עלי הדפנה

12 books

דוד שמחון

מה יקרה אם אמות מחר בבוקר - ספור חייה של דפנה מאיר, יפעת ארליך. ידיעות ספרים: תשע"ז.

נראה לי שאין אחד שלא שואל את עצמו את השאלה הזאת. מי בקול ומי בשקט בלילה לבד או ברגע של חשבון נפש. מי בפחד ובחרדה ומי בציניות ובצחוק אל מול פני המוות. מה יקרה אם לא נהיה פה, אם נחדל פתאום מלהיות. מה יקרה על הקרובים לנו. מה יקרה עם כל מה שעשינו פה בעולם ועם כל מה שלא הספקנו עוד לעשות.

ההקשר שבו דפנה מאיר כתבה את המשפט הזה, היה בתוך מכתב שכתבה לאחיות בקופת חולים היישובית כדי לשכנע אותן שהעולם יסתדר גם אם הן ישמרו על גבולות הזמן שלהן ולא יתנדבו יומם וליל לטובת המרפאה. היא ביקשה מהן לדמיין מה יקרה אם הן לא יגיעו למחרת לעבודה, כדי שיראו שהכל יהיה בסדר. שהמרפאה תמשיך לתפקד והחולים ימשיכו לקבל שירות.

יצא מאוד אירוני שדווקא דפנה מאיר אמרה את המשפט הזה, כי מאז שהיא נרצחה לפני כשנה, כל כך הרבה אנשים שהכירו אותה וגם כל כך הרבה אנשים שמעולם לא ידעו על קיומה קודם מותה – מוצאים את עצמם חסרים אותה ומתגעגעים אליה.

האמת היא שהופתעתי. ציפיתי שהספר, כמו רוב ספרי ההנצחה יאדיר יפאר וירומם את דפנה מאיר. ציפיתי לפגוש מעין הספד ארוך בו מונים את שבחיו של המת ולפתע כל הצדדים המכוערים בחייו נעלמים כלא היו, כולם הופכים לאוהביו, כולם מכירים בגדולתו, כל כולו תכלת. האמת שקצת קשה לי עם ספרים כאלה. כששומעים רק תשבחות ומחמאות, האמינות נשחקת. קשה להאמין עד הסוף למחמאה של מי שאומר רק דברים טובים. החיים לא כאלה ומי שמנסה לתאר אותם ככאלה מאבד אותי. זה לא אמין. לאנשים שאני אוהב יש בין כל שאר המעלות והיתרונות שלהם גם תכונות מעצבנות, ושלדים בארונות. אני מעורר אצל אנשים מסוימים הערכה ואצל אחרים דחיה ועצבים. ואם כולם היו אוהבים אותי – הייתי חושש מאוד שמשהו לא בסדר איתי, שאולי אני בעצם משעמם ונוח מדי. בחזרה לדפנה מאיר – שמחתי לפגוש בספר אישה מדהימה, וגם מעצבנת. אישה גדולה מהחיים, שלפעמים מתקטננת על שטויות. זה היה נפלא לראות שאפשר לכתוב ספר מכבד ואוהב ומעריך על דפנה בלי להוריד ממנה את הקוצים ובלי לשייף לה את הפינות. דפנה בעצמה כתבה על שדים שמתפרצים מתוכה, על המפלצת שהיא תהפוך להיות אם לא תישן מספיק – להפוך אותה לפלורנס נייטינגל היה מדכא.

וחלק מהדברים שדפנה אמרה באמת קשים לעיכול והביאו רבים להתעצבן עליה. כבר בחייה וגם לאחר מותה. כי דפנה לא נרתעה מלגעת באש, ומלהתעסק בסוגיות נפיצות ומלסלול דרכים חדשות ומלומר את מה שאף אחד אחר לא מעז לומר. היא ראתה בחיים שלה הזדמנות חד-פעמית שעלולה לעבור בכל רגע, והחליטה לחיות אותם כמו שצריך. תוך כדי הקריאה בספר היא גרמה לי לחשוב מחדש על כל כך הרבה דברים בחיים שלי.

דפנה התייחסה אל החיים במהפכנות מבחינתי – היא דרשה מהם שיתנו לה לא פחות משהיא נותנת להם. לא רק בגלל שהייתה לה ילדות קשה. פשוט כי מגיע לה! מי מאתנו מעז לומר את זה בגאון?

מוסכמות. תבניות. מה שצריך. מה שמקובל. מה שכולם עושים. מה שנכון ומה שראוי – דפנה שמה על כל אלה פס אחד ארוך. תשכחו מבחורה חסודה שמהנהנת בענווה. דפנה התייחסה אל החיים במהפכנות מבחינתי – היא דרשה מהם שיתנו לה לא פחות משהיא נותנת להם. לא רק בגלל שהייתה לה ילדות קשה. פשוט כי מגיע לה! מי מאתנו מעז לומר את זה בגאון? מגיע לי שיהיה לי טוב. ושאני אהנה מהחיים. מגיע לי לא לסבול מהדברים שאני שונא – אני לא חייב לשטוף כלים אם זה מה שמנחס לי את החיים. מגיע לי ליהנות ולהרגיש סיפוק בעבודה. מגיע לי לחגוג. מגיע לי שיהיה לי מלא מלא כסף. וזה לא סותר את העבודה הקשה, ואת הדרישה מעצמה לתת לאחרים. לקחת לביתה ילדי אומנה, לעבוד בסיעוד – בהחלפת חיתולים ורחיצת חולים סיעודיים.

הספר מתחיל בסיפור חייה של דפנה על ידי הסופרת העיתונאית יפעת ארליך אך מהר מאוד ארליך לוקחת צעד אחורה ונותנת למילים של דפנה לדבר לבד. קודם כל שאפו ליפעת ארליך. אני מניח שזאת משימה לא פשוטה בשביל סופרת לקחת צעד אחורה ולתת את הבמה למילים של מישהו אחר. ואחרי השאפו ליפעת ארליך שאפו עצום לדפנה מאיר. דפנה מאיר הייתה אישה עסוקה מאוד ובכל זאת היא כתבה בלי סוף. היא כתבה אלפי מיילים, ארוכים ומפורטים. היא כתבה לקולגות שלה, לבעלה, לחברות. לכולם. היא התנדבה לענות על שאלות של נשים באתר קולך ואחר כך באתר שפתחה בעצמה, כל כך הרבה מילים. והמילים כנות, חשופות, ישרות כמו פלס, לא עושות הנחות לא לעצמה ולא לאחרים. אני קורא את סיפור החיים של דפנה מאיר ובעצם אני קורא מדריך לחיים. ספר שהוא השראה לעולם איך אפשר לחיות באמת ובגדלות. איך ניתן לעצב את הפלסטלינה של סיפור חייך, איך לשמוח ולא להתמסכן. איך צריך לדרוש את מה שמגיע. איך לתת את כל מה שיש.

נתן כתב לקבוצת הקוראים שדפנה השתייכה אליה רק ימים ספורים, שלעולם לא ידעו עד כמה הם הפסידו. זאת התחושה המרכזית איתה סיימתי את הקריאה. אלוהים אדירים – איזו אישה. איזה הפסד.

 

 

רושם ראשוני

 

ונהר יוצא מעדן - שורשיהם של מועדי השנה בפרשת גן עדן, הרב אוריאל עיטם. הוצאת ישיבת ירוחם: תשע"ז.

כמה מעט אנחנו יודעים על גן עדן. וכמובן גם על גיהינום. אלה מושגים די בסיסיים בעולם היהודי ורוב מה שאנחנו יודעים עליהם מעודכן לגן חובה או לדרשות מפחידות ובלתי אמינות. למעשה, חלק ניכר מהיהודים הדתיים שאני פוגש סביבי לא בטוחים שהם בכלל מצליחים להאמין בדבר הזה.

בדיוק מאותה סיבה אחת הפרשות הסתומות בתורה היא פרשת גן עדן. הפרשה עם סיפור אדם וחווה, עץ הדעת ועץ החיים, הנחש והעונש נראים לנו יותר אגדה או משל מאשר סיפור אמיתי. הרב אוריאל עיטם, ממקימי ישיבת ההסדר בירוחם נכנס בדיוק למרחב הזה. הוא מזהה את פרשיית גן עדן כסיפור מכונן בהבנת הווייתנו בעולם והופך את הדיבור לגן עדן לדיבור רלבנטי ובהיר. אבל הוא לא מסתפק בזה. הספר מסתכל על הדברים דרך האפשרות לתקן ולהתחבר מחדש לגן עדן באמצעות מועדי ישראל. כלומר, מסתבר שמטרתם הפנימית והעמוקה של החגים בשנה היא דרמטית הרבה יותר - כלפי מי שחווה את החג וכלפי העולם בכלל. הספר 'ונהר יוצא מעדן' עוסק בפסח, ספירת העומר ושבועות. אז זהו, כדאי להתחיל להתכונן.

מבצע קהיר - שליחות חשאית 03, דנה אלעזר הלוי. ידיעות ספרים - אחוזת בית: תשע"ז.

ספר נוסף בסדרת הספרים לנוער 'שליחות חשאית'. ואחרי שחבורת הילדים פעלה בשירות המוסד בברלין ובמנהטן - הגיע הזמן לקהיר. הפעם חבורת הילדים מגויסת רשמית למוסד ויוצאת למשימה חדשה. ספר נוער המשלב את המיסתורין והמתח שבספרי הריגול יחד עם עיסוק בהקשרים חברתיים וביכולת לגבש קבוצה גם בתנאים מורכבים. קחו אופציה למתנה.

תגידי שאת אחת מהם, אואם אקפן. עם עובד - הספרייה לעם: תשע"ז.

יבשת אפריקה. היבשת האומללה בעולם. ניגריה. לשם הספר ייקח אתכם. כמה מעט אנחנו יודעים על היבשת הזו. כמה שהאנושות השאירה את היבשת הזו מאחור. יבשת המלאה רעב, מלחמות, טבח, עוני נורא ושלטונות מושחתים. ואחרי כל המילים הגדולות האלה תמיד יש גם ילדים. ילדים שמשלמים מחיר על כל מה שסביבם. הספר מכיל שישה סיפורים קצרים המספרים את סיפורם של הילדים ביבשת אפריקה ומאפשר להכיר את עולמם ואת מה שבאמת מתרחש שם.

אחת המתנות הכי גדולות שספר יכול לתת זה הנדודים - ההזדמנות לפגוש כל מקום. אני לא בטוח שתמיד נוח לנו לפגוש כל מקום - אבל לפעמים זו פשוט חובה מוסרית.

atarMbaolam

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
מבחן השבת העולמי

    מוטי קרפל במאמר לכבוד...

הציבור קורא לה'

    מזכ"ל אריאל במאמר לחודש...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם