והשתייה כדת? Featured

 390 2 shut

הרב ליאור לביא, ארגון 'קהלים'

שאלה: כיצד ההלכה מורה להשתכר בפורים? הרי השכרות מובילה להתנהגות הרחוקה לחלוטין מכל מה שהתורה וההלכה מלמדות לכל אורך השנה.

תשובה:
משתה או שמחה?

הגמרא במגילה (ז, ב), שהיא המקור לחובת השתיה בפורים, מורה הלכה:

אמר רבא: מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי.

מיד לאחר הוראה זו, מובא סיפור המתאר את סעודת הפורים של רבה ורבי זירא, שבמהלכה התבסם רבה והרג את רבי זירא. בהמשך הסיפור החיה רבה את רבי זירא, אך עם זאת, הסיפור הסתיים בחששו של רבי זירא לערוך שוב סעודת פורים עם רבה בעקבות הנזק שנגרם לו.

בפשטות, הסיפור סותר את ההלכה שקדמה לו, או למצער מציב הסתייגות משמעותית. שכרות היא סכנה וכראיה לכך, יש ללמוד מהמקרה המצער שאירע לגדול האמוראים רבה שבשכרותו הרג את ידידו רבי זירא.

בדרך זו הבין את הסוגיה רבנו אפרים (בעל המאור ג, ב בדפי הרי"ף). לדבריו, הסיפור הוא אכן ראיה לכך שהשכרות מזיקה ומסוכנת ולכן אין להפריז במצוות השתייה. ברוח זו כתב גם המאירי (מגילה שם): "ומכל מקום אין אנו מצווין להשתכר ולהפחית עצמנו מתוך השמחה, שלא נצטווינו על שמחה של הוללות ושל שטות אלא בשמחה של תענוג, שנגיע מתוכה לאהבת השם והודאה על הניסים שעשה לנו".

לעומת זאת, היו שהבינו את דברי הגמרא כהנחיה ללא סיוג והבינו שמטרת השתייה היא שכרות עד כדי איבוד יכולת ההבחנה (טור תרצ"ה): "וצריך שישתכר עד שלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי". כך פסקו הרי"ף (שם) והרא"ש (מגילה א, ח) וכך גם מובא למעשה בשו"ע (תרצה, ב): "חייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי".

עם זאת, הרמ"א מצמצם את הנחיית השו"ע ומורה לשתות מעט יותר מהרגיל (ארחות חיים מגילה ופורים לח) ולקיים את חובת איבוד ההבחנה באמצעות שינה (רמב"ם מגילה ב, טו) שבה מסתלקת דעתו של האדם (וכן פסק במשנ"ב סק"ה; ובערוה"ש שם, ה וראה באריכות בספר 'פורים הלכה ממקורה' למו"ר הרב רימון שליט"א, עמ' 280–289).

מצווה מגינה

מרן הרב קוק התייחס לדברי בעל הארחות חיים שהובאו בבית יוסף (סימן תרצה, א-ב), ושבעקבותיו צעד הרמ"א. בדבריו ביקש הרב ליישב את פסיקת השו"ע, המורה לשתות בצורה חריגה מהנהוג בכל השנה. וכך כתב בעל הארחות חיים:

חייב אדם לבסומי בפוריא – לא שישתכר, שהשכרות איסור גמור ואין לך עבירה גדולה מזו, שגורם לגילוי עריות ושפיכות דמים וכמה עבירות זולתן.

על דברים אלו כתב הרב קוק (מצוות ראיה תרצה, ב):

מה שהקשה באורחות חיים... איך הותר שכרות בפורים, הא מביא לג' עבירות וכאילו עובד עבודה זרה... כי המצווה מגנא, הכי נמי יש לומר לכל מצווה אין לחוש לתקלה, רק בכל מקום לא מצינו מצווה בזה, רק זה היום עשה ה'.

נמצא לדבריו שאכן יש בשכרות סכנה מסוימת, ואולי אף "הליכה על חבל דק" (ועיין בראייתו משיטת הרשב"א בתורת הבית הארוך ז, ב), אלא שהחידוש ביום הפורים הוא שאנו עושים זאת כחלק ממצווה ועבודת ה', וכאשר אנו מצווים – ישנה סייעתא דשמיא מיוחדת שמגוננת עלינו מפני נזקים הרגילים להיגרם לאורך השנה מחמת השכרות.

וכך כתב בעולת ראיה (עמ' תלט-תמ):

"ידענו מדברי חכמים אמיתיים, שהארת פורים גדולה למאוד, וקדושה גדולה מאירה בו בעולם, ונראה שמתוך כך מלמעלה, האדם נשמר אז מכל קלקול, כיוון שהוא עסוק בשמחת פורים, ואין צריך כל כך להיות על משמרתו רק שלא יעבור חס ושלום שום דבר מדברי התורה והמצווה, שחס ושלום אין עבירה מצווה, אבל בדברי הרשות, שראוי להישמר מהם בכל הימים... ביום הקדוש הזה משומרים אנו... כי מצווה בעידנא דעסיק בה אגוני מגנא".

מצוות המשתה שבפורים מביעה עבודת ה' מסוג שונה – עבודה החושפת את הקשר העמוק והפנימי שפועם בנו לעשות את רצון ה' מרצוננו, ללא ציווי כפוי. כאשר השתייה היא למעשה אמצעי המסייע לנו להגיע לבקשת חיים עמוקה זו, שמגמתה לגלות את האהבה שבליבנו לה' יתברך, לתורתו ולעמו, אזי מצוות השתייה מגינה עלינו.

כאשר באים אל השתייה מתוך תודעה כזאת של עבודת ה', הכוללת ממילא גם את הסתייגות גדולי הדורות מן השתייה המופרזת, אין ספק שגבולות המצווה יישמרו כהלכה ונוכל להתרומם ממנה ועל ידה לשמחת פורים טהורה ואמיתית.

לסיכום: השתייה המרובה בפורים היא מצווה מיוחדת שיש מגדולי ישראל שהסתייגו ממנה וצמצמו אותה. עם זאת, זכות המצווה מגינה ביום זה על העוסק בה (כמובן – בתנאי שכוונתו לקיום מצווה ולא להתיר לעצמו מעשים אסורים ובכלל זה חוצפה, אלימות ופגיעה בכבוד חכמים וחברים). כדי לקיימה בצורה נכונה יש ללמוד כיצד לשתות כדי להתבשם, ולהתכוון במעשה זה לגלות את הרצון הפנימי שבנו לעבודת ה' בשמחה ובאהבה. מי שיודע שהשתייה תוביל אותו להתבהמות ולא להתבשמות – יקבל שכר על הפרישה מן השתייה.

לחיים!

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
למה ד' עושה לנו קורונה?

  הרב שלמה אבינר משיב...

הרקע ההיסטורי של יציאת מצרים

  מאור עובדיה מ'מכון ידעיה'...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם