מחפשים בית

 14 books

דוד שמחון

עד שנגיע הביתה, מיכאל שיינפלד. ידיעות ספרים: תשע"ח.

להתלהב מדי ממשהו זה דבר שתמיד מעורר חשש. אתה עלול לא לצאת מגניב. הרבה יותר מגניב להסתייג ולהסתפק. עוד יותר קשה להתלהב מדברים של דתיים. זה באמת הכי לא מגניב. פשוט לא ייאמן כמה חשש יש לנו מהתלהבות.

אז אני מתגבר. כי הספר הזה של מיכאל שיינפלד הוא ממש נהדר. יסלחו לי חבריי הציניים והציני שבי - באמת אחד הספרים הטובים שקראתי בתקופה האחרונה. מיכאל שיינפלד עולה כאן לליגת-העל. אני חושב שזה הספר הראשון של סופר דתי שמספר על חיים דתיים שעלה לליגה הזאת. אפשר להרים כוסית.

הספר מספר על איתן פלס. אבא של מתן הקטן (המשפחתון של אלינור), בעל של ליאת (אחות בבית חולים) ומורה של י' 3. ואיזה מורה. מזמן לא פגשתי מורה רגיש, מסור ומקורי כל כך. וכאשר כל זה מגיע עם יכולת לאהוב ולהאהיב תורה וגמרא, זה כבר מופלא. כאילו הוא מבין באמת גם את התלמידים שלו וגם את הגמרא שהוא מלמד. פתאום הבנתי שאהבת תורה פירושה לדעת את התורה מבפנים ולהתרגש מכל שורה. המורה הזה נהדר כל כך, שהוא הצליח ליצור אפילו אצלי חשק לפתוח את מסכת פסחים לרגע. רק לטעום. הוא אפילו הצליח לעורר רצון להיות מורה ולפגוש ילדים בכיתה י'. איזה דבר.

המצב שבו אנחנו חיים היום, שבו רובנו מנהלים שתי מערכות חיים נפרדות לגמרי - של בית ושל עבודה - שבו אנחנו יוצאים בבוקר לעבודה וחוזרים בערב הביתה, הוא חדש ומוזר. לעיתים אני מרגיש שכל יום שלי הוא בעצם יומיים - היום של העבודה ולאחר מכן היום של הבית. מה הפלא שאני לא מוכן ללכת לישון מוקדם אם רק בערב התחלתי את היום האמיתי שלי, זה של הבית?

איתן וליאת נישאו בגיל מאוחר אחרי תסבוכות רבות, וכעת אחרי שנולד מתן הם מחכים לילד נוסף. הלב שלהם נקרע מרצון לילד נוסף, למשפחה אמיתית וחיה. ולילה אחד, בשעה 1:00 בלילה, נוקש על דלתם תמיר - התלמיד הכי מרשים, חכם ורגיש בכיתה. תמיר נכנס ובפשטות מבקש מאיתן לעבור לביתם ולהפוך להיות בנם. הבית שלו קר ומרוחק והוא מחפש הורים אמיתיים וחמים. מכאן מתחילה הדרמה. כי כולם גם נורא רוצים פתאום שהאופציה המעוותת הזאת תתממש. לרגעים הרעיון ההזוי הזה נראה מציאותי ואפשרי. ולאיתן פתאום יש מה להסתיר מהמנהל שלו ומההורים של תמיר. והגבולות בין הבית לעבודה מתמוססים והכול מתערבל ומסתחרר.

אחת הבעיות של סופרים דתיים היא שהם רוצים וצריכים לכתוב על חטאים ועל שקרים - כי משם נובעות העלילות, אבל הם לא באמת רוצים לתת לגיבור שלהם לחטוא חטא אמיתי ונורא - כי אז הגיבור יפסיק להיות אמין, במקרה הטוב, או שהספר יהפוך ללא ראוי לקריאה לקהל דתי. כאן מצליח מיכאל שיינפלד לתאר חטא ממשי עם כל המניירות של חטא - תשוקה, הסתרה, התחמקות ורגשות אשמה - בלי לפגוע בתורה ובלי לעבור את קו אי האמינות. יש רגעים בספר שעצרתי מרוב פחד שהגיבור אכן יעשה את המעשה הבלתי נסבל שהוא עומד לעשות. זה הישג שנובע מהבנה עמוקה גם של העולם של הגיבור וגם של הקוראים.

החטא של איתן, שהולך ומסתבך בספר, הוא שהוא באמת רוצה להפוך את תמיר לבנו. וזה לא רק זה - הוא הולך ומטשטש את ההבדלים בין בית לעבודה. הכול מתערבב לו. התלמידים שלו הופכים להיות כל עולמו, הם נהיים תלויים בו והבעיה היא שהוא גם נהיה תלוי בהם. הנוכחות של תמיר בבית שלו היא רק מקצה קיצון של האופן שבו הוא מפסיק להבדיל בין התפקיד שלו לבין החיים שלו. זה מרשים מאוד את כולם ונוגע ללב של כולם, אבל זה גם מתחיל להיראות לסביבה חשוד ומוזר. וכמו חטא טוב, החטא הזה מאמלל גם את אשתו, שתמיד מרגישה מחוץ לאיזה מעגל פנימי שהוא בנה עם תלמידיו. והצרה היא שזה מתחיל לפגוע גם בשיקול הדעת שלו עצמו.

אבל האם זה באמת חטא? משהו בעולם שלנו השתנה בנושא הזה מהקצה אל הקצה. ההפרדה בין החיים לבין העבודה הפכה להיות קדושה, ובעבורה הספר מנהל מערכה של חיבוטי נפש, ויכוחים ובירור. בעבר הלא מאוד רחוק זה לא היה כך. רוב האנשים עבדו בביתם, בנחלתם ועם בני משפחתם. לא רק חקלאים צמיתים, אלא גם רופאים ורבנים - היה להם חדר בבית שבו הם קיבלו קהל. לעיתים הם עבדו גם במקומות אחרים - אבל הכול בתוך הקהילה שבה הם חיו. המצב שבו אנחנו חיים היום, שבו רובנו מנהלים שתי מערכות חיים נפרדות לגמרי - של בית ושל עבודה - שבו אנחנו יוצאים בבוקר לעבודה וחוזרים בערב הביתה, הוא חדש ומוזר. לעיתים אני מרגיש שכל יום שלי הוא בעצם יומיים - היום של העבודה ולאחר מכן היום של הבית. מה הפלא שאני לא מוכן ללכת לישון מוקדם אם רק בערב התחלתי את היום האמיתי שלי, זה של הבית? אז אולי בעצם השאיפה של כולנו היא לבטל את ההבחנה הבריאה, הנכונה והשקולה בין החיים לבין העבודה? אולי ההפרדה הזאת נובעת מכך שהעבודה כבר לא באמת מעניינת אותנו? שאנחנו לא מוכנים למסור עליה את הנפש? אולי מורה שמכניס תלמיד לתוך ביתו הוא בעצם המודל הכי מרשים של מורה? אלה שאלות חשובות מאוד שנוגעות בבסיס של האופן שבו חיינו בנויים. אז איפה הבית שלי בעצם - בעבודה או בבית?

כי באמת הנושא האמיתי של הספר הוא בית. הבית והמשפחה. עד שנגיע הביתה. עד שכל הדמויות האבודות שבספר יגיעו הביתה יש דרך ארוכה מאוד מאוד. דרך מלאה שאלות, כאבים, ספקות, רוע, טיפשות וגם שמחה, טוב לב אינסופי, רוך, דאגה, תשומת לב, רגישות וקדושה. אני לא חושב שקראתי לאחרונה ספר שמספר את הסיפורים של זוגיות והורות בצורה מדויקת, נוגעת וגם מעודדת, מעוררת ומשמחת. הוא יודע בדיוק על מה הוא מדבר והוא יודע איך לספר את זה באמינות יוצאת דופן, שאתה שואל את עצמך אם הוא היה פעם בבית שלי וראה איך זה.

נקודה מעניינת בספר קשורה לקשרים המשפחתיים המובאים בספר. איתן גדל כבן יחיד להוריו וכעת יש לו ולליאת ילד אחד (בינתיים). הספר עוסק רבות בקשר בין בני זוג ועוד יותר מזה בקשר בין הורים לילדים. קשר אחד שכמעט ולא נמצא בספר, וכשהוא נמצא הוא די מבאס - זה הקשר עם אחים ואחיות. אני לא יודע למה שיינפלד בחר לספר זאת ככה - אבל גם ההיעדר שלהם בספר נוקב וכואב. וואו. איזה סיפור זה להיות בן יחיד. אז אם יש לכם אחים או אחיות - תחגגו עד סוף היום. קיבלתם מתנה ענקית.

הערה אחרונה. כתבתי בהתחלה שהספר הזה הוא אחד הספרים הראשונים של סופר דתי שעולה לליגת-העל. הדתיות בספר חיה ובוערת - כולל שיעורי הרב איתן על מסכת פסחים וכולל הרהורים עמוקים על אמונה, תפילה והקב"ה. אבל אף על פי שכל אלה נוכחים מאוד בספר - הם לא המטרה שלו. מיכאל שיינפלד לא מנסה לחנך אותנו בעניין הזה. זה פשוט שם כי הם כאלה. זה מיוחד. הדתיות היא החיים והחיים הם דתיות. זה כבר לא תוספת לסיפור כדי לשים כיפה על הגיבור וזה גם לא סיפור שעוטף דבר תורה - זה פשוט שם.

מיכאל שיינפלד עשה פה דבר גדול. מומלץ.

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
היסטוריה על סולם אחד

  הטור האישי של סיון...

מנהלי בית ספר, לכאן

  אבינועם הרש ביוזמה חדשה...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

איתן 054-5764476

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם