אומרים שהיה כאן שמח

12 books

 

דוד שמחון

 

הילד הזה – פרקי ילדות ונעורים, יהודה אטלס. הוצאת עם עובד: תשע"ז.

boy

יהודה אטלס, מחבר סדרת הספרים הקלסיים והמופלאים 'הילד הזה הוא אני', מוציא עכשיו ספר אישי ואוטוביוגרפי על ילדותו ונערותו בעין עירון. בהתחלה התכוונתי רק לדפדף, אבל מצאתי את עצמי ממש מתמכר. נשביתי בקסם של הספר הזה.

ספרים אוטוביוגרפיים תמיד נראים לי קצת בעייתיים. ביוגרפיות אני יכול להבין: מישהו חושב שמישהו אחר הוא איש חשוב ומעניין ובוחר לשתף בסיפור המעניין והחשוב. אבל מי הבן אדם שחושב את עצמו כל כך עד שהוא מוציא ספר על חייו שלו וחושב שזה יעניין אחרים? ובאמת יש לא מעט ספרים אוטוביוגרפיים מוזרים ומיותרים. כאן זה ממש לא כך, ולמרבה הפלא אין שמץ גאווה ותחושת חשיבות עצמית בספר הזה. למעשה, ההקדמה לספר, שמסבירה על כתיבת הספר, היא אחד הטקסטים החינניים והצנועים שקראתי אי פעם. אטלס בעצמו לא בטוח שהספר יעניין מישהו ומייעד אותו בעיקר לילדיו ולקרוביו, והוא מוציא אותו כדי לאפשר הצצה גם למעוניינים. הוא רוצה להעניק פה לעולם שנעלם, ומציע אותו לציבור במבוכה. מבוכה היא תמיד התחלה טובה לספר.

 

הספר מספר באופן די כרונולוגי את סיפור חייו של יהודה (יודה) אטלס (נולד ב-1937), שהיה ילד ונער בעין עירון בשנות ה-40 וה-50. השנים הללו ידועות לנו בעיקר כשנות השואה, המחתרות, הקמת המדינה וביסוס המדינה שקמה זה עתה, ודי מפתיע לקרוא פתאום על השנים האלה מזווית הראייה של ילד שחי בסך הכול חיי שגרה של משפחה פשוטה במושב, על הליכה לגן הילדים ולבית הספר, על ההתמודדויות החברתיות, הלימודים, העבודה במשק, התשוקה לעט נובע ושנאת הגבינה הלבנה שהכריחו אותו לאכול. גם השואה וגם מלחמת השחרור עברו על יהודה אטלס הילד די מהצד. הוא מתאר שחיילים יצאו מהמושב לפשיטות בסביבה ומספר גם שראה אלונקות עם פצועים והרוגים, אבל זה היה עוד אירוע בילדותו, בין מסיבת סוף השנה לשיפוץ בור הספיגה.

 

ההבנה שליד כל האירועים הגדולים וההיסטוריים התקיימו חיים די נורמליים היא חשובה מאוד. מסתבר שאפשר לחיות בתקופה קריטית ומסעירה ובכלל לא להרגיש את זה ולהתייחס אליה ככה. ואולי בעצם ההיסטוריה שאנחנו לומדים היא רק זווית אחת של המתרחש. אולי מה שמתואר לנו בתקופה מסוימת כאירוע היסטורי וגדול לאו דווקא היה כזה, וייתכן שמישהו בחר לספר אותו ככה. מתברר שהיסטוריה היא רק סיפור ורק דרך אחת לתאר את מה שהתרחש. לא תמיד ברור מה חשוב יותר ממה ומה גורם לאירוע להיות אירוע שמפארים אותו ומתרגשים ממנו. ההבנה הזאת מציעה לכולנו להיות קצת ביקורתיים כאשר מישהו מספר לנו על משהו שקורה או על משהו שקרה.

 

עוד נקודה מעניינת בספר היא שגרת היומיום: עבודות הבית אז היו חתיכת תיק, הטיפול המתמיד במשק, שתי החליבות היומיות שאליהן היה מחויב גם נער צעיר, הכביסה, הכנת החמאה והשמנת ועוד ועוד. מלאכות החיים הפשוטות גבו שעות רבות וכמעט את כל כוחות הנפש. כך נוצרו חיים שאין בהם לא תרבות ולא רוח אלא בעיקר שרידות ועבודה קשה ומתמדת. אטלס מספר בקנאה שבקיבוצים הצליחו איכשהו לשמור את הראש מעל המים ולארגן ערבי תרבות, שיח ושירה, אבל רוב האנשים המבוגרים שהוא הכיר בילדותו פשוט היו עבדים למשק שלהם. חופשות כמעט לא באו בחשבון, גם לא בזבזנות. הספר אינו עוסק בהשוואות להיום אלא רק בתיאור פשוט של המתרחש אז, אבל ההשוואה נדרשת. לא ייאמן עד כמה החיים שלנו קלים ונוחים יותר היום. לא תמיד הנוסטלגיה חכמה ומבוססת כל כך. מעניין מה אנחנו עושים עם כל הזמן שהתפנה לנו.

ההבנה שליד כל האירועים הגדולים וההיסטוריים התקיימו חיים די נורמליים היא חשובה מאודמסתבר שאפשר לחיות בתקופה קריטית ומסעירה ובכלל לא להרגיש את זה ולהתייחס אליה ככהואולי בעצם ההיסטוריה שאנחנו לומדים היא רק זווית אחת של המתרחש

 

הספר מספר את ילדותו ונערותו של 'הילד הזה', יהודה אטלס, שהפך בהמשך למחבר הקלסיקה הגדולה 'הילד הזה הוא אני'. זה סיפור פשוט על התהוותו של סופר ואדם שכולו ישראליות, כנות ופשטות. אני לגמרי בעד.

 

שיג ושיח – קריאות חדשות בפרשת השבוע, הרב יונתן זקס. הוצאת מגיד: תשע"ז.

sig va sich draft 08 book 1

בעקבות דיון על הספר אמר לי חבר שהיו תקופות שעובדת קיומו של הרב זקס היא שאפשרה לו להישאר אדם דתי ומאמין. כלומר, אם יש יהודי כמו הרב יונתן זקס – רך, קשוב, חכם, הומניסט, רלוונטי ופתוח – שגם נשאר כזה וגם מקיים מצוות ונושא בתפקיד רב, סימן שזה אפשרי; שהיהדות יכולה לחיות בכפיפה אחת עם ערכים אלו. זו בלי ספק הבשורה של הרב יונתן זקס, שמכהונה כרב הראשי של יהודי בריטניה הולך וחודר לעולמנו. אין שום ספק שהקול שהרב זקס מביא אתו הוא קול מקורי, יצירתי וחשוב, קול של יראת שמים הכרוכה באהבת אדם.

 

הספר הוא ספר מאמרים ודרשות לפרשות השבוע של ספר בראשית ושמות. הדרשות כתובות בשפה קולחת ומרתקת והן מקוריות וחדשניות. הרב זקס משבץ בהן הרבה חכמה בת זמננו ואנשי הגות מהעולם בכלל.

 

בראשית – סיפורן של התחלות, יונתן גרוסמן. הוצאת ידיעות ספרים ומכללת הרצוג: תשע"ז.

bereshit

פשוט לי שכשאומרים שאדם חייב "להשלים פרשיותיו עם הציבור שניים מקרא ואחד תרגום" מזמינים כל אחד להוסיף מעבר ל'שניים מקרא' גם פרשן או הוגה ללוות את הלימוד של פרשות השבוע. הפשט הוא ללמוד שניים מקרא ואחד תרגום עם אונקלוס, אבל רבים כבר החליפו את התרגום או הוסיפו עליו את רש"י. פגשתי פעם מישהו שלומד שניים מקרא ובכל שנה מצרף ספר אחר ללוות אותו בדרך – פעם זה היה רש"י, אחר כך רמב"ן, אחרי זה מדרש רבה וזוהר – ובשנים האחרונות הוא לוקח גם כותבים בני זמננו. מעבר לשקדנות מעוררת הקנאה ולרוחב היריעה שנפרסת כאן לאורך שנים, יש כאן תפיסה עמוקה על כוחן של התורה שבכתב ושל התורה שבעל פה. מבחינה זו גם ספרו של הרב הפרופסור יונתן גרוסמן ירד עם התורה מסיני וגם הוא ראוי להיות 'התרגום' באחת השנים.

 

ספרו של גרוסמן מציע ניתוח ספרותי מעמיק ורחב יריעה לפרקים א–יא בבראשית. לאחר שבספריו הקודמים עסק בפרקים שלאחר מכן, בסיפורי אברהם, הוא חוזר כאן אל הראשית ואל היסודות שהתורה מציעה לנו בפרשת בראשית ונח, אל יסודות הבחירה החופשית, האנושיות, הלאומיות, היצריות, המוסר והדת, וכל זה במבט ספרותי ומעמיק בפסוקים, במדרשים ובפרשנים הרבים.

 

בכל שנה יש לי תחושה שפרשת בראשית ונח עוברות מהר מדי. יש כל כך הרבה מה ללמוד ולהבין בפרשות אלה, והן – כמו שעון – מאחורינו בתוך שבועיים. אז למי שמרגיש עוד צורך לעיין ולפגוש את הפרקים והפסוקים – את סיפור הבריאה, גן העדן, קין והבל, המבול ומגדל בבל – הספר מומלץ מאוד.

 

 

atarMbaolam

 

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
היועץ התורני של החוק

    עידו רכניץ על משפט...

המאבק במסתננים זקוק לכם

   שפי פז ממשיכה להיאבק...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם