבעיות אלו מרמזות לך יותר מכול על צינורך, ולא ה"שכלים" וההבנות החיצוניות. אפשר לראות בפשטות שמה שאחד הכי שמח לעשות, והכי נהנה ממנו, יכול להיות הדבר הכי קשה לאדם אחר. למה? כי זה הצינור שלו, ולאחר זו סתם עשייה כי "צריך". וגם אם הוא יודע לעשות את זה היטב, לא תהיה לו שמחה ולא תהיה לו חיות מזה, כי זו לא הצורה שנשמתו צריכה להתגלות בה.

לא צריך לייצר בבת אחת שאלות דרמטיות כמו 'מה הייעוד שלי בחיים', אלא בעדינות, במידה, בירור מתוך חלקיות, "תפסת מועט – תפסת". למצוא פיסות של מידע. תוך כדי העבודה, או בבית, במפגשים עם אנשים, תקלוט לפתע תחושה שמרמזת על הצינור, ואפילו למאית שנייה, הרגשה של: "או, זה זה!"
התבוננות "צינורית"

מומלץ להתחיל לפתח התבוננות ,צינורית" כזאת. כלומר לעורר את ההכרה לשים לב ולזהות - לא לייצר בבת אחת שאלות דרמטיות כמו "מה הייעוד שלי בחיים", אלא בעדינות, במידה, בבירור מתוך חלקיות, "תפסת מועט – תפסת". למצוא נקודות קטנות, פיסות של מידע על אודות הצינור שלך. תוך כדי העבודה, או בבית, במפגשים עם אנשים, תקלוט לפתע תחושה שמרמזת על הצינור, ואפילו למאית שנייה, הרגשה של "או, זה זה!" אחרי כן זה ייעלם, אך "פרוטה ופרוטה מצטרפות לחשבון שלם", דרך התבוננות פנימית, סבלנות, רצון כן לאמת, הולכת ומתבהרת הצורה של הצינור שלך. נראה לי שאין שמחה גדולה ממציאת הצינור, כי כך אתה מגלה את נשמתך, זו ממש אחת ממטרות הבריאה.

מי ששכלו החריף מתמרד למשמע הדברים "הסוציומטיים" הללו, וחושב לעצמו: "עוד פעם אתם הרוחניים עם ה'צינורות' שלכם, מה עם עם ישראל? מה עם הכלל? מה עם הגילוי האלוקי?" הרב קוק עונה לכל החקירות השכליות, שאלו לא שני דברים סותרים, אתה עצמך או עם ישראל; כדי להיות קשור לכלל, כדי להיות קשור לה', צריך למצוא ראשית את הקשר והמפגש עם עצמך, ומאליו הכול יתחבר וישוב לשורשו, מעצם החיבור הזה: "והתשובה הראשית שהיא מאירה את המחשכים מיד, היא שישוב האדם אל עצמו, אל שורש נשמתו, ומיד ישוב אל האלקים, אל נשמת הנשמות, וילך ויצעד הלאה מעלה מעלה בקדושה ובטהרה... על כן רק באמת הגדולה של התשובה אל עצמו ישוב האדם, והעם, העולם, וכל העולמים, ההוויה כולה אל קונה, לאור באור החיים" (אורות התשובה טו, י).

פאזל קדוש

בספרי הסוד מתגלה שה' עשה מהלך מאוד מיוחד ונפלא (במילים קרובות ללב). הוא לקח מציאות של אור פשוט, מושלם, תמונה שלמה, וחתך אותה לחלקים חלקים, ועכשיו כל חלק צריך לחזור למקומו על מנת שהפאזל יושלם - אך הפעם מתוך בחירה אישית של החלקים מלמטה, מתוך עבודתם. זו הסיפור הפנימי של החיים עלי אדמות. כלומר התמונה המוארת השלמה היא אור השכינה, כלל ישראל. האמת הנעלמת היא שאנו ממש רקמה אלוקית אחת חיה, מחולקת לחלקים (כמו היחס בין התא לגוף השלם), החלקים/התאים הם כל אחד ואחד מאתנו, מסלול חייו האישיים ומאורעותיו הפרטיים של כל אחד ואחד. אך זה רק הלבוש לפנימיותנו הנפלאה, אור השכינה, כלל ישראל שבתוכנו, "האדם בטל בפנימיותו וחי חיי כול" (הרב קוק 'קדושת הדומייה'). ולפי הרב זה יקרה דווקא כשכל אחד ידרוש, יהיה נאמן מאוד לפנימיותו, ילך עם העניין שלו עד הסוף, יחפש וימצא את הצינור הפרטי שלו, החלק הייחודי שלו בשכינה, זו גאולתו הפרטית, בבחינת "קרבה אל נפשי גאלה" (בעש"ט הקדוש). רק אז תוכל גם לבוא הגאולה הכללית של כל הפרטים בשורשם.

החיקויים שאנחנו עושים, ההתפשרות על הצינור הפרטי, זו התפשרות על הגילוי האלוקי בעולם, זו ממש החסרה מהשכינה, ובעצם החסרה מהגאולה הכללית השלמה. אנא אחים ואחיות, היו נאמנים לצינורכם, לגילוי נשמתכם, על מנת שהפאזל האלוקי יושלם, בקרוב ממש, אמן.

 

 

 

b7underdos5

 

 

 

 

כתבות אחרונות

Prev Next
מי שנותן, מאושר יותר

  אבינועם הרש לפרשת נח  

לחשוב מחוץ לתיבה

  הרב לונדין על אינטגרציה...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם