לשם מצוות לימוד Featured

 2 shut
 
 

הרב אביב זגלמן, ראש ישיבת ההסדר חולון

שאלה

האם יש הבדל בין לימוד תורה מתוך ספר לבין הקשבה לשיעורים תוך כדי נסיעות וכדומה?

תשובה

לימוד תורה שונה מהותית מלימודי חול. בלימודי חול לא משנה איך האדם ילמד, העיקר שידע את החומר, ולכן ילמד בדרך היעילה עבורו. אך את התורה האלוהית אינו יכול להבין בשכל אנושי (אף על פי שהיא נראית מובנת), ואין באפשרותו לייצר בעצמו את קדושת התורה. הדרך היחידה להבין ולהתקדש היא שה' ילמד אותו.ולכן חייב להקדים ברכת 'ברוך אתה ה' המלמד תורה לעמו ישראל', 'נותן התורה'.

כיוון שהלימוד נעשה בזוג, דרך הלימוד אינה תלויה רק ביעילות ללומד אלא בדרך שבה ה' מלמד. התורה עליונה כל כך עד שהמשנה מונה 48 דברים שהלומד צריך לעשות כדי שה' ילמד אותו. ככל שהוא מקיים בלימודו יותר דברים, כך גדלה המעורבות של ה' והקדושה שממלאת אותו.

נפרט את 11 הדברים הראשונים:

"תלמוד, שמיעת האוזן": על תלמיד לשמוע מרב ולא ללמוד רק מספרים.

"עריכת שפתיים": לא די לשמוע, צריך גם לדבר. קיום מצוות תלמוד תורה הוא דווקא "ודיברת בם", "בפיך". הגמרא אומרת שלימוד שאינו בפה נשכח מהאדם ואינו מחיה ומרפא אותו. שמיעת שיעור מוקלט היא מדרגה נמוכה כל כך של לימוד תורה עד שאין לברך עליו ברכת התורה, ואפילו מותר להאזין לו במקלחת.

"בינת הלב, שכלות הלב": ההבנה והשכל שבלב. חתירה להזדהות על ידי דיון וחידוש.

"אימה, יראה, ענווה, שמחה": מערכת רגשות כלפי ה', המלמד.

"שימוש חכמים, דקדוק חברים": לכל הפחות חברותא, ולכתחילה חבורה ובית מדרש. תלמיד חכם הלומד לבדו לא רק שאינו מחכים אלא מיטפש, חוטא וחייב מיתה. כי במקום לבנות את בית המדרש, את המוסד הציבורי שיהיה אבן שואבת לכולם, הוא דואג לעצמו. כאילו התורה ניתנה לצרכיו הפרטיים ולא לכלל ישראל.

למעשה

עדיפות ראשונה: תוכנית לימוד בבית מדרש. מכלול הדברים מתקיים במבנה הישיבתי שעוצב במסורת הדורות. מי שאינו תלמיד ישיבה יצטרף לבית מדרש שמתקיימת בו מתכונת זו. אם אין בקרבתו, ירחיק לכת ויקבל שכר פסיעות או יקים אותה בעצמו.

תנועת 'ירושלים' מפעילה רשת בתי מדרש כאלו. 'בוני ירושלים' לנוער, 'דורשי ירושלים' לבוגרים. מומלץ להסתייע בה ולארגן בית מדרש, וזו זכות עצומה. אין סיבה להתפשר על פחות. תוכניות הלימוד בבתי המדרש של תנועת ירושלים הן במתכונת אידיאלית, המורכבת מכל הדברים.

עדיפות שנייה: השתתפות פעילה בשיעור חי. בשעת הדחק ניתן להיות נוכח בשיעור חי (פרונטלי או בווידאו חי) ולהשתתף באופן פעיל. להחזיק ספר ביד, לקרוא בפה את המקור שהרב מסביר, לשאול שאלות ולדון עם הרב עד להזדהות. יש ריכוז עשרות שיעורי וידאו חי ביום באתר 'דורשי ירושלים'.

עדיפות שלישית: חברותא בבית מדרש. בבית מדרש יש בחינה מסוימת של ציבוריות וקדושה גם אם בפועל הלימוד פרטי, בלי חבורה ורב.

עדיפות רביעית: שיעור מוקלט. שמיעת שיעור לבד וללא השתתפות כדאית רק כאשר החלופה היא בטלה או עיסוק שלילי, במקביל לשטיפת כלים או בדרך, או כאשר אין זה עיקר הלימוד אלא תוסף משני.

עדיפות חמישית: לימוד למבחן. לימוד מתוך מחויבות למורה וכדי להשיג ציון במבחן או מלגה חסר את מערכת הרגשות כלפי ה'. לא עליו נאמר 'מתוך שלא לשמה יבוא לשמה'. במקרה הטוב הוא אינו מרחיק, וראוי רק למי שבוודאות לא ילמד בדרך אחרת.

כדי לקבל פרופורציות ולכמת את המשאבים שיש להקצות לעליית מדרגה בסדר העדיפויות, אעריך באופן גס ששעת לימוד במדרגה מסוימת שווה עשר שעות לימוד במדרגה שפחותה ממנה. כלומר, שעת לימוד בתוכנית לימוד בבית מדרש שווה אלף שעות שיעור מוקלט.

ההשפעה של לימוד התורה על הלומד אינה נמדדת רק בזמן אלא בעיקר במכוונות לנותן התורה ולדרך שבה הוא מלמד.

מקורות

עירובין נד ע"א

הרב עובדיה (יביע אומר אורח חיים ח, יח–כ), דן בשומע דבר תורה אם צריך ברכת התורה. ונראה שגם מה שמצדד שכן, זהו דווקא אם שומע את האדם האומר את דברי התורה, אך כשאינו שומע ממש אלא ברדיו, לא מיבעיא בתוכנית מוקלטת שאינו מדבר עכשיו, אלא אפילו בשידור חי, נראה שאין השומע כעונה לעניין זה.

פסקי תשובות אורח חיים סימן ד אות יט. וחדר אמבטיה ומקלחת ביתיים אשר אין שם בית הכיסא, בזמננו שיש צינורות שמנקזים מייד המים לחוץ ואין הבל וזוהמת המים מצוי כבמרחצאות ציבוריות ומקוואות, אין חובה ליטול ידיים למי שנכנס לשם ולא רחץ גופו, וכן מותר ליטול ידיים מכיור אשר שם, ואפילו לצורך אכילת פת, ומותר להרהר שם בדברי תורה (אך לא לברך ולומר שאר דברי קדושה), ומותר לכתחילה להכניס לשם מאכלים.

פסקי תשובות הערות סימן ד הערה 194. שו"ת וישב משה ח"א סי' נח, שו"ת צי"א ח"ז סי ה, תשובות והנהגות ח"א סי' ג (וינגב ידיו בחוץ), ובשו"ת בצל החכמה ח"ב סי' ז שמעיקר הדין מותר, אך המדקדק ליטול ידיו גם כשיוצא מחדר אמבטיה גרידא תבוא עליו ברכת טוב, ובשו"ת מנח"י שם שאם יוכל להוציא המים החוצה וליטול כן יעשה, וע"ע שו"ת באר משה ח"ד סי' ג.

שו"ת בצל החכמה חלק ה סימן כ

ואעתיק בזה את אשר כתוב אתי בקונטרסי על מש"כ הרמ"א שו"ע או"ח (סי' פד סעי' א) שבאמצעי של מרחץ מותר להרהר בדברי תורה ע"כ. ונלענ"ד בס"ד דה"ה כשאחד עומד חוץ למרחץ וקורא שם בספר, שמותר לזה העומד באמצעי של מרחץ להקשיב ולהרהר להבין הדברים שהוא שומע. אבל אסור לו להסתכל בספר ולהרהר בדברים שהוא מסתכל בהם, בין שהספר הוא אתו באמצעי של המרחץ ובין שהספר הוא חוץ למרחץ והוא מסתכל בו דרך הפתח או החלון.

שו"ת שמחת כהן חלק אורח חיים סימן ו

ונבא עתה לבאר ענין המקלחת שבחדר הנז' אי הוי כבית מרחץ. הנה מרן בסי' פ"ד ס"א כ' דבית המרחץ ישן בבית החיצון מותר. ובאמצעי יש שאלת שלום אבל לא ק"ש ותפלה, ובפנימי אפילו שאלת שלום אסור. וכ' הרב באר היטב בסי' מ"ה סק"ג בשם המ"א דבמקוה מותר כשאין שם אדם, דדוקא במרחץ החמירו אף על פי שאין שם אדם משום זוהמה דאית ביה אבל לא במקוה ע"ש. ובסי' פ"ד כ' הבאה"ט בסק"א דאין כן דעת הט"ז דבית הטבילה יש לו דין בית אמצעי של בית המרחץ ע"ש. ונלע"ד לומר דלא פליגי אלא במקוה משום דהמים שבו עכורים קצת משא"כ בנ"ד דאין המים נחים כלל אלא תכף שנופלים על הגוף יוצאים לחוץ לכ"ע דינו כבית החיצון דשרי.

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
המלך בשדה

  מאמר מאת הרב חברון...

הילדים הקבועים

  הרה דוד סתיו על...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם