לבחור

8 books

דוד שמחון

רשימת האימהות, גלי מיר-תיבון. הוצאת עם עובד: תשע"ז.

כבר כמה שבועות שהספר הזה יושב פה על אדן החלון. ראיתי אותו וידעתי שהוא יהיה ספר מצוין אבל שהוא הולך להיות קשה. בסוף הגעתי אליו וגיליתי שהחושים שלי חדים – זה באמת היה ספר מצוין. והוא אכן היה קשה.

ד"ר גלי מיר-תיבון חקרה את תולדות המשפחה שלה. אחר כך, מתוך המחקר שלה, כתבה דוקטורט על הנהגת יהודי רומניה במלחמת העולם השנייה, ואז כתבה את הרומן הזה. קורות החיים האלה רלוונטיים כי הם מובילים את הרומן הזה, שמצליח גם להיות ראליסטי ואמין ולהתבסס על עובדות היסטוריות כהווייתן וגם להיות אנושי ורגיש ומרתק. זה חיבור מורכב ומרשים.

סיפורם של ראשי ההנהגה היהודית בימי השואה הוא טרגי מכל זווית וכיוון שבוחרים להסתכל עליו. היום אולי אנחנו יודעים להכיל באיזשהו אופן את המורכבות ואת ריבוי הזוויות, אבל בשנת 1945, שבה מתרחש הסיפור הזה, חיפשו להכריע מה שחור ומה לבן, מי גיבור ומי משת"פ עלוב, מי ראוי לאנדרטה ומי יישלח למאסר לכל חייו או לעולם הבא. אנשי המשטר הקומוניסטי בבוקרשט חקרו את מפקדי הצבא הרומני ששלחו את היהודים לגטאות ולמחנות וגם את ראשי ההנהגה היהודית שביצעו בפועל את האקציות. מי פושע ומי קרבן? למי הייתה ברירה לפעול אחרת? האם הצלת יהודים מכפרת על שליחתם של יהודים אחרים אל מותם או להפך? האם היה כאן שיתוף פעולה עם האויב או פעולה נועזת להצלת יהודים?

גטו מוגילב ברומניה היה מלא עד אפס מקום. תחלואה ומגפות וגם אבטלה רבה היו עלולים לפגוע בכל יושביו. לכול היה ברור שצריך 'לדלל' את הגטו, אך את מי שולחים? איזה קריטריון יכול לקבוע מי לחיים ומי למוות? מפתיע כמה תשובות יש לשאלה הזאת. מסתבר שהקריטריון הראשי היה קרבה לראשי הוועד: כל אחד מהם ניסה לשמור על המקורבים לו וכולם כאחד פגעו ביהודים הזרים, שבאו מבחוץ. אחריהם בא תורם של יהודים לא יצרניים שהם נטל על הציבור כולו. נשים וילדים היו מחוץ לתחום עד שלא הייתה ברירה וצריך היה למלא את המכסה. בגטו מוגילב בחרו לשלוח כאלף נשים וילדים אל מותם במחנה הרעבה. האם אכן היו חייבים להחליט כך או שהיה אפשר לבחור אחרת? שאלות נוראיות.

מה היה אילו. כמה דמויות בספר עסוקות בשאלה הזאת. מה היה קורה אילו ברחנו קודם, אילו עצרנו את הטרנספורט, אילו התחתנו עם אדם אחר, אילו הקדשנו יותר זמן לילדים שלנו, אילו התערבנו בזמן ולא שלחנו את האימהות והילדים אל מותם. מה היה אילו. ולמרות שהשאלה עקרה ולמרות שאת הנעשה אין להשיב, הכול ממשיכים להתענות ולהתענות בה.

הספר בנוי ברובו כפרוטוקול של חקירת ראשי הוועד בידי המשטר הקומוניסטי. במבט ראשון הפרוטוקולים משרים תחושת שעמום ויובש, אך אלו פרוטוקולים מרתקים המשמשים כתב הגנה לראשי הוועד, שאמנם עומדים למשפט ציבורי אך למען האמת מעמידים את עצמם במשפט יומיומי על מה שעשו ושואלים את עצמם בלי סוף אם היו יכולים או צריכים לפעול אחרת.

בין הפרוטוקולים משובצים סיפוריהן של כמה נשים מהגטו, שמקצתן היו באותו טרנספורט אימהות שנוי במחלוקת. אלו היו חלקים מאוד מאוד קשים לקריאה. היו רגעים שבהם הבנתי את ראשי הוועד ואת ההחלטה שלהם. הם באמת נשמעו משכנעים, אך כשבפרק הבא חוויתי את תוצאות ההחלטה הכול התהפך. אי אפשר למצוא הצדקה לכלום למראה סבל כזה. יימח שמם של הנאצים שגרמו למציאות הזוועתית הזאת להתקיים.

אסיים בדבריו של אחד מראשי הוועד: "אני חייב להגיד לך שגיבורים זאת כנראה אובססיה שלכם, הקומוניסטים, שמחפשים כל הזמן את הנועז והנשגב שבאדם. אבל אחד כמוני שעבר את המחנות, את הגטאות... יודע שלא היו שם גיבורים ולא הייתה גבורה. כולנו היינו אסירים, כולנו היינו מורעבים וחלשים. למה כל כך קשה לכם להבין שהיינו חסרי אונים?... אתם צריכים להשלים עם זה שהרעים ניצחו אז. הצבא האדום הגיע מאוחר מדי, וגם אם הצילו את גופנו, חלק מהנשמה שלנו מת שם... וגם הגישה ההפוכה, שכל מי ששרד שנתיים וחצי בגטאות ובמחנות הוא גיבור, גם הגישה הזאת מאוסה בעיניי. זאת הייתה רק הישרדות. תקשיב טוב: לא התנגדות, לא אומץ לב, לא התרסה. היינו בסך הכל יהודים שרצו לחיות. ובנוגע אליי, גם אם נדמה לך שדאגתי רק לעצמי, האמת היא שרציתי מאוד להציל יהודים, כמה שיותר יהודים בכל דרך אפשרית. אבל לא יכולתי להציל את כולם, לא היה איך להציל את כולם... הבנתי שאין בררה אלא ממש לבחור את מי להציל ועל מי לוותר, ושמההכרעה הזאת לא תהיה דרך חזרה".

אנחנו בתקופה שבה החיים זוהרים במלוא עצמתם. הספר הזה נתן לי שוב לראות עד כמה טוב לנו עכשיו. כמה נפלא שיש לי בבית ילדים שמשגעים לי את השכל. קיץ טוב.

55 דקות באנטבה, אורה מורג. הוצאת שוקן: תשע"ז

מבצע אנטבה או יונתן בשנת 1976 היה ללא ספק אחד האירועים המרגשים בתולדות המדינה. זה בדיוק סיפור מהסוג שאנחנו צריכים – סיפור עם טובים ורעים, עם נאמנות מופלאה של העם היהודי, עם גבורה, חכמה, תחושה ברורה של צדק ולצער הלב גם גיבור ששילם בחייו. גם מי שמכיר את הסיפור היטב יכול להתרגש ממנו שוב ושוב. האור והבהירות שהמבצע הזה מביא אתו כל כך חסרים לנו עכשיו, כשהכול מסובך ומורכב ומלא נרטיבים.

הספר של אורה מורג בונה את הסיפור מחדש ומצרף אליו נער ונערה שמצליחים כמובן לתרום תרומה משמעותית להצלחת צה"ל. אם הילדים שלכם סביב כיתה ד' ומשתעממים בחופש – ספר כזה יכול להיות נהדר בעבורם. עשו להם שבוע בנושא מבצע יונתן, שיקראו את הספר, יציירו מפות, יערכו חידון ויכתבו מכתב לביבי נתניהו. גם מעניין, גם גבורה וגם מעביר מלא זמן.

 

atarMbaolam

 

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
הנרות מלמדים

   סיון רהב על הרב...

איחוד הקדושות

   הרב מקובר לכינון בית...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם