חופשי לנצח Featured

 14 navov

דוד שמחון

חופשי זה, הרב חיים נבון. ידיעות ספרים: תשע"ט.

ספר חזק מאוד. ומטלטל. ויצירתי. אין ספק שהרב חיים נבון מעז לעשות כאן דברים שטרם נעשו. לא על ידו ולא על ידי אף אחד.

השנה היא 2089. 70 שנה מהיום. והעולם שונה לגמרי ממה שאנחנו מכירים. כל אדם מחזיק על האוזן התקן 'בננה' שהוא בעצם סמארטפון משוכלל בטירוף. הוא משדר ישירות למרכזי הראייה והשמיעה, הוא מקליט ומצלם את הכול סביבו בכל שעה נתונה והוא בעצם מנהל את כל חייו של האדם באמצעות אין-ספור יישומים שמתואמים בינם לבין עצמם. לא בכדי אין לבננה אפילו כפתור כיבוי. אנחנו בתל אביב. אור 32 הוא מידען, ורוט 23 היא עורכת דין. הקשר הזוגי, או הניסיון לקשר זוגי ביניהם, הוא מרכז העלילה האנושית של הספר. אבל הסיפור הוא בכלל לא עליהם - אלא על העולם שלנו ולאן הוא הגיע.

הרב חיים נבון עושה כאן עבודה עתידנית מרתקת, מקורית ויצירתית מאוד. הוא מנסה לחזות מה יקרה לעולם שלנו ב-70 השנים הקרובות. ויקרה המון. השילוב בין היכולות הטכנולוגיות החדשות - שידור למרכז הראייה והשמיעה, רחם מלאכותי, ביוטכנולוגיה ועוד, והטכנולוגיות שאנחנו כבר מתחילים להכיר - המכוניות האוטונומיות, האלגוריתם שמנתח בכל רגע מה מתאים לנו ובודק את התגובות הרגשיות שלנו בזמן אמת וההתממשקות בין כל הדברים לבין עצמם. כשכל אלה ישתלבו, ולא במקרה, עם שינויים אידאולוגיים הקשורים לדעיכה המוחלטת של המשפחה עד להפיכתה ללא חוקית - ייווצר עולם אחר לחלוטין שהרב חיים נבון מצליח לצייר אותו בחדות למעננו.

אין שינוי מציאות בלי שינוי שפה, ואכן השפה תשתנה וביטויים רבים שאנחנו מכירים יוחלפו באחרים. לוקח זמן להתרגל לכך בספר, אבל זה בהחלט עושה את העבודה. שוק הנדל"ן ישתנה מאוד - הייתם מאמינים שבעתיד ישלמו לכם כדי לגור במרכז תל אביב? נהיגה ובעלות על רכב יהיו כבר מזמן עניין לא רלוונטי וטיסות גם הן יהיו דבר די נדיר. העולם הרפואי יהיה אחר לחלוטין - כל אחד יחזיק את ה'רפואית' שתנטר את מצבו בכל רגע ותדע להתערב תרופתית בכל עת שיש צורך, למעשה - כל אחד יפתח את היום שלו בדקירה קטנה שתדע לסדר את כל שצריך. הצבא יהיה שונה לחלוטין וגם המלחמות כבר יעניינו הרבה פחות. מעניין שדווקא הפערים בין הפריפריה למרכז יגדלו מאוד והכבישים די ייזנחו, ובכלל - רחובות יוזנחו וערים שלמות יתמלאו הזנחה ומבנים נטושים.

הדרמה הגדולה תהיה כמובן בעניין הילודה, שגם היא תשתנה מאוד (הבאת ילד באופן טבעי תהיה בערך כמו שהיום מישהו יגדל פרה בחצר בשביל כוס חלב), וגם תרד באופן דרמטי. ילדי הזכוכית, עוד מילה בשפה החדשה, יהיו התוצר החדש של התהליך הזה (דרך אגב, אף שהספר עוסק בעתיד ובהשערות בנוגע לו - מעניין שאין בספר כל התייחסות לכמה דברים שלעת עתה נראים מרכזיים באופן שבו אנחנו חושבים על העתיד - ההתחממות הגלובלית, הדת בישראל ובעולם, מצב הפליטים ועוד ועוד. הספר עסוק בציור עתיד בנושא מסוים מאוד).

אולי הספר הוא לא רק לאזרחי 2089, אלא לנו היום. שם הספר 'חופשי זה' הוא כנראה התחלה של משפט משירו של יהודה פוליקר - חופשי זה לגמרי לבד. הספר בעצם מציג מציאות שלפיה לא רק שהאדם שינה את העולם - הוא שינה גם את עצמו. האדם ברא את עצמו מחדש. היצור החדש הזה, שאנחנו כבר קצת כמוהו, הוא חצי אדם חצי סמארטפון, חצי כאן וחצי בכל העולם, הוא פצצת מידע שלא יכולה לעשות דבר אחד בלבד במשך יותר מדקות ספורות

התמונה שהספר מציג אינה פשוטה. ולשם כך הספר מגיע אלינו. וכאן ביקורת קטנה: אל תבנו על עלילה מרגשת במיוחד בספר. הדמויות והסיפור הם רק רקע לסיפור הגדול של האנושות. הרב חיים נבון רצה בעיקר לומר לנו משהו והרבה פחות לספר סיפור. אין ספק שלעשות זאת דרך סיפור זה מאוד מאוד חזק, אבל אני לא יודע למה - אני לא ממש אוהב שסיפור הופך למניפולציה חינוכית ופדגוגית. אני מעריך שגם למען המסר - היה קורה משהו טוב אם לרגע הוא היה מפסיק להיות מחנך ומתחיל לתת לדמויות בספר לעשות מה שהן רוצות. אולי היינו מרוויחים גם ספרות טובה ולא רק מסר בצורת אגרוף לבטן. דרך אגב, גם 1984 - הרומן הדיסטופי הגדול של אורוול, שבלי ספק היה השראה לספר, עסוק בעיקר בלהעביר אלינו מסר ולייאש אותנו, ופחות בכתיבת רומן אנושי מסעיר.

וזו התחושה הגדולה של הספר. לרב חיים נבון אין זמן לספרות טובה. הוא חייב לתת לנו אגרוף לבטן ומהר. התחושה היא שהכותב מרגיש שאנחנו במלחמה עכשיו ואין זמן לשטויות. הדחיפות של הסופר מורגשת מכל עמוד. הוא בוחר לשמש כאן נביא זעם ולזעוק את נבואות החורבן שלו בכל מחיר. יש לי הערכה אדירה למי שבוחר להיות בתפקיד כזה ולמי שתובע מעצמו דחיפות כזו. למי שלא מאמין לרוגע של העולם ולובש את מדי המלחמה. אבל עולה כאן שאלה - האם זה באמת ככה? האם אנחנו רק במלחמה? האם ההתפתחות הטכנולוגית תהרוס אותנו עד כדי כך? האם האנושות הולכת להיפרד כל כך מהר ממבנה המשפחה ולפורר באופן מעשי את המשפחות? אין כאן אמון ועין טובה לשום תהליך שקורה סביבנו. אין בספר ראייה מורכבת. חסרה התחושה הבסיסית של הרב קוק, שהציונות הדתית אימצה באופן מעשי ואידאולוגי, שכל התהליכים הם לטובה ושהעולם הולך רק לקראת עוד אור וטוב (אלא אם כן הכוונה היא הליכה לקראת האור והטוב דרך חורבן מוחלט של האנושות הנוכחית). אין כאן אמונה במציאות ואין כאן התייחסות לכך שיש אלוקים שמנהל את העולם והכול לטובה. יש כאן פנייה נרעשת לאדם - תפסיק להרוס את העולם. כמעט כל מה שאתה עושה עכשיו בצעדים קטנים, חמודים ומלאי כוונות טובות - הופך לאט לאט לבריאה של מפלצת שאיש לא בחר בה. מתברר שהאדם מסוגל להרוס את העולם. מבחינה זו יש בספר אמונה גדולה ביכולת האדם. יש לזה משמעות אדירה - כי אולי אם האדם מסוגל עד כדי כך להרוס את העולם - אולי הוא גם מסוגל לתקן אותו. אולי. מעניין מאוד לקרוא את הספר הזה בהקשר של פרשות בראשית ונח.

וכאן עולה שאלה נוספת: למי הספר פונה? את מי הספר יכול לשכנע? האם מישהו מאיתנו באמת רוצה או יכול לעצור את הטכנולוגיה?האם אי פעם מאמץ כזה נשא פרי? האם האנושות הצליחה לדחות מעל פניה טכנולוגיה כי היא חששה מההשלכות הערכיות שלה?התחושה שאני יוצא מכל זה היא של חוסר אונים. ההתקדמות הטכנולוגית נראית כנחשול אדיר שלא בטוח שאפשר לעמוד מולו. כוחות גדולים מדי עומדים מול זה. ומצד שני - האם מחפשי החירות, השוויון והשחרור, שמכרסמים, לטענת הרב חיים נבון, במוסד המשפחה, יקראו ספר כזה?ישתכנעו? או שהספר נועד רק להעמיק את המחנאות והחשדנות?

אני חושב שהגיע הזמן שכל האנשים שחושבים שצריך להילחם ברוחות החדשות המאיימות על המשפחה יחשבו על אסטרטגיה טובה ויעילה לשינוי המצב בעולם. כי כרגע כנראה שכל מה שהמאבק מצליח לעשות הוא ליצור שני מחנות שמתרחקים זה מזה. צריך לחשוב על דרך ליצור קואליציות אסטרטגיות גדולות, קשובות ואפקטיביות שיצליחו לחבר המונים, ולא רק להראות לאחר התורן עד כמה הוא מסוכן ובעייתי.

אבל אולי צריך להסתכל קרוב יותר. אולי הספר הוא לא רק לאזרחי 2089, אלא לנו היום. שם הספר 'חופשי זה' הוא כנראה התחלה של משפט משירו של יהודה פוליקר - חופשי זה לגמרי לבד. הספר בעצם מציג מציאות שלפיה לא רק שהאדם שינה את העולם - הוא שינה גם את עצמו. האדם ברא את עצמו מחדש. היצור החדש הזה, שאנחנו כבר קצת כמוהו, הוא חצי אדם חצי סמארטפון, חצי כאן וחצי בכל העולם, הוא פצצת מידע שלא יכולה לעשות דבר אחד בלבד במשך יותר מדקות ספורות. האם הוא בודד יותר? אני לא יודע. ייתכן שדווקא האדם החדש הזה שאנחנו חלק ממנו הוא דווקא הראשון שמצליח להתגבר על הבדידות של המהפכה התעשייתית, העיור ופירוק המבנה של החמולות והשבטים.

כך או כך - אין ספק שבדידות היא בעיה כואבת. אולי אפשר לנסות להשקיע בשימוש ובפיתוח בטכנולוגיות להפגת הבדידות. אולי אפשר יהיה להפוך את 2089 לשנה של חברות, משפחה וקשרים לבביים אמיצים. ואם לא 2089, אפשר להתחיל את זה כבר מתש"ף. הדבר לגמרי בידינו ורק בשביל זה שווה מאוד לשים יד על הספר הזה.

מומלץ מאוד! חורף טוב.

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
מופת הגורן

  אבי רט כותב על...

התעשייה

  כל מה שרציתם לדעתם...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם