אחד בועט ואחד מייצב Featured

 9 books1

 

 דוד שמחון

 

האדם הוא כמו חייט, הרב מנחם פרומן. עריכה: ליהרז פרומן. הוצאת עמותת חי שלום ודברי שיר: תש"ף.

 

בואו נדבר רגע על אורך. לפני ספרים – מה האורך הנכון של שיעור?מה האורך הנכון של דרשה בשבת בבית כנסת?ורלוונטי עוד יותר לימינו – מה האורך הנכון לשיעור שמועבר מרחוק? הראשונים שבחנו את השאלה הזאת ברצינות היו כנראה אנשי 'טד', והם הבינו את הכוח של הרצאות של 10 דקות עד רבע שעה. התברר שיש לכך איכות מיוחדת. אפשר לקטר על כך שהעולם מחפש דברם קצרים יותר ויותר. סרטונים של 15 שניות, הודעות של שתי שורות וסיפורים קצרים, וברור שיש סיבה טובה לקטר על כך; הפכנו לחסרי סבלנות, ליצורים מזפזפים, מרפרפים ודלים מאוד. כל זה כנראה נכון ומדכא. אבל בכל זאת, יש גם איכות מיוחדת בדברים הקצרים, ואם העולם כולו מבטא את עצמו בקצרה – מובן שגם התורה והרוח יכולות לנסות. למעשה, משוררים גילו את האיכות הזאת כבר מזמן. וגם בספר הזה יש לכך ביטוי.

 

"האדם הוא כמו חייט" הוא ספר דברים קצרים נוסף של הרב מנחם פרומן ז"ל, אחרי ההצלחה הגדולה של הספר הראשון "חסידים צוחקים מזה", וגם הוא כמו קודמו מביא איתו את הקול הייחודי והנפלא של הרב פרומן. ואני כותב שזה ספר "דברים" ולא מאמרים או דברי תורה – כי זה מה שהוא, ספר של דברים שונים. וזו הבשורה הראשונה של הספר – הוא לא מבחין בין דבר תורה, בין מכתב של הרב מנחם לבנו יוסי תוך כדי טיול בהודו, בין זיכרון של סיטואציות ביתיות, בין סיפורי תלמידים ובין קטעי יומן. כולם נמצאים בשורה אחת ובספר אחד. מכיוון שהכרתי מעט את הרב מנחם פרומן והוא לגמרי חלק מנוף ילדותי ביישוב תקוע, אני יכול לומר שהספר פשוט מבטא בכך את ההנהגה של הרב מנחם, שלא הפריד עולמות ושכל הזמן היה נראה באמצע תפילה או מלמול אחר. בין אם זה בפעילות פוליטית, בין אם זה בארוחת ערב, בנסיעה או אפילו בשיעור. אבל בלי קשר לאישיות הספציפית שלו – הספר נושא בשורה משמעותית בהקשר הזה, בשורה שמופיעה גם בגמרא במשפט "אפילו שיחת חולין של תלמידי חכמים צריכה לימוד", אבל לרוב לא נלקחת באמת ברצינות. הספר עושה את זה בצורה מיוחדת ומרשימה. מקבלים בו לא רק רעיונות של אדם אלא מפגש עם אישיות שלמה ומרשימה. זה הרבה יותר שווה.

 

חוץ מזה, אולי מכיוון שזה הספר השני ואולי מפני שעבר עוד זמן מאז פטירתו של הרב לפני יותר משבע שנים, נראה שהעורכת – בתו ליהרז, הרשתה לעצמה להביא דברים נוקבים יותר. יש בספר ריכוז גבוה של ביקורת על הציונות בכלל ועל הציונות הדתית ועל תרבות בני עקיבא שלה בפרט, וגם דברים נוקבים אחרים. בקיצור, אפשר להגיד שלרב מנחם פרומן יש עניין לא פתור עם האקטיביסטיות והאידיאליסטיות שמכוננות את המעשה הציוני כולו. וזה יפה בעיניי, שאדם שכולו אקטיביסט ולא הפסיק לפעול בעולם, ואדם שבוודאי היה שייך לצד האידאולוגי של העולם – מנהל עם זה מאבק. אידאולוגי ואקטיביסטי. הסתירות האלה מוסיפות חן גדול לספר ולרב, ובעיקר יוצרות תורה שאינה פלקט אלא רעיון עמוק וחמקמק. והביקורת שחוזרת שוב ושוב בספר היא ביקורת שבעיניי חשוב מאוד להקשיב לה.

 

הבחירה לתמצת את הדברים ולהביא תורות קצרות וחדות קובעת לספר קצב גבוה וגם ווליום גבוה. מכיוון שמדובר ברעיונות מפתיעים ולא קלים, יש לעיתים גם תחושה שכל תורה בספר היא מהלומה שניחתת עליך. אז אולי התורות קצרות – אבל הן מאפשרות גם מנוחה ביניהן ומרווח חשיבה. ספר שמצליח לגעת ככה אינו מובן מאליו.

 

הספר ערוך בפשטות רבה, ובמתח המובנה בין הרצון לערוך את הדברים בקפידה ובצורה מסודרת לבין להשאיר את הקול הייחודי של הדובר – בחרו כאן בצד האותנטי. אני אוהב את הבחירה הזאת כי יש בה קסם גדול של מפגש, ואולי זו המטרה הכי גדולה של הספר – לנסות להפגיש את הקוראים עם דמות שגדולה ממילים ומרעיונות. והתוצאה היא ספר מיוחד עם סגנון שלרוב לא מוצאים בספרים, עם רעיונות נוקבים ולעיתים גם בוטים, עם הומור מצוין ועם בשורה רוחנית גדולה שאני מקווה שעוד נכון לה עתיד גדול.

 

 

 

קול יהודה – שיחות הרב יהודה עמיטל על פרשות השבוע, עורך: הרב יעקב פישר. ידיעות ספרים: תש"ף.

 

אל מול הקול הנוקב, המסעיר וחסר המנוחה של הרב מנחם פרומן, יש כאן משהו אחר לגמרי. זה ספר שאתה לא חושש לקבל בכל פרק בעיטה או שבכל פרק ינסו לשמוט את כל הקרקע היציבה מתחתיך ולומר משהו אחר לגמרי. יש בספר הזה המון רוגע, יושר וחום. זו תורה מסודרת, לבבית, מאוזנת ומנחמת. אולי יהיו כאלו שיראו בכך משהו פחות שווה או מגניב, אבל יש בדברים עומק גדול, עומק שיכול להיווצר רק בתורה שקטה ומתונה כמו של הרב יהודה עמיטל.

 

הספר הוא ספר של דרשות הרב יהודה עמיטל ז"ל לפרשות שבוע, שערך הרב יעקב פישר במלאת עשר שנים לפטירתו. בכל פרשה יש כמה דרשות ובכל אחת משובצים מקורות רבים ועשירים מהמדרש, הגמרא, הפרשנים ומקורות נוספים. מכל אלה יוצר הרב עמיטל רעיון אחד פשוט, בהיר, רלוונטי וחם. מה שיפה הוא שלמרות הפשטות של הדברים ואף שנראה שהוא מצטט מקורות רבים ולכאורה רק ממשיך את הדרך הפרשנית והדרשנית של חכמי ישראל מכל הדורות – עדיין יש בהם הרבה מאוד מקוריות, השאלות שהוא שואל הן חדשות והתשובות עמוקות ומרתקות.

 

הרב עמיטל מתמודד בדברים עם שאלות רבות של חיבור תורה וחיים. בחיפוש אחרי הרגשות של אברהם בעקדת יצחק, ביחס בין ישראל והגויים ובעוד שאלות אנושיות ורלוונטיות רבות – ברגישות, בהקשבה עמוקה הן לפסוקים ולמקורות והן למציאות האנושית. התורה שהרב עמיטל מציע היא תורה שמציעה הרמוניה וחיבור עמוק בין הא-לוהי לאנושי.

 

פרשות השבוע הן המטרונום של מציאות חיינו, ואולי בגלל ההרגל ותחושת המובן מאליו אנחנו לא תמיד מספיק מתרגשים ומתלהבים מהפלא הזה של פרשות השבוע: עם שלומד יחד בכל שבוע את מקורותיו ומקיים את זה במחזוריות כבר אלפי שנים. לא מזמן התחלנו עוד מחזור, וכל פעם שמתחיל מחזור חדש אפשר לבחור מי ילווה אותנו הפעם במחזור הזה. הדבר המשמח הוא שאל רשימת המלווים המפוארת והעתיקה מצטרף בכל שנה ספר חדש, אדם חדש שמציע את עצמו. אני מאחל לכולנו השנה קריאה שהיא גם הכי עתיקה וגם הכי חדשה.

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
האומץ לחשוב פעמיים

  הטור של סיון רהב...

הפולמוס על התקווה

  מאמר מאת הרב אברהם...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם