גן סגור Featured

 2 shut
 
תשלום למשפחתון שהושבת בשל מגפת הקורונה
 

הרב אורי סדן – מכון משפטי ארץ

 

שאלה: שלום הרב, אנחנו הורים לילדה קטנה ומתוקה ואנחנו שולחים אותה למשפחתון. עקב מגפת הקורונה המשפחתון נסגר לתקופה ארוכה, ורק לאחרונה נפתח מחדש. מפעילת המשפחתון מעוניינת שנשלם לה על כל התקופה כי היא טוענת שלא באשמתה המשפחתון נסגר. האם אנחנו חייבים לה משהו? הרי אנחנו היינו עם הילדה כל התקופה הזאת ולמה שנשלם לה?

שאלה: שלום הרב, אני אישה מבוגרת, אלמנה מזה כשנה ויש לי משפחתון פרטי שממנו אני מתפרנסת. בעקבות מגפת הקורונה נאלצתי לסגור את המשפחתון. מצד אחד הייתי חייבת להמשיך ולשלם את שכר הדירה של המשפחתון ומצד שני הורים הפסיקו לשלם לי. אינני מבינה למה, הרי הם יודעים שאם זה היה תלוי בי הייתי ממשיכה לעבוד ולטפל בילדים שלהם. מה עליי לעשות? (ביקשתי עזרה מהביטוח הלאומי אבל מכיוון שלא הרווחתי בשנה שעברה איני זכאית לקבל כלום)

 

תשובה:

 

לפני שנשיב לשאלה נקדים ונאמר כי הפעלת משפחתון היא בגדר יחסי עובד ומעביד, מכיוון שמפעילת המשפחתון התחייבה לעבוד בשעות מסוימות ובעצמה.

 

במצב שגרה, כאשר אדם התקשר ביחסי עבודה עם מקום עבודה, הוא מחויב למקום עבודתו במשך כל תקופת ההעסקה כפי שנקבעה על ידו. אולם ההלכה מכירה בכך שלעיתים עשויות להיווצר נסיבות שבהן נבצר מהעובד למלא את חובתו ולבצע את עבודתו. במקרים אלה העובד מקבל שכר בעבור התקופה שבה עבד אך אינו זכאי לשכר בעבור התקופה שבה נמנע ממנו מלעבוד, בין אם המניעה הגיעה מחמת העובד (רמ"א חו"מ שלג, ה) ובין אם המניעה מחמת המעסיק (שולחן ערוך חו"מ שלד, א).

 

אולםבפוסקים מצאנו התייחסות שונה למקרה שבו הפסקת עבודה התרחשה בשל מצב שפגע באזור שלם, מצב זה מכונה בשם "מכת מדינה". במצב שכזה נחלקו הפוסקים אם מקום העבודה חייב לשלם לעובדים את שכרם גם בעבור התקופה שבה לא עבדו. לדעת חלק מהפוסקים, במצב זה ההפסד כולו על המעסיק, ועליו לשלם לעובד שכר מלא גם על התקופה שבה לא קיבל שירות שכן ההסכם בעינו עומד ומשמיים מנעו מהמעסיק לקבל תמורה לכספו (רמ"א חו"מ שכא, א; ש"ך; ערוך השלחן חו"מ שלד י). לעומתם, פוסקים אחרים סוברים כי אין שום סיבה שהמעסיק ישלם על עבודה שלא קיבל (הגר"א שכא ז; נתיבות המשפט), ויש מהפוסקים הסוברים שיש לחלק את ההפסד שנגרם עקב המצב בין שני הצדדים באופן שווה (סמ"ע שכא, ו).

 

למעשה, הגישה המקובלת בפוסקים היא גישה המפשרת בין הצדדים וקוראת להם להגיע ביניהם להסכמה ולפשרה ולחלוק את ההפסד בין העובד למעביד (חתם סופר שו"ת חו"מ סימן קסא). לכן על ההורים ועל המטפלת להבין זה את מצבו של זה, להפנים שאין זה הזמן להתעקש אלא להתפשר, וההורים ישלמו למטפלת מחצית מהנזק שנגרם לה בשל המצב.

 

חשוב לציין שבמסגרת חישוב הנזק שנגרם למטפלת אין לכלול את חלקן היחסי של העלויות הקבועות הכרוכות בהפעלת המשפחתון, כגון שכירות דירה של המקום שבו מתנהל המשפחתון שאותן על ההורים לשלם במלואן. כמו כן אין לנכות משכרה של המטפלת בעבור ימים שבהם הייתה זכאית לחופשה ממילא מכוח הסכם העבודה שבין הצדדים. מאידך גיסא, יש לנכות מהנזק את העלויות שנחסכו למטפלת בכך שנשאר בבית ולא יצא לעבודתה (כגון מזון שהייתה צריכה המטפלת לספק לילדים, חשמל לחימום הגן, עלות הטיפול בילדים הפרטיים של המטפלת וכדומה). כמו כן יש לנכות מהנזק את סכום הפיצוי ששילמה מדינת ישראל למטפלת, אם שולם.

 

בשולי הדברים: ההלכה, בניגוד לשיטות משפט אחרות, משאירה מקום רב לפשרה, שבה יש מקום לכל צד לא לראות רק את צרכיו ומצוקותיו אלא גם את הצרכים והמצוקות של הצד האחר. אי לכך לא בטוח שפשרה על מחצית מהסכום מתאימה בכל המקרים. לדוגמה, אם הכנסותיהם של ההורים נפגעו במידה המקשה עליהם לכלכל את הוצאות המחיה שלהם, יהיה סביר מבחינתם לשאת בחלק קטן יותר משכרה של המטפלת, אם בכלל, ולעומת זאת אם הכנסותיהם לא נפגעו כמעט ואילו הכנסותיה של המטפלת נפגעו בצורה קשה – נכון יהיה מצידם של ההורים לשאת אפילו במלא השכר, והחתם סופר מספר שנהג כך בעצמו במקרה דומה (היה זה בזמן מלחמות נפוליאון שהגיעו להונגריה) ושילם את שכר הפועלים שלו במלואו.

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
ירושלים עולה עולה

  מאמר מאת עפר ברקוביץ

חופש טוב

  שלשה טיפים למימוש החופש...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם