סיפור חיים אמיתי Featured

 12 books
סיפור חיים אמיתי הוא דבר ארוך
4321, פול אוסטר. עם עובד: תשע"ט.

טוב. אי אפשר להתחיל לכתוב על הספר הזה בלי להתייחס לכך שמדובר בספר עבה. ממש עבה. 887 עמודים. ספר למרחקים ארוכים. הלך איתי חתיכת תקופה. וכאן אני קודם כול צריך להרכין ראש בהכנעה ולאחר מכן להצדיע לפול אוסטר. בפעם האחרונה שכתבתי כאן על ספר שלו, שהיה דק מאוד ועם רווחים גדולים מדי בין השורות, טענתי שאוסטר כנראה בדעיכה. שהוא כבר לא משקיע בנו ושהוא הגיע לשלב הסיכומים. טעיתי בגדול. ומכיוון שקראתי את כל ספריו של פול אוסטר, אני חושב ש-4321 הוא מהספרים הטובים ביותר שלו. לפחות בשלישייה הפותחת. ויש לאוסטר עשרות ספרים.

פול אוסטר הוא סופר יהודי אמריקני או אמריקני יהודי יליד 1947. אני חייב הרבה ליהודי הזה כי הוא הסופר שלימד אותי לקרוא ספר, לשקוע בספר ולהבין מה זה ספר. אני מודע לכך שפול אוסטר תמיד מסתובב על התפר שבין ספרות גבוהה לספרות 'מבדרת' ונעימה להעברת זמן (ולפעמים הוא גם מייצר זבל, יש לומר, וגם בספר הזה יש בהחלט איים של זבל) - עדיין הוא סופר שאני אקרא כל דבר שלו. אולי בעצם זה חלק מהעניין. אוסטר יודע יפה מאוד לכתוב גם ספרות גבוהה של ממש, ובכל זאת הוא מטייל על המרחב ועל התפר שבין סוגות הספרות. זו בחירה מודעת. כמו שף עילי שמוכן לפעמים להגיש לחמנייה עם נקניקייה. זו משקף הבנה אמיתית בבני אדם, צניעות וביטחון, ובעיקר - זה מצליח לגייס אנשים לרעיון של קריאת ספרים. אוסטר גם תמיד עוסק בספריו בספרות עצמה. הוא תמיד יעסוק בכתיבה, קריאה, ספרים וסופרים. שתי הבחירות האלה - ערבוב הרמות והעיסוק בספרות - הפכו אותו לסופר חשוב כל כך בחיי. הוא לימד אותי מה זה לקרוא והוא לימד אותי מה זו ספרות. הרגעים שגיבור הספר רעב לספרים ובולע ספר ועוד ספר ועוד ספר (תחי הדודה מילדרד שבנתה לו מסלול מרשים של קריאת חובה), והרגעים שהוא פשוט סוגר את עצמו בחדר וכותב וכותב וכותב - עשו לי חשק להיות פשוט אדם שרק קורא כל ימיו. להיות אדם שחי במרחבי הרוח. ששייך יותר לדמיון, לרעיונות ולנפש מאשר למציאות. אז כקורא נאמן של אוסטר שמחתי כל כך לקבל את הספר הענק הזה. העובי שלו שימח אותי עוד יותר - ידעתי שיש לי שבועות ארוכים למצוץ את הסוכרייה הזו.

הספר הזה ארוך כל כך כי הוא בעצם ארבעה ספרים. הספר מתחיל את סיפורו בתאריך המיוחד – 1.1.1900, היום שבו סבו של גיבור הספר ארצ'י פרגוסון יורד מהאונייה שהביאה אותו ממינסק לניו-יורק, אבל עלילת הספר בעצם מתחילה ב-1947, השנה שבה נולד גיבור הסיפור עצמו. והשנה אינה מקרית, זו השנה שבה נולד אוסטר עצמו. ופרגוסון כמו אוסטר נולד בניוארק, ניו-ג'רזי, ופרגוסון כמו אוסטר הופך לעיתונאי ולסופר. וגם הוא יהודי שהקשר שלו לכך רופף ומורכב. בעצם הספר הוא סוג של ביוגרפיה מורכבת או תמונת ראי לחייו של אוסטר עצמו. אחרי פרק הפתיחה שלוקח אותנו מתחילת דרכו של הסבא בארצות הברית עד לידתו של פרגוסון, הספר מתחיל להתקדם בארבעה ערוצים מקבילים. כלומר, אוסטר לוקח את אותו גיבור, עם אותו מבנה אישיות ועם אותם אנשים סביבו, ויוצר לכל אחד מהם סיפור חיים אחר, מקביל. זה קצת מורכב לקריאה - כל פרק מופיע בעצם ארבע פעמים וצריך לעקוב על איזה פרגוסון מדובר כעת (לזכותו של אוסטר ייאמר שהוא עוזר במידה מסוימת בהתמצאות בספר, אל תיבהלו), ואנחנו בעצם רואים איך סיפור חיים של אדם אחד יכול, בתזוזה קטנה של מאורעות, להפוך לסיפור אחר, או למרבה הצער גם להשתבש או להיגמר. הסיפור מתפצל ב-4321 בעקבות אירוע אחד שיוצר סיפור חיים אחר לגמרי. אירוע שלא נראה מכונן כל כך - האופן שבו נסגרה חנות מכשירי החשמל של אביו של פרגוסון. מתברר שאירוע כזה דווקא הוא נקודת הפיצול בעלילה. משם הכול משתנה. תזוזה קטנה שמשנה חיים שלמים.

זה חתיכת דבר. כל התרגילים המחשבתיים שאנחנו עושים לעצמנו - מה היה קורה אילו הייתי מתקבל לתיכון ההוא ולא להוא, אם הייתי כן עולה על האוטובוס שפספסתי, אם לא הייתי מתיישב ליד ההיא בקורס, אם ההורים שלי לא היו עוברים דירה ועוד ועוד. כל זה מקבל כאן פירוט והעמקה. אוסטר נוגע כאן שוב בשאלת המקריות של הקיום האנושי. זה נושא שרבים רבים חושבים עליו, ופה אוסטר הולך עליו עד הסוף. עושה רושם שהוא באמת החליט לבדוק את הנושא הזה ושהוא לומד אותו יחד איתנו כאן. זו חוויה חזקה מאוד. להבין כמה בקלות נתיב החיים שלנו יכול היה להשתנות לחלוטין. זה מעלה שאלות מופלאות על היחס בינינו לבין החיים שלנו. מה באמת משפיע על מה שקורה לנו בחיים? האם אנחנו הבמאי של החיים שלנו? שחקן ראשי בחיים שלנו? שחקן משנה? או אולי רק תפאורה של החיים שלנו עצמנו? אלה מחשבות מטלטלות. ההבנה הצנועה שאנחנו אולי לא ממש או אולי לא תמיד הבמאי של החיים האלה, משנה הרבה מאוד מעמדת הנפש שלנו בחיים ופותחת אפשרות להתנהלות אחרת לגמרי. זה גם המקום שבו כניסתו של א-לוהים לתמונה מתבקשת ומשמחת.

הספר הוא לא רק על התגלגלות החיים ולא רק על אוסטר עצמו. הוא גם ספר על ארצות הברית של אמריקה. הוא גדוש בסמלים אמריקניים, בפוליטיקה אמריקנית, במוצרים, במוסדות ובאירועים. וייטנאם, רצח קנדי, מחאות השחורים, הגזענות, האוכל, הבחירות לנשיאות, סרטים אמריקניים, מכשירי חשמל, בייסבול וכדורסל ועוד ועוד. ארצות הברית של אמריקה היא בהחלט הגיבורה השנייה של הסיפור. ומעניין מאוד לראות מה קרה ומה קורה לגיבורה הזו. היא גיבורה חשובה מאוד כי היא בעצם גם הגיבורה של חיינו היום. מהרבה בחינות, למרות דיבורי הסרק על שקיעתה של אמריקה, כולנו קצת ניצבים בחייה של הגיבורה הזו. לכן המפגש איתה – שדווקא כאן הספר מתבסס על דברים ממשיים שקרו וקיימים במציאות – הוא חשוב מאוד. בהזדמנות זו צר לי לבשר שהיהדות וישראל אינן שחקניות חשובות כל כך בספר. אנחנו נוטים לחשוב שאנחנו מרכז העולם, אבל כאן זה לא הנושא. והפרט הזה בפני עצמו מעורר חשיבה.

הספר מצוין בעיניי. כאמור, יש גם קטעים שאינם תפארת האנושות בספר, ולפעמים הוא גם מבלבל ומייגע. אבל אלה החיים שלנו, והספר עוסק בחיים. על כל מה שיש בהם. הצטערתי שהספר נגמר בגיל מוקדם מדי. הייתי שמח שהיינו ממשיכים קצת מעבר לגיל 30. יכולים להתרחש שם עוד הרבה דברים. אז אשמח לעוד 900 עמודים ככה. החורף עוד כאן ואין כמו ספר כזה לחורף. חורף טוב.

 

 

יעקב - סיפורה של משפחה, הרב פרופ' יונתן גרוסמן. ידיעות ספרים והרצוג: תשע"ט.

אנחנו לקראת סוף סיפוריו של יעקב בפרשות השבוע, ורציתי לשתף אתכם בספר הזה שקצת הלכתי איתו בפרשות האלה. כבר שנים אני מבין ש'שניים מקרא ואחד תרגום' בעצם מציע לנו לצרף כל שנה ללימוד ולקריאת פרשת השבוע מישהו שיתלווה אלינו. הספר הזה היה לי כאן שותף מרשים ורציני. השילוב של הקריאה המדוקדקת ששמה לב לכל מילה ומצליחה לזהות את עומק המשמעות שלה, עם המשמעות שהיא נושאת בקרבה מפני שהיא מוזכרת גם במקומות אחרים בתנ"ך, עם הקריאה הספרותית שרואה את הסיפור מלמעלה, עם קריאה אנושית מאוד, ובעיקר - עם הרבה יראת שמיים ומסורת – כל אלה יוצרים חיבור רחב יריעה, שהוא גם מאוד חדשני וגם מאוד לא. שילוב כזה הוא כנראה החלום הגדול של כל כותב יהודי. זהו חיבור שפותח את האפשרות להבין לעומק את יעקב אבינו, ובעצם להבין את היווצרותו של העם של יעקב – עם ישראל.

לא ייאמן כמה אוצרות עוד אפשר למצוא בתורה ובספר בראשית. יש לנו תורה אינסופית, היא משוכללת, מופלאה ורבת-שכבות וכל דור מחויב להמשיך, להעמיק ולגלות עוד ועוד דברים, ומתברר שיש מקום לכולם. ויותר משהספר הזה עושה סדר בסיפורי יעקב – הוא מראה לנו באיזו שקדנות ובאיזה עומק צריך ואפשר ללמוד תורה. באמת שיש לנו עוד הרבה עבודה.

זהו ספר שלישי בסדרה, אחרי הספר על סיפורי הראשית והספר על סיפורי אברהם, וזה באמת פרויקט גדול. בהקדמה לספר מודה הרב פרופ' גרוסמן לחבורה שאיתה הוא למד את הדברים. תורה שיוצאת מתוך לימוד בחבורה היא תמיד מיוחדת, וחבורה כזו היא מצד עצמה דבר מעורר השראה. מומלץ.

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
תרופה של פעם בשנה

  הטור של סיון רהב...

מחשבות מתחת לסכך

  הטור של סיון רהב...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם