ויגדל הנער

12 books

 

דוד שמחון

הארי פוטר והילד המקולל. ג'יי קיי רולינג, ג'ון טיפאני וג'ק ת'ורן. ידיעות ספרים: תשע"ז.

12 harry-potter-and-cursed-child 1 x5

 

הייתה לי ציפייה גדולה לספר. קוראי הארי פוטר מושבעים יבינו שהצורך בספר הבא הוא חיוני. למזלי את שבעת הספרים קראתי לאחר שפורסמו כולם, כך שיכולתי לקרוא אותם ברצף נהדר. אוי, איזה כיף זה היה. הסתובבתי תקופה לא קצרה בעולם מופלא של קסם. האמת היא שבעיקרון אני ממש לא מקוראי הפנטזיה, אבל הארי פוטר איכשהו תפס אותי (למרות שאותו כדמות לא סבלתי לרגע, ילד שחצן), ובאמת שזה פשוט היה כיף. אין הרבה ספרים כאלה. כששמעתי שהספר השמיני בדרך חיכיתי לו בכיליון עיניים וברצון לשחזר את החוויה, אבל התאכזבתי. נראה שלא תמיד אפשר לשחזר חוויה. צריך להתרגל לרעיון הזה.

הסיפור השמיני שונה משבעת ספרי הסדרה המקוריים. קודם כול, ג'יי קיי רולינג לא כתבה אותו אלא רק חתומה על הרעיונות. כמו כן הסיפור כתוב כמחזה ולא כרומן (מערכות, תפאורה, הוראות במה, דיאלוגים וכו'). נדרש זמן להתרגל לזה ובאיזשהו שלב זה מפסיק להפריע – אך זה בהחלט לא אותו דבר. לבסוף, העלילה מתרחשת 19 שנה אחרי הקרב הגדול. הארי, רון והרמיוני הם מבוגרים בני 40, וזה כבר סיפור אחר.

העלילה עוקבת אחרי בנו של הארי, אלבוס סוורוס פּוֹטר, ואחר חברותו עם סקורפיוס מאלפוי (אכן, הבן של), ובין שני הילדים הדחויים מבחינה חברתית מתפתחת חברות אמיצה. יחד הם יוצאים להרפתקה שמטרתה לחזור אחורה בזמן ולהציל את סדריק דיגורי, שמת בטורניר הקוסמים המשולש בספר הרביעי בסדרה, ואגב מסעם הם מתמודדים עם הקשרים הסבוכים שלהם עם האבות שלהם ועם התעוררות הסכנה שוולדמורט הולך לחזור.

נתחיל בבעיות? הסיפור השמיני לא חידש הרבה. נראה שהכול כבר נאמר ואפילו התפניות די צפויות. קסם הנעורים של הארי, רון והרמיוני כבר איננו. כמבוגרים הם מעוררים הרבה פחות הזדהות והתכונות הפחות נעימות שלהם נהיות בולטות יותר. הארי נראה מרוכז בעצמו מאי פעם, רון מנהל את חנות הטריקים של פרד וג'ורג' אך ניסיונותיו להיות קליל ומצחיק אינם אמינים והרמיוני נשארה יודעת כול כפי שהייתה, אלא שעכשיו היא גם שרת הקסמים. גם הדמויות של הדור הצעיר (אלבוס וסקורפיוס) לא עוררו בי הזדהות ואמון.

הסיפור כולו בנוי מחזרות בזמן ומקפיצות קדימה ואחורה. כמי שקרא את הספר האחרון בסדרה אי אז לפני עשור כמעט התקשיתי להיזכר בפרטים ולעקוב אחרי העלילה (מי זוכר בכלל מי זה סדריק דיגורי?). חוץ מהקפיצות בזמן היו לא מעט חורים בעלילה ובבניית הדמויות, והם הקשו עליי להיסחף ולהתמסר לקסם. חמור מכול, הספר נהיה בסוף דביק כל כך שהתקשיתי לנשום. גם בסדרה המקורית היה לא מעט קיטש, אך רולינג השכילה לשזור את הקיטש בתערובת מציאותית יותר, המכילה גם קושי ועצב (אוי, כמה שכאבה לי הפרדה מדמבלדור).

ולמה בכל זאת כדאי לקרוא? מה לעשות, מתגעגעים. עברו הרבה שנים בלי שפגשתי את הפוטרים, ותהיתי מה העניינים אתם. תמיד עושה טוב על הלב לגלגל על הלשון לחשי קסם ולדמיין שוב מגרש קווידיץ'. יש משהו כיפי בלראות מה קרה אחרי ה'והם חיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה', ויש משהו מעניין בלראות את הארי, רון והרמיוני נעשים מבוגרים אחראים המחפשים איך להתמודד עם ילדים שחושבים שהם יצילו את העולם. וחוץ מכל זה, כמו בכל ספרי הארי פוטר יש סוגיות אוניברסליות ואישיות השזורות בעלילה ומחברות אליה כל אחד: יחסי אבות ובנים, חברות, קבלת השונה ועוד.

עוד נקודה שעוררה בי עניין היא היקומים המקבילים. אלבוס וסקורפיוס מנסים להחזיר את סדריק דיגורי לחיים (ולרגע גם נראה שהם מצליחים), אך הם מגלים ששינוי קטן בעבר יכול להוביל לשינויים דרמטיים שהם לא הביאו בחשבון. אפילו וולדמורט יכול לחזור לחיים. יקומים מקבילים הם אפקט די לעוס, ובכל זאת הספר הנביט אצלי מחשבות: לאן הייתי רוצה לחזור? מה הייתי רוצה לשנות? אילו דברים רעים לכאורה הולידו מתוכם דברים טובים? מעניין.

לסיכום, הספר נכתב כמחזה. מהביקורות שקראתי נראה שהמחזה מרשים וסוחף וכל הכרטיסים עד סוף 2017 נמכרו. אני מתאר לעצמי שלראות את 'הילד המקולל' על הבמה בלונדון ולחזות בקסם מול העיניים זו חוויה יוצאת דופן וסוחפת. לצערי לא זכיתי ונשארתי עם הספר ביד. היה נעים להיזכר וגם להבין שכמו הארי פוטר גם אני כנראה הזדקנתי בעשור. וזה בסדר.

יש משהו כיפי בלראות מה קרה אחרי ה'והם חיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה', ויש משהו מעניין בלראות את הארי, רון והרמיוני נעשים מבוגרים אחראים המחפשים איך להתמודד עם ילדים שחושבים שהם יצילו את העולם
תורה ויצירה

וחנה היא מדברת על לבה – קובץ מאמרים, קטעי יומן וסיפורי חיים בנושא מידות, אמונה ויצירה לזכרה של חנה לחיאני ז"ל. בהוצאת המשפחה: תשע"ז.

 hanabook

ספר אחר לגמרי. ספר שקורע את הלב. חנה לחיאני ז"ל נהרגה בתאונת דרכים בירושלים בכ"ד במרחשוון תשע"ג, כשהייתה בת 21. הספר הוא אסופה של קטעי יומן של חני הכתובים בתמימות, באמונה וביושר גדול, קטעים מאת המשפחה ועשרות מאמרים של רבנים ורבניות המתייחסים לעניינים הנוגעים שחני מעלה ו'משוחחים אתה' עליהם.

הספר קורע את הלב כי הוא קודם כול ספר זיכרון להרוגה בתאונת דרכים, ובכנות גדולה ובכאב אין-סופי המשפחה מזמינה אותנו ללכת אתה בנתיב האבל והזיכרון. זה לא קל, ויש כאן תהליך אמיץ ומרפא. בעניין זה צריך לומר שלקראת סיומה של שנת 2016 מניין ההרוגים בכבישי ישראל עומד על 371 (נכון לכתיבת שורות אלו, ה' ירחם) – וזה מספר עצום ונורא כשלעצמו. חוץ מזה הוא גם גבוה ב-15 ממניין ההרוגים בשנה שעברה, ויהי רצון שהספר יעורר אותנו לתשובה בעניין הזה. כל אחד כאן יודע מה הוא צריך לעשות בתחום.

מעבר לכך, ספרי זיכרון רבים מיועדים בעיקר לבני המשפחה והחברים הקרובים, ודווקא הספר הזה יכול בהחלט להיות עוד יותר מזה. חיבור היומן והמאמרים יחד יוצר דו-שיח מעניין מאוד בין עולמה של נערה מלאת רצונות וחלומות ובין עולם התורה והרוח. זה חידוש גדול. הספר מומלץ לכל אחד ואחת והוא יכול להיות ממש מאיר עיניים בעבור מי שרוצה ליצור חיבור אמתי בין חיי תורה ואמונה לחיי יצירה.

 

 

 

b7underdos5

 

 

 

 

כתבות אחרונות

Prev Next
מבחן השבת העולמי

    מוטי קרפל במאמר לכבוד...

הציבור קורא לה'

    מזכ"ל אריאל במאמר לחודש...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם