רחצה וטיולים בתשעת הימים Featured

 2 shut
 

הרב יוסף צבי רימון

 
אשמח אם תוכלו לפרסם תמצית של הדינים הרלוונטיים גם בימים אלה למנהגי אבלות בתשעת הימים.     
 

המשנה בתענית כו: אומרת:

 

"משנכנס אב ממעטין בשמחה. שבת שחל תשעה באב להיות בתוכה, אסור מלספר ומלכבס".

 

      הגמרא בתענית ל. מביאה ברייתא הדנה בערב תשעה באב, ואומרת שבשעות מסוימות ביום זה אסור לרחוץ. אחר כך היא מביאה את דעתו של ר' ישמעאל ברבי יוסי שאומר "כל שעה שמותר לאכול בשר, מותר לרחוץ". רש"י גורס "כל שעה שמותר לאכול מותר לרחוץ" – ואם כן לפי רש"י אין כלל איסור רחצה לדעת ר' ישמעאל, קודם הצום.

 

      מכל מקום, קודם לתשעה באב מותרת הרחיצה לכל הדעות. אמנם, הראשונים הקדימו איסור זה. הרמב"ם (תעניות, פ"ה ה"ו) כתב:

 

"וכבר נהגו כל ישראל שלא לאכול בשר בשבת [=בשבוע] שחל ט' באב להיות בתוכה, ולא יכנסו למרחץ, עד שיעבור התענית".

 

      כלומר, שאיסור רחצה מתחיל משבוע שחל בו תשעה באב.

 

      אצל ראשוני אשכנז החמירו יותר. כתב הרוקח (סימן שי"ב):

 

"אלו שאלות שאלתי אני יקר מרבינו קלונימוס איש רומי: 'מאימתי חייב אדם למנוע מלרחוץ...?' והשיב: חייב אדם למנוע מלרחוץ מר"ח אב, ובר"ח עצמו אסור, משום שנאמר 'חגה חדשה ושבתה', אבל קודם ר"ח מותר".

 

      השו"ע הביא את שתי הדעות (תקנ"א, טז). למעשה, נוהגים הספרדים להחמיר בכך רק בשבוע שחל בו תשעה באב. ואילו האשכנזים נוהגים להחמיר מר"ח אב.

 

      הקלות:

 

     המשנה בברכות טז: מספרת כי רבן גמליאל:

 

"רחץ לילה הראשון שמתה אשתו. אמרו לו תלמידיו: למדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ. אמר להם: איני כשאר בני אדם, אינטניס אני".

 

      וכן נפסק בשו"ע, יו"ד, שפא, ג. ואמנם, כתב השו"ע, "לא כל מי שאומר 'איסטניס אני' מתירין לו".

 

      במציאות של ימינו, הן מבחינת הרגלי הניקיון שלנו והן מבחינת תנאי החום, מסתבר שכולנו כלולים בהגדרה דלעיל, והרחצה הזאת אינה רחצה של תענוג, אלא של ניקיון. לכן נראה שאפשר (ומפאת כבוד הבריות, אף רצוי) להתקלח בתשעת הימים, בהתאם לצורך ולמציאות ולנדרש לניקיונו, ויוותר על תכשירים מענגים (ועדיף שיתקלח במים קרים. ואם קשה לו, יוסיף מעט מים חמים).

 

      בערב שבת חזון, יש להקל אף ברחיצה בחמין (עיין שו"ע ר"ס), כי מצווה לרחוץ בערב שבת. אמנם, האשכנזים יתקלחו במים פושרים (עיין רמ"א קנ"א, טז, ונושאי כלים שם).

 

הליכה לים או לבריכה: כיוון שממעטים בשמחה, ואין רוחצים פרט להורדת זיעה ולכלוך, ממילא לא הולכים לים או לבריכה בתשעת הימים (ומי שהולך לבריכה מסיבה רפואית יכול להקל גם בתשעת הימים, וראוי שיחמיר יותר בשבוע שחל בו, אלא אם יש צורך מיוחד).

 

     

 

      מדוע מחמירים כל כך בדיני האבלות בתשעת הימים (ובשלושת השבועות)?

 

      בשו"ע (ק"פ, ה) כתב שנוהגים לכסות את הסכין בשעת ברכת המזון, ונהגו שלא לכסותו בשבת ויום-טוב.

 

      שני טעמים ניתנו למנהג זה:

 

א.   הרוקח (של"ב) שולחן נחשב כמזבח (כמבואר בחגיגה כג.), ועל המזבח נאמר: "לא תניף עליו ברזל", לפי שהברזל מקצר ימי אדם, ומזבח מאריכם.

 

ב.   שיבולי הלקט - בשם החבר רבי שמחה - פעם אחת, היה אחד מברך ברכת המזון, וכשהגיע לברכת 'בונה ירושלים' ונזכר בחורבן הבית, לקח הסכין ותקעו בבטנו. ועל כן נוהגים לסלקו בשעת הברכה.

 

      כשמתבוננים בטעם השני, נראה שאנחנו "בטוחים". אין שום סיכוי שמישהו מאיתנו יהרוג את עצמו בסכין בשעת ברכת המזון. אולם, מדוע אנחנו בטוחים כל כך ש"לנו זה לא יקרה"? שמא איננו מרגישים כל כך את צער החורבן?

 

      נראה, שככל שאנחנו רחוקים יותר מן החורבן, כך קשה יותר לחוש באותה עוצמה את צער החורבן. לכן, דווקא כיום צריכים אנו יותר איסורים בימי בין המצרים, כדי שבסך הכול נצליח להתקרב לעוצמת תחושת האבלות הראויה, כדרך שחשו זאת אבותינו.

 

      האבלות על החורבן מכניסה בליבנו צער על ההיעדר, וגם כמיהה וציפייה לקראת הבניין; הבנה של המציאות המתוקנת שבה השכינה שרויה בתוכנו באופן מלא, שבה בית ה' מלא הוד והדר ומקרין מהודו על העולם כולו.

 

      לאבלות על החורבן יש תפקיד מיוחד בעבורנו. הרגשת תחושת ההיעדר. ככל שנרגיש יותר את ההיעדר כך נהיה מוכנים יותר לקבלת השפע של הבניין ההולך ומתקרב. לעיתים, יש חשיבות בהרגשת החוסר כדי שהבניין יהיה משמעותי יותר אחר כך (עיין במהר"ל, נצח ישראל, פרק כ"ג ואילך). מתוך הבכי וההעדר, ננסה לנסות להרגיש קרובים לקב"ה, דבקים בקב"ה גם במציאות של חורבן.

 

הדברים חשובים במיוחד בימים אלו, במגפת הקורונה, שבה עם ישראל והעולם כולו זקוקים לתפילות, לתיקון ולרחמים.

 

נתפלל שנגיע לימים של בניין ירושלים ובניין ישראל כולה; לימים שבהם תיבנה הארץ במלואה ונוכל לחיות בה באחדות, באהבה ובקדושה.

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
כפיים למהפכה

  מאמר מאת הרב אברהם...

להתכונן לשנת קורונה?

  מאמר מאת  הרבנית ד"ר...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם