בין רב ותלמיד

10 books

דוד שמחון

יערב שיחי - שיחות עם הרב יעקב אריאל על השקפה, עבודה ה' ופרקי חיים, ארלה הראל. הוצאת דברי שיר: תשע"ח.

הספר הזה בעיקר מעורר קנאה בכותב שלו - הרב ארלה הראל. שנה שלמה ישב הרב ארלה הראל עם הרב יעקב אריאל ופשוט שוחח אתו. והשיחות האלה הן הספר. ספר רחב יריעה שעוסק באוסף אדיר של נושאים - אישיים, תורניים, הלכתיים, רוחניים, ציבוריים, תרבותיים, פוליטיים ועוד ועוד. גם נושאים תורניים ממש וגם נושאים אקטואליים ממש. בכל נושא מצליח הרב הראל לשאול שאלות טובות, מדויקות, ובעיקר כאלה שמאפשרות לרב אריאל לומר בדיוק את מה שהוא רוצה לומר. השיחות מופיעות כפי שהן - שאלות ותשובות, הערות ביניים, מחשבות אסוציאטיביות ואנקדוטות נלוות. ניכר מהספר שמדובר בשיחות חמות, לבביות, נינוחות ועמוקות עמוקות. כמעט אפשר לשמוע את הלגימות מכוס התה שהייתה מונחת על השולחן בשיחה.

הספר חשוב כי הוא מאפשר מפגש פשוט וישיר של כל אחד עם הרב יעקב אריאל, עם אישיותו, עם תורתו ועם השקפותיו. הוא מאפשר נגיעה במשהו שלרוב רק תלמידים קרובים זוכים לו - ולזה מזמין אותנו הרב ארלה הראל - לאינטימיות שבין רב ותלמידו. אומרים בחסידות שאם שלמה המלך היה חווה קשר בין רבי לחסיד - הוא היה כותב את שיר השירים על הקשר הזה ולא על הקשר הזוגי בין איש לאישה. זו אמירה מטורפת, אבל היא בהחלט נותנת הצצה לאפשרויות שגלומות בקשר בין רב לתלמיד. הספר לא רק עוזר מאוד להרגיש את זה - הוא גם מצרף אותנו למפגשים המיוחדים האלה.

התורה, במובן הרחב והעמוק של המילה, שמועברת באמצעות שיחה או אפילו פטפוט כזה עם רב - היא אחרת לגמרי. היא רלוונטית, היא נוגעת והיא חמה חמה. ברור שלא כולם זוכים (או מאפשרים לעצמם) להיות בקשר כזה עם רבם ולכן הספר הזה חשוב כל כך - לא רק בגלל דמותו המיוחדת והנדירה של הרב יעקב אריאל, אלא מכיוון שהוא מציג צורה מופלאה של קשר בין רב לתלמיד ובעצם מציע כאן תפיסה אחרת לגמרי של רב.

הרב יעקב אריאל, שעם הגיעו לגיל 80 לא מזמן פרש מרבנות העיר רמת גן, הוא בלי ספק דמות חשובה מאוד והכרחית בישראל. הספר מעיד על כך בכל עמוד ועמוד - השילוב בין היושר, החיבור לתורה ולקדושה, הפרגמטיות, חוש ההומור, המחויבות והאחריות לעם ישראל, ההבנה העמוקה של המציאות ושל ההלכה - מיוחדים במינם וחשובים כל כך. הספר הזה מפגיש אותנו עם כל אלה היטב ובאותה הזדמנות גם מחדש ז'אנר מקורי, נכון ומדויק, שראוי להעתקות רבות עם דמויות ועם רבנים נוספים.

מומלץ מאוד.

שו"ת הדף היומי - שאלות ותשובות בענייני הדף היומי, עריכה: הראל שפירא. הוצאת פורטל הדף היומי: תשע"ח.

תקופה ארוכה למדתי דף יומי. כמעט חצי ש"ס עברתי. אחר כך מאורעות החיים כבשו אותי ואיכשהו יצאתי מהסיפור הזה, ולחזור אליו - קשה מאוד. מאז כבר סיימו ש"ס אחד ועוד מעט כבר עוד אחד ואני עוד תקוע אי שם במסכת בבא קמא, עוד יבוא יום שאחזור בדיוק לשם. אני מצהיר את זה כאן ואתם מוזמנים לשאול אותי על זה מדי פעם.

התקופה שהייתי בדף היומי הראתה לי את העצמה של הלימוד הזה. החיים עם דף יומי והחיים בלי דף יומי שונים לגמרי. נכון, יש בחיים עם דף יומי תחושת נרדפות לא נגמרת ולא פעם גם לחץ. הימים תמיד מחולקים לשניים - לפני הדף ואחרי הדף. לפעמים הרגשתי שרק כשסיימתי את הדף היומי התחיל היום שלי והתחלתי לנשום. לא קל לי ללמוד גמרא ובדרך כלל זה לקח לי זמן ארוך יחסית, ולא פעם הלימוד היה פשוט מועקה לא משמחת. אבל אני עדיין מקנא בעצמי בתקופה הזאת ומקווה מאוד לחזור אליה. זו תחושה שנמצאים בעניינים. תחושה שיש בכל יום דבר אחד שבטוח שווה משהו. החיים של האדם על עצמו שונים לגמרי כשהוא בתוך הדף היומי. אתה לא רק מחובר יותר לתורה ולקב"ה - אתה חלק מהסיפור הזה כל הזמן וכל היום.

ולכן כל דבר שמעודד למידת דף יומי הוא חשוב ומשמח, והספר הזה בהחלט מעורר חשק. הוא מכיל כ-150 שאלות ותשובות על למידת דף יומי - מתי ללמוד, עם מי מומלץ, במה עדיף להשקיע בלימוד, איך להישאר בקצב ועוד ועוד. התשובות שערוכות מפיהם של רבנים ולומדים רבים - פשוטות, ענייניות ובגובה העיניים. העצמה של הספר הקטן והחשוב הזה היא שהוא בעצם הרבה יותר רחב משאלות על הדף היומי; הוא מתמודד עם אתגר גדול בהרבה: איך אפשר לשלב בחיים לימוד תורה בקביעות. ובלי סיסמאות ובלי להתייאש הוא מצליח לתת גם עצות טובות, גם חשק וגם עומק גדול. מומלץ.

אילו הייתי קוף, חנה גולדברג. איורים: אביאל בסיל. הוצאת עם עובד: תשע"ח.

ספר ילדים מתוק ונהדר. גם נראה מצוין (אודות לציורים החינניים, הצבעוניים ומלאי החיים של אביאל בסיל) וגם כיף מאוד לקריאה לילדים. קולח, חמוד ועשוי היטב.

בעלי חיים הם נוחים כי משום מה ילדים חווים אותם כנחמדים. הספר כרגיל מסתיים בשמחה להיות אני, כמו ספרי ילדים רבים. אבל בדרך הוא בהחלט מאתגר את הגבולות שקיבלנו לאור מאפיינינו הביולוגיים והזואולוגיים - וזה בדיוק סוג ספרי הילדים שאני אוהב - קצת מערערים, קצת פרועים וקצת נותנים חשק לילד לבטל איזו מגבלה או שתיים שמוטלות עליו מטבע בריאתו או בגלל סביבתו

בעלי חיים תמיד משמשים בסיפורי ילדים דרך לשוחח על עצמנו. בעלי חיים הם נוחים כי אפשר לסווג אותם בקלות (מה שפחות מקובל לעשות עם בני אדם), והם נוחים כי משום מה ילדים חווים אותם כנחמדים. הספר מספר מה היה קורה אילו הייתי ג'ירפה (הייתי עומד במים העמוקים בברכה למשל), חולד, גחלילית או תמנון ומעורר את קנאתנו ביכולות של בעלי החיים האחרים. הספר כרגיל מסתיים בשמחה להיות אני, כמו ספרי ילדים רבים. אבל בדרך הוא בהחלט מאתגר את הגבולות שקיבלנו לאור מאפיינינו הביולוגיים והזואולוגיים - וזה בדיוק סוג ספרי הילדים שאני אוהב - קצת מערערים, קצת פרועים וקצת נותנים חשק לילד לבטל איזו מגבלה או שתיים שמוטלות עליו מטבע בריאתו או בגלל סביבתו. אולי הילד שלכם לא ממש ירצה להיות עטלף, אבל יש סיכוי שעם עוד קצת עבודה הוא ירצה להיות משיח או לפחות לזכות באירוויזיון. מומלץ בהחלט.

 צילום: פייסבוק, דברי שיר, ערב השקת הספר

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
הקרב על כללי המשחק

  הרב איתי אליצור על...

"נו, מה עם ילדים?"

  סקירת הצגה חדשה שפותחת...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם